גלי ההתפטרות בשוק העבודה / איור: גיל ג'יבלי
בחלוף כמעט שנתיים מאז משבר הקורונה שוק העבודה מתמודד עם גל התפטרויות. התופעה הזאת אופיינית לא רק להייטק, שבו מנסים לפתות את העובדים בפרסומות בטלוויזיה, שלטי חוצות ומשכורות עתק - אלא גם בענף התיירות, המסעדנות והתעשייה.
החשש הגדול שעלה בתחילתה של הקורונה - עם עסקים שקרסו והמונים שיצא לחל"ת או פוטרו - התחלף בתוך חודשים ספורים בהפתעה: הייטק משגשג עם גיוסי ענק של כסף, סטארט-אפים שהפכו ליוניקורנים, ועובדים שלא ממהרים לחזור אחרי החל"ת.
אז איך זה שמצד אחד ישנה בישראל אבטלה של יותר מ-290 אלף איש, ומצד שני מספר שיא של כ-150 אלף משרות פנויות?
לדיסוננס הזה אחראי במידה רבה מודל החל"ת, שאפשר לעובדים העייפים לנוח חודשים ארוכים ולחשוב מחדש על עתידם בשוק, השאיפות והצרכים. חלק מהעובדים ניצלו את הזמן כדי ללמוד כישורים חדשים או לפתוח עסק, ואחרים הבינו שהם יכולים להסתפק בפחות כסף תמורת שלווה נפשית.
המנוחה גם אפשרה לעובדים לחשוב מה הם מצפים: להיראות ולהישמע, להיות שותפים למה שקורה בחברה, מייחלים שמקומות העבודה שלהם יעשו טוב לעולם, ומקווים לעבור בין תפקידים ולהתפתח. הם גם רוצים שהעבודה לא תשתלט להם על החיים.
בהתאם לכך, השיטה הניהולית תהיה חייבת להשתנות. מנכ"ל חברת המשכנתאות האמריקאית better.com למד באחרונה על בשרו ששיטות הניהול המיושנות לא עובדות. לאחר שפיטר 900 עובדים בזום, המחאה שקמה ברשת אילצה אותו להתנצל בפומבי. אבל גם זה לא עזר, הוא פוטר מיידית.
העתיד של עולם העבודה כבר כאן. כל השינויים המהפכניים שחשבו שיקרו רק ב-2030 הגיעו מהר מהמצופה. הקורונה גילתה לנו שלא חייבים להגיע כל יום למשרד, ושלא חייבים למדוד עובדים לפי שעות. נדרשה גם טרנספורמציה בנוהלי העבודה.
גם אופני הגיוס השתנו: לעובדים יש כוח רב יותר, ולא רק בהייטק. יעידו על כך קמפייני הגיוס המפוצצים. הם לא מוכנים להסתפק במה שמציעים להם, ומציבים תנאים משלהם. גם לזה ייאלצו החברות להתרגל.
האם השינויים האלה כאן כדי להישאר? ימים יגידו. אבל ככל שעובר הזמן והקורונה עוד לא הולכת לשום מקום, התפיסות שהיא האיצה הולכות ומתקבעות.