תמר זנדברג בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף
"אנחנו צריכים להסתכל על המציאות מסביב ולהבין שאי אפשר להמשיך במציאות של גם וגם. גם להפחית פליטות וגם לחפש מאגרי גז חדשים", כך אמרה היום (ג') השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, במושב האקלים בוועידת ישראל לעסקים של גלובס. לדברי זנדברג, "אי אפשר גם להעמיד את ההגנה על השטחים הפתוחים וגם להקים ישובים חדשים שמכלים את השטחים הפתוחים. ישראל היום היא שיאנית עולמית של ישובים לנפש. אנחנו צריכים לדאוג לתכנון חכם שמתבסס על בנייה ירוקה ותחבורה ציבורית, ולא התפרסות נוספת ויישובים חדשים".
מדובר בביקורת מרומזת של זנדברג על מדיניות משרדי הממשלה. לאחרונה, החליטה שרת הפנים, איילת שקד, לפעול להקמתם של ישובים חדשים, ואילו במשרד האנרגיה הודיעו שלמרות שבמהלך השנה הקרובה לא יאומצו מסקנות ועדת אדירי2 ולא יינתנו רישיונות חדשים לחיפושי גז בים, לא יהיה שינוי במדיניות בנוגע לגז. "כשמדברים על משבר האקלים, דווקא אצלנו בישראל, אנחנו בחזית הקטסטרופה. ישראל פולטת 60% יותר מחלקה באוכלוסייה העולמית, כמו מדינה בינונית", אמרה זנדברג. "אבל מצד שני, אנחנו מדינה פגיעה מאוד. אנחנו נספוג הרבה מאסונות האקלים, בגלל המיקום שלנו, החום והיובש. דווקא אצלנו, המשרד להגנת הסביבה היה עונש לפוליטיקאים. אני ביקשתי את המשרד הזה כי אני מבינה שיש לנו זמן קצוב לארגן את המשק הישראלי, לעדכן את החוסן שלו ולהתמודד עם השינויים הדחופים שמגיעים בדרך".
זנדברג התייחסה לצורך להתייחס למשבר האקלים כאיום קיומי. לדבריה, "למשבר הקורונה ולמשבר האקלים יש קווים משותפים: הם מבוססי מדע, ומחזירים את האחריות למדינה. אם חשבנו שכוחות השוק יכולים לפתור משברים, אנחנו רואים שאחריות המדינה חוזרת. אנחנו רואים בעולם ובארה"ב מהפכה ברגולציה, כדי לפתור את כשל השוק הגדול ביותר שידעה האנושות: משבר האקלים".
"אנחנו מדברים על עולם משתנה, עם השלכות חברתיות, כלכליות וביטחוניות מרחיקות לכת", הוסיפה זנדברג. "אנחנו צועדים לקראת מציאות חדשה. לפליטות גזי חממה, יהיה מחיר כלכלי, מדיני ופוליטי. הוויכוח על האם יש או אין משבר אקלים נגמר, וכך גם הדיון על מי גרם לו. בחודש שעבר התכנסו מנהיגי העולם בגלאזגו. אם קודם לכן הדיונים היו על הסכמות פוליטיות, הפעם הדגש היה על פתרונות כלכליים. איך הכלכלה נרתמת לקידום פתרונות משבר האקלים, ואיך הכלכלה תרוויח מזה".
כשישראל שתחגוג 100, כיצד החזון האקלימי-סביבתי של המשרד להגנת הסביבה ימומש בשטח? לפי זנדברג, "בשנת 2048 יהיו לנו שנתיים להדביק פערים ולהגיע לאיפוס פליטות. עד השנים האלו, הכלכלה שלנו צריכה לעבור שינויים גדולים. מכלכלה בזבזנית ומזהמת, שמייצרת כמויות בלתי נתפסות של פסולת, לכלכלה מעגלית של הפחתה. כלכלה שנמדדת באיכות חיים, בשגשוג. לשותפים שלנו יש בממשלה הזדמנות מצוינת לחולל את השינוי הנדרש. אנחנו מבינים שאנחנו במצב חירום, ועובדים יחד בשביל מטרה משותפת, לכן אין לי ספק שנצליח".
עוד לדבריה, "במשרד להגנת הסביבה אנחנו מתעסקים ב-100 השנים הבאות. איך נעצב אם העולם בתוך המציאות אותה מעצב משבר האקלים. יזמנו מס פחמן, שייקח את העלות של הזיהום ויגלם אותו במחיר שישלם מי שפולט אותו. יזמנו מס על החד פעמי. יש כאן במשרד עובדים שמכנים אותי 'שרת המיסים'. המס נכנס בנובמבר, והמכירות כבר פחתו ב-53% במכירות ביחס לנובמבר בשנה שעברה. הפלסטיק החד פעמי הוא כמעט 80% מהפסולת במרחב הציבורי. הגדרנו עם המל"ל את משבר האקלים כאיום לאומי. אנחנו נסגור בחברה הערבית פערים של עשורים, משבר הפסולת בחברה הערבית מוגדר כבעיה השניה בגודלה".
***גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים ובחסות תנועת אור, הפניקס, פרופימקס, אמדוקס, שטראוס, אזורים, HOT וסופר-פארם. ובהשתתפות: מקורות, חברת חשמל, נמל אשדוד, עיריית תל אביב ורשות החדשנות