פאנל ''האם מארג הערים בשנת ה-100 ישאר כפי שהוא היום או עתיד להשתנות?'' / צילום: שלומי יוסף
האם יש מקום לערים חרדיות או ערביות בלבד? חמישה ראשי וראשות ערים מכהנים, שלקחו חלק בפאנל שהתקיים בוועידת ישראל לעסקים ועסק בעיקר באתגרי העתיד של ערים מעורבות, ניסו לענות על שאלה זאת.
לדברי ראש עיריית אלעד, ישראל פרוש, אין מקום לבנות ערים לחרדים בלבד. "בעבר בנו גטאות עבור מגזרים מסוימים, וזה לא נכון", אמר. עם זאת, פרוש מסכים כי גם הרעיון של שילוב חרדים בערים לא יעבור חלק בקרב חלק גדול בציבור. הוא פנה לראש מועצת עומר - שלא לקח חלק בפאנל - ואמר: "אם אפנה לפיני בדש ואני אגיד לו שאני מביא 2,000 חרדים אולי הוא יאהב את הרעיון, אבל הציבור פחות".
מי שהדגישה עוד יותר את הקושי בסוגיה, היא ראשת עיריית בית שמש, עליזה בלוך שהצהירה כי "ערים מעורבות זו המשימה הלאומית של ישראל. לגדל ילדים חרדים בגטו זה נזק לאומי. גם לא גטו חילוני. לא יכול להיות שילדים יגדלו מבלי שהם רואים את מי שלא דומה להם".
בלוך הסבירה שזו הייתה גם אחת הסיבות שבחרה להתגורר בבית שמש. "אני באתי לבית שמש כי רציתי שהילדים שלי יראו ילדים שנוסעים בשבת. ערים מעורבות זה מאתגר מאוד. זה דורש לפעמים מערכת כפולה. למשל היכל התרבות שלנו - אנחנו עושים בו אירועים שפונים לכלל האוכלוסיות".
כיצד מביאים אנשים לגור בפריפריה
מנחת הפאנל, שירית אביטן כהן - הכתבת הפוליטית של גלובס - פנתה בשלב זה לראשת עיריית ירוחם, טל אוחנה וביקשה לבדוק כיצד היא גורמת לאנשים לבוא ולהתגורר בעיר פריפריה כמו ירוחם.
"אנחנו לא משקיעים מאמצים לשווק את ירוחם", שיבה אוחנה שביקשה להסביר. "זו העיירה הצומחת ביותר בנגב המזרחי. מדובר בתופעה שמתחזקת משלושים זרמים - ציונות דתית, משפרי דיור מהנגב ומשפחות מארה"ב שרואות את מערכת החינוך המצוינת בירוחם. רק לפני שבוע פורסמו תוצאות של לימודי מתמטיקה, ובשיעור התלמידים של 5 יחידות מתמטיקה אנחנו כמו תל אביב - אבל אני רוצה לעלות ולהיות כמו רעננה. לרמת חינוך גבוהה יש השפעה מאוד גדולה, ולצד זאת אנחנו רוצים לספק איכות חיים גבוהה".
מי שחזר לעסוק בנושא שילוב אוכלוסיות בתוך ערים עצמן היה עו"ד שועאע מצארווה מנצור, שמכהן כראש עיריית טייבה, וביקש להזכיר כי "מאז קום המדינה לא קם ולו ישוב ערבי חדש אחד ויש מקום לעוד ערים ערביות. "אני רואה בזה מסר מהמדינה", אמר, ולא סיים בכך. לדבריו, "אני מקבל בעיר תושבים מלוד ומרמלה ומיפו שמגיעים אלי גם בגלל החינוך ולא רק. זו תעודת עניות למה? כי זו מדיניות כלכלית לגרום להם להגר. היום לבנות בית ולהתקדם ביפו זו משימה בלתי אפשרית"
אביטן כהן: אבל בכל המדינה המחירים עולים.
מצארווה מנצור: "אם מישהו מאמין באינטגרציה אז צריך לסייע בכך. אנחנו אזרחי המדינה. מדברים על פשיעה אבל לא מקימים אזורי תעשייה למגזר הערבי ואין תעסוקה ולכן יש אבטלה וזה חלק מהסיבות לאלימות שגואה".
אביטן כהן: "לאחרונה אמרת שאתם חלק מפלסטין. תסביר"
"לקחו חלק ממשפט שלם, אבל אני אסביר. אנחנו ערבים אזרחי מדינת ישראל ועם תעודת זהות כחולה, אבל בזהות שלנו אנחנו פלסטינים".
דובר חמישי בפאנל היה ראש עיריית רמלה, מיכאל וידל, שביקש להגיד שהעיר שלו היא מיקרוקוסמוס לחברה הישראלי כולה ושהיא כוללת יהודים, ערבים וחרדים ולמעשה כל מגזר שקיים באוכלוסייה, ולמרות זאת העיר שלו מתפתחת ומבוקשת.
לטענתו, מחירי הדיור בה עשו את עליית המחירים הגבוהה בישראל בעזור האחרון - דבר שמעיד על הביקוש. לדבריו למרות המצב, באירועי האלימות בישראל שהתרחשו בזמן מבצע שומר חומות, בעירו היו רק 2-3 ימים של בלאגן וזהו. הוא תלה זאת במנהיגות שלו ובשכנות הטובה שמתקיימת בעיר, דבר שמלמד שזה אפשרי לחיות זה לצד זה.
עם זאת הוא ביקש להעביר מסר לממשלה בנושא הטיפול בקורונה. לדבריו אם בימי פרוץ המגפה עירו זכתה לתשומת לב מרובה, הרי שכיום הממשלה לא מתקבצת את צרכיה הרבים של העיר, כאשר רק התקציב העירוני נושא בנטל. הוא קרא לממשלה לחזור ולשים לב לאתגרי עירו בפרט ולכלל הערים בכלל.
גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים ובחסות תנועת אור, הפניקס, פרופימקס, אמדוקס, שטראוס, אזורים, HOT וסופר-פארם. ובהשתתפות: מקורות, חברת חשמל, נמל אשדוד, עיריית תל אביב ורשות החדשנות