חיסון לקורונה / צילום: Associated Press, Steven Senne
ביום שלישי התכנס צוות הטיפול במגפות של משרד הבריאות והמליץ על אישור חיסון נוסף נגד קורונה לבני 60 ומעלה, קבוצות הסיכון ועובדי מקצועות בסיכון. במקביל, הפתיע קבינט הקורונה הממשלתי בהחלטה מהירה על מגבלות על המסחר, התרבות והחינוך.
מה היו השיקולים מאחורי ההחלטה, והאם חיסון רביעי שפותח נגד הווריאנט המקורי של קורונה, יכול להתמודד עם זן האומיקרון החדש למרות ההבדלים ביניהם? האם חיסון רביעי משמעותו שיהיו גם חמישי או שישי וכן הלאה? ואם כן - מה זה אומר מבחינת העסקים של חברת פייזר?
פייזר היא המשווקת הגדולה בתחום חיסונים הקורונה מבחינת הכנסות (אסטרהזנקה גדולה ממנה מבחינת כמויות). בנוסף, היא צפויה לקבל השבוע אישור לתרופה לקורונה לטיפול בחולים מאומתים בסיכון למניעת התדרדרות למחלה קשה. אמנם זה שוק קטן משוק החיסונים, אך עדיין עצום.
ישראל היא המדינה הראשונה שדנה ברצינות החיסון רביעי. ברוב העולם עדיין משתכנעים בהדרגה בכדאיות חיסון שלישי. אולם, ייתכן שכמו שישראל הובילה את המגמה החיסון השלישי, גם לגבי הרביעי יסתבר שאנחנו מקדימים את המאוחר. ואם כך, הרי שהשוק לחיסון של פייזר יתחדש שוב והיא תוכל לרשום כמעט את אותן ההכנסות מהחיסון שרשמה בהתחלה. כך יהיה גם אם יסתבר שצריך חיסון ייעודי לווריאנט אומיקרון, בתנאי שפייזר תהיה מוכנה עם מוצר כזה בזמן, בטרם יופיע וריאנט חדש.
אז האם אנחנו "מתמכרים" בהדרגה לטיפול קבוע בחיסונים של פייזר? האם זה בהכרח דבר רע? והאם פייזר עצמה מתמכרת לחיסונים הללו שהפכו לחלק המשמעותי ביותר של הביזנס שלה? ואם כן - איך זה משפיע על ההחלטות המתקבלות לגבי הבריאות שלנו, והאם מבנה עסקי כזה יכול לסכן את איתנותה של פייזר בעתיד?
הכנסות פייזר ברבעון השלישי של 2021 היו 24.1 מיליארד דולר, גידול של 130%, כאשר בניכוי החיסון לקורונה, הצמיחה הייתה רק 7%. הכנסות פייזר מהחיסון כבר היוו ברבעון 54% מכלל ההכנסות של החברה. בזכות החיסון, החברה צפויה כמעט ולהכפיל את הכנסותיה עבור 2021 כולה, לעומת 2020. לשם השוואה חיסונים הכניסו לפייזר 6.5 מיליארד דולר בכל 2020 (לפני הכנסות משמעותיות מהחיסון לקורונה), וזה היה 15% מההכנסות.
הרווח של החברה עמד על ברבעון השלישי על 7.4 מיליארד דולר, גידול של 133% לעומת התקופה המקבילה. ניתן להעריך כי גם לשורת הרווח, החיסון תורם כרגע יותר ממחצית. וכל זה עוד לפני שהגיעה התרופה, אשר צפויה לספק הכנסות נוספות.
כמו הפעילות, גם מחיר המניה צמח, אם כי קצת פחות מהצמיחה בפעילות. מרגע לפני ההודעה על התוצאות המוצלחות בניסוי הגדול בחיסון (17.11.2021) ועד היום, המניה עלתה ב-75%. מסוף שנות ה-90 לא רשמה החברה עלייה כזו בפרק זמן כזה. לשם השוואה, מדד הנאסד"ק ביוטק הכולל את חברות התרופות החדשניות ביותר, עלה בתקופה זו 9%, מדד חברות הביג פארמה S&P Pharmaceuticals Select הכולל גם את פייזר, ירד 7% למרות העליה של פייזר.
האם הציבור יסכים להמשיך להתחסן?
שוויה של פייזר עומד היום על 330 מיליארד דולר. שווי כזה ביחס להכנסותיה, מעיד על ציפייה של השוק שפייזר תמשיך להרוויח מן הקורונה גם בשנים הקרובות.
עוד לפני הופעת אומיקרון, הביקוש לחיסון פייזר גבוה מן ההיצע, ולא היה חשש שיגמר לה השוק בשנים הקרובות, בעיקר בהתחשב בכך שרוב העולם עדיין לא חוסן בחיסון שלישי. אחת הטענות כלפי החברה היא שהחיסונים שלה אינם נגישים למדינות עולם שלישי וכל עוד זה המצב, ימשיכו להופיע וריאנטים של קורונה והמגיפה לעולם אל תיגמר. אולם, במדינות הללו פייזר לא יכולה לגבות את המחיר שהיא גובה במדינות העשירות יותר, ואוכלוסיות המדינות הללו גם פחות ממהרות להתחסן. כעת ישנו תרחיש כי גם מדינות מבוססות יותר עשויות לחתום על כרטיסיית חיסוני פייזר, כעת ובעתיד הנראה לעין.
נראה כי זה אינטרס של פייזר כי וריאנטים ימשיכו להופיע, שהחיסון ימשיך לדעוך ושכולנו נמשיך להתחסן. אבל זה לא בהכרח מה שבאמת יקרה, ולא בטוח שזה באמת האינטרס שלה.
זה לא בוודאות יקרה, כי ייתכן שבסופו של דבר הווירוס ימצה את מרחב השינויים שהוא יכול לבצע ועדיין להיות יותר מדבק ועדיין מסוכן. אפשרות אחרת היא כי לאחר מספר מנות, החיסון יתקבע וכבר לא ידעך. אפשרות שלישית היא שהווירוס עדיין יהיה מוטנטי ומסוכן, אבל הציבור כבר לא ירצה להתחסן.
זה לא בהכרח האינטרס של פייזר, גם בגלל אותו סיכון לאבד את הציבור, וגם משום שאם אכן הווריאנטים ימשיכו להגיע והחיסון ימשיך לדעוך, ופייזר לא תביא לשוק חיסונים מותאמים לווריאנטים רבים או שדועכים פחות, יש סיכון שחברה אחרת תעשה את זה. במצב כזה, פייזר עלולה לאבד בבת אחת חלק גדול מן הפעילות הזו שכל כך משמעותית להכנסות והרווח שלה.
אפשר לראות כ"סיפור אזהרה" את המצב של חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון, שהחיסון שלה גורם קצת יותר תופעות לוואי מאלה של פייזר ומודרנה, והביקושים לו הם משמעותית נמוכים יותר במדינות המבוססות, וההכנסות של החברה מן החיסון לא דומות לאלה של פייזר ומודרנה.
"כרטיסיית פייזר? לא אפשרות כל כך גרועה"
פרופ' ג'וני גרשוני מאמין כי נכון לעכשיו, כרטיסיית פייזר היא בכלל לא בחירה גרועה כל כך עבור הציבור. בוודאי שהתחשב באלטרנטיבה - תחלואה נרחבת בקורונה.
"חשוב להבין שהחיסון הזה הוא בטוח. אומרים 'זו טכנולוגיה חדשה', אבל למעשה גם בחיסונים השגרתיים שנותנים לתינוקות וילדים, חיסונים מסוג "חי-מוחלש" או "מומת", יש RNA נגיפי. לעומת "חיסוןן מוחלש", בחיסון הקורונה אנחנו מכניסים כמות מוגבלת של RNA מאוד מסוים ולא משתכפל, שגם נעלמת אחרי זמן קצר, כך שלמעשה חיסוני פייזר ומודרנה הם חיסונים המכילים RNA משודרגים ועוד יותר בטוחים מחיסוני השגרה.
"אנשים סופרים את מספר הזריקות ואומרים - התחסנו המון פעמים! אבל למעשה המינון של החיסון של מודרנה הוא גבוה מזה של פייזר, ומי שהתחסן פעמיים בחיסון של מודרנה, קיבל מינון של RNA יותר גבוה ממי שיתחסן אפילו שש פעמים בפייזר. מבחינת התגובה החיסונית, ייתכן שטוב יותר להיחשף בתדירות רבה יותר למינון נמוך יותר, מאשר בתדירות נמוכה יותר גם אם המינון גבוה יותר".
גרשוני מציין פרט מעניין נוסף: "מדוע אנחנו רואים את החיסוניות של מחלימים מחזיקה מעמד גם מול וריאנטים חדשים יותר מאשר זו של המחוסנים? לא רק כי הם נחשפו ליותר חלבונים של הווירוס, אלא גם כי הווירוס השתכפל להם בגוף והם נלחמו בו בכל יום, שוב ושוב ושוב, ויצרו נוגדנים רבים, פרופיל רחב של נוגדנים וזיכרון תאי חזק. אם המחלימים גם מתחסנים, אז כבר מדובר בשתי חשיפות שאחת מהן מאוד רחבה, וזה כבר חיסון חזק מאוד. חיסון רביעי, בוסטר נוסף למחוסנים בשלוש מנות, יכול לשפר את יעילות החיסוניות באופן משמעותי".
גרשוני אומר כי התחסנות תדירה עשויה להיות פתרון סביר, ובוודאי יכול לספק הגנה לווריאנט מדבק במיוחד כמו האומיקרון.