גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בית המשפט צריך לעזוב את התקציב בשקט

הכנסת עונה לפורמליזם השיפוטי בפורמליזם חקיקתי: מעבירה תקציב דו-שנתי באמצעות חלוקתו לשני תקציבים חד-שנתיים שעוברים באותו היום ● כל עוד משתמשים בטכניקה הנכונה, אין מדובר בשימוש לרעה בסמכות מכוננת

בית המשפט העליון / צילום: Shutterstock, Seth Aronstam
בית המשפט העליון / צילום: Shutterstock, Seth Aronstam

במערכת המשפט הישראלית שנת 2021 תיזכר כשנה דרמטית במיוחד. במהלכה, בית המשפט הכריע בעתירות שערערו אחר תוקפם של חוקי יסוד, העומדים בראש פירמידת הנורמות בישראל, בהקשרים של חוק יסוד: הלאום, ממשלת חילופים ותקציב המדינה. רק בתקציב בחרו השופטים להתערב. פסק דין סתיו שפיר עסק בגורלו של תיקון לחוק יסוד, שהוסיף 11 מיליארד שקל לתקציב ההמשכי של שנת 2020.

תקציב המשכי הוא מנגנון קבע בחוקי יסוד המסדיר מימון אוטומטי חודשי בשיעור של 1/12 מתקציב שנה קודמת, במקרה בו הכנסת לא מעבירה תקציב שנתי. הרעיון הוא שהמדינה לא רשאית לחמוק מהתחייבויותיה החוזיות והבינלאומיות בשל כישלונה להעביר חוק תקציב. התיקון לחוק היסוד נתן גם ארכה חד-פעמית של 120 יום למעבר תקציב לפני פיזור הכנסת. עד להכרעת הדין, ממשלת נתניהו-גנץ כבר נפלה, והתקיימו בחירות. מאחר שהתיקון לחוק היסוד נחקק כהוראת שעה, שפג תוקפה, לא נותר לשופטים אלא להוציא התראת בטלות, כך שאם יחוקק חוק יסוד דומה בעתיד, הוא יבוטל.

מדוע בחרו השופטים להתערב? השופטים התמקדו רק בתוספת התקציבית של 11 מיליארד השקלים. הם סברו כי מדובר במקרה "מובהק" או "קצה", בו הכנסת השתמשה לרעה בסמכותה לכונן חוקי יסוד. הם נימקו שמדובר בתיקון על דרך הוראת שעה זמנית, שעה שחוקה אמורה להיות יציבה. הם גם קבעו כי התיקון היה בגדר חקיקה פרסונלית, תפור לצרכים הקואליציוניים של ממשלה ספציפית. הם סברו כי דרך המלך הייתה להעביר חוק תקציב.

אולם דומה כי מקרה זה כלל לא הצדיק התערבות שיפוטית בחוקי יסוד. התוספת התקציבית הייתה זניחה באופן יחסי לתקציב השנתי של השנה הקודמת. התוספת גם לא חרגה מנוהגה השכיח של הכנסת להעביר תוספות כספיות גדולות דרך קומבינות שונות, בחקיקה נפרדת מהתקציב השנתי. חמישה מתוך 11 מיליארד השקלים נבעו מגידול אוכלוסין, ו-3 מיליארד שקל יועדו לצורכי ביטחון. התוספת גם נבעה בחלקה מדרישות האופוזיציה לממן תוכניות חשובות, כגון נוער בסיכון.

למעשה, מנגנון התקציב ההמשכי, עליו הגנו השופטים בחרדת קודש, נחקק ברוב של 55:32 חברי כנסת. לעומת זאת, התיקון הפגום לחוק היסוד עבר ברוב נדיר של 67:37 חברי כנסת. חשוב להבהיר כי התיקון לחוק היסוד לא ויתר על הדרישה להעביר תקציב שנתי, והממשלה אכן נפלה ב-2020 בגין אי-מעבר חוק תקציב.

לא הפעם הראשונה

זו אינה הפעם הראשונה בה בית המשפט מתערב בחוקי יסוד העוסקים בתקציב. הדוקטרינה שבית המשפט עלול להכריז כי הכנסת השתמשה לרעה בסמכות מכוננת, נולדה בהקשר של התקציב הדו-שנתי. ח"כ רוני בר-און ומפלגת קדימה עתרו ללא הצלחה נגד התקציב הדו-שנתי, בטענה כי הוא מצמצם את יכולת האופוזיציה להפיל ממשלה באמצעות אי-מעבר חוק תקציב שנתי.

תקציב דו-שנתי הפך לחלק מהנוף החוקתי הישראלי מאז 2009 באמצעות חקיקת חוקי יסוד זמניים, טובים לשנתיים בכל פעם. לבסוף, בית המשפט השתכנע ב-2017 להוציא התראת בטלות, כי אם הכנסת תאמץ שוב תקציב דו-שנתי בהוראות שעה, הוא יתערב. השופטים גם ביקרו בחריפות את רעיון התקציב הדו-שנתי, והעלו ספק גדול אם יהא תקף, אף לו יאומץ כמנגנון של קבע.

האירוניה היא שבנימין נתניהו ביקש ב-2020 להעביר תקציב חד-שנתי, בניגוד להתחייבותו בהסכם הקואליציוני. נתניהו הבין כי רק דרך אי-מעבר חוק תקציב הוא יכול להיוותר ראש ממשלה (ולו רק ראש ממשלת מעבר) ולהפר את ההסכם הקואליציוני. לעומתו, בני גנץ דרש תקציב דו-שנתי, מחשש שאחרת לא יקוים הסכם הרוטציה עימו. כך נפלה הממשלה.

בית המשפט לא אהב את תרגילי נתניהו בלשון המעטה, אף שנתניהו לא מוזכר על-ידו. הלכת שפיר מגנה את התופעה של ריבוי תיקוני חוקי יסוד על דרך הוראת שעה מאז הכנסת ה-18. למעשה, בכנסת ה-18 עלה נתניהו לשלטון בפעם השנייה, נולד התקציב הדו-שנתי, ורבו הוראות שעה בחוקי יסוד. בכל אלה אין כדי לכסות על העובדה שדוקטרינה של שימוש לרעה אשר נולדה נגד תקציב דו-שנתי, יושמה ב-2021 כי לא עבר תקציב דו-שנתי.

השופטים ביקשו לשוות לדוקטרינה זו אופי צורני-פורמלי. הם הצהירו כי אין הם מתערבים בתוכן של חוקי יסוד, כי ספק אם יש להם סמכות לכך. מכוחה של הדוקטרינה, חוקי יסוד אמורים לשאת אופי כללי ויציב. מטבעה של דוקטרינה פורמליסטית, שקל לעקוף אותה באופן פורמליסטי. הכנסת עקפה דוקטרינה זו מיידית. אומנם בית המשפט ביטל את התקציב הדו-שנתי ב-2017, אך ביטול זה לא מנע מהממשלה להעביר בשנת 2018 תקציב חד-שנתי לשנת 2019, שנה מראש. זו גם הסיבה ש"רק" ב-2020 לא עבר חוק תקציב שנתי, והדבר אכן הביא לנפילת ממשלה.

הממשלה הדו-ראשית של בנט-לפיד תיקנה אף היא את חוק יסוד: הכנסת בנושאי תקציב. יועציה המשפטיים למדו היטב את הלכת שפיר. הם דאגו כי יהא מדובר בתיקון של קבע, ולא חלילה הוראת שעה. הם האריכו את המועד להעברת תקציב שנתי ב-45 ימים פלוס שבתות וחגים, במקום 120 ימים שנוספו בממשלת נתניהו-גנץ. לא פחות חשוב, הם חלילה לא העבירו תקציב דו-שנתי. הם פשוט העבירו באותו היום שני תקציבים חד-שנתיים: האחד לשנת 2021 והשני לשנת 2022.

חוקי תקציב אלה לא עברו ברוב גדול של 67:37 חברי כנסת, שלא הגן על התוספת התקציבית בהלכת שפיר, אלא חוק תקציב לשנת 2022 עבר ברוב של 59:56 חברי כנסת. למעשה, לא נמצא אפילו רוב בכנסת להביע אמון בממשלה באמצעות תקציבה לשנה זו. אולם כל עוד משתמשים בטכניקה הנכונה, אין מדובר חלילה בשימוש לרעה בסמכות מכוננת.

לאור פסיקת בית המשפט, חוקי יסוד שהם על דרך הוראת שעה ייעלמו ככל הנראה מהנוף הישראלי. ברירת המחדל תהא שהסדרים לא ראויים, שבעבר נחקקו כהוראת שעה עם תאריך תפוגה, יישארו עימנו כהסדרים קבועים. אין מדובר בחשש תאורטי. ממשלות נתניהו אמצו חוקי יסוד על דרך הוראת שעה בשלושה נושאים: תקציב דו-שנתי, הסרת מגבלת 19 שרים בממשלה והחוק הנורבגי המאפשר לשרים שהתפטרו מהכנסת לחזור ולכהן בה גם בהיעדר בחירות. כל ההסדרים האלה עדיין מצויים עימנו, חלקם במתכונת "על סטרואידים". דומה כי נזקיה של דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות מכוננת עולים על תועלתה.

הכותבת היא פרופסור חבר בבית הספר הארי רדזינר למשפטים, אוניברסיטת רייכמן

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה אל על הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן לישראל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

עליות בוול סטריט; הביטקוין מטפס ב-5% והישראליות שצונחות

עליות באירופה ● בעקבות הדוחות -  אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צונחת בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● הביטקוין עולה ל-67 אלף דולר למטבע

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצוללת בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק צוללת במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים