סופרמרקט בברלין. מחירי המזון ומוצרי הצריכה בגרמניה בתחתית הדירוג האירופי / צילום: Shutterstock
קשה להחמיץ את הבטחות הממשלה החדשה בימים האחרונים להורדת מחירים דרסטית בתחום המזון. שר האוצר אביגדור ליברמן הבטיח פירות אקזוטיים כל השנה וקרא "לבטל את מכסי היבוא, להגדיל את המגוון ולהוריד מחירים". שר החקלאות עודד פורר פירסם טבלה המציגה את ביטול המכסים על פירות וירקות והבטיח "שבת תותים" לכולם.
הבטחות אלה הן חלק מרפורמה שכבר התקבלה, שתבטל בהדרגה מכסי מגן על יבוא פירות, ירקות וביצים. אין ספק שהפוליטיקאים הישראלים שואפים להציג לבוחריהם מחירים נמוכים ככל האפשר בחנויות.
בגרמניה, לעומת זאת, הממשלה החדשה שהושבעה בתחילת החודש הולכת לכיוון אחר לגמרי. מפלגת "הירוקים", השותפה לקואליציה, מקדמת את העלאת מחירי המזון במדינה מתוך מטרה לשמור על הסביבה. "לא ניתן יותר שיהיו 'מחירי רצפה' למזון בגרמניה", אמר שר החקלאות הטרי של גרמניה, צ'ם אוזדמיר, בראיון שהתפרסם בעיתון 'בילד'. "המחירים שולחים חוות ומגדלים לפשיטת רגל, מונעים יחס טוב יותר לבעלי החיים, מקדמים הכחדת מינים ומזהמים את הסביבה".
גרמניה היא אחת המדינות המערב-אירופיות שבהן מחירי המזון הם הזולים ביותר. הדינמיקה שהובילה לכך היא תחרות עזה בין רשתות מזון גדולות והעובדה כי מדובר בשוק גדול יחסית של יותר מ-80 מיליון צרכנים. רשתות מזון כמו "אלדי" ו"נטו" מציעות מוצרי מזון בסיסיים במחירים זולים מאוד בהשוואה למערב-אירופית, ובהשוואה לישראל - אננס כל השנה במחיר של אירו לפרי, פירות יער טריים שמוטסים מאמריקה הלטינית במחירים זולים, בשר זול-יחסית ומוצרי חלב במחירים נמוכים מוצעים למכירה ברשתות המזון.
מחאת המילקי מקיץ 2014 - שהשוותה בין מחיר מעדן החלב בארץ למוצר מקביל בגרמניה - הדגימה לישראלים רבים את ההבדלים במחירים בין המזון בגרמניה למזון בישראל. ברלין מגנה חלקית על היצרנים החקלאיים בעזרת סבסוד, אך גם פתוחה ליבוא בהתאם לחוקי האיחוד האירופי והיא אחת מיצואניות הבשר הגדולות ביבשת. מחירי המזון בגרמניה גבוהים ב-6% מהממוצע הכלל-אירופי, לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בעוד מחירי המזון בישראל גבוהים מהממוצע ב-24%.
אבל לעומת המגמה הישראלית להפחית מחירים בעזרת פתיחת השוק ליבוא והסרת מכסי מגן, כעת נראה שהממשלה הגרמנית מכוונת להעלות את המחירים, בשל ההשלכות של תעשיית הבשר על הסביבה והרצון לקדם חקלאות אורגנית. אוזדמיר, פוליטיקאי ממוצא טורקי (שנחשב לידיד ישראל), הציג בראיון את משנתו לגבי המהלכים הצפויים בשוק המזון הגרמני, והשורה התחתונה היא שיש להעלות את מחירי המזון כדי להיאבק בהתחממות הגלובלית ולשמור על הסביבה.
העלאת מחירים וצמצום בעלי החיים למאכל
בעבר יזמו "הירוקים" הצעה להטיל מס על בשר, כדי להפחית את צריכתו, בין היתר בשל ההשפעות של תעשיית גידול הבשר על הסביבה והגנה על בעלי חיים. נכון לעכשיו, הם ויתרו על הצעה זו, אך אוזדמיר שואף להעלות את מחיר הבשר בדרכים אחרות.
"המחיר של מוצרי המזון חייב לשקף את האמת האקולוגית (מאחורי ייצורם) בצורה טובה יותר", אמר אוזדמיר בראיון והבהיר כי הרפורמה שהוא מציע תיעשה בתיאום עם החקלאים וכי הממשלה הגרמנית תפצה ותדאג למצבם הכלכלי. עם זאת, הכהונה של שר ממפלגת "הירוקים" במשרד, שאויש עד כה בשרים מהמפלגה השמרנית, מעוררת חשש במגזר החקלאי בגרמניה.
כדי לקדם את המטרה, שר החקלאות החדש הבהיר כי הוא שואף לצמצם את מספר בעלי החיים המגודלים למאכל בגרמניה. נכון להיום, כ-60 מיליון פרות, חזירים, כבשים, עזים וסוסים נשחטים מדי שנה בגרמניה. "מספר בעלי החיים (המגודלים למאכל) חייב להיות מבוסס על השטחים האפשריים", אמר השר, והצהיר כי יפעל לשפר את תנאי המחיה של בעלי החיים עד לשחיטה, "זה יהיה תסריט של 'win-win' לתעשייה ולחיות".
בנוסף, אוזדמיר שואף להגדיל את נתח החקלאות האורגנית מ-10% מהמגזר כיום ל-30% עד סוף העשור, ולהשתמש במגזר הציבורי כדי להוביל את השינוי הזה. לשיטתו, המדינה חייבת לשמש דוגמה והקייטרינג באירועים של השלטון המקומי והממשלה הפדרלית צריך להסתמך על חקלאות מקומית ואורגנית.
מחכים לתגובת הציבור והשותפים הקואליציונים
גם בחומרי ההדברה צפויה שינויים - בתיאום עם השרה לאיכות הסביבה, שגם היא ממפלגת "הירוקים", מתוכננת רפורמה שתפחית משמעותית את השימוש המותר בחומרי הדברה. "קשה לי להניח שנצליח לבטל לחלוטין את השימוש בחומרי הדברה בתוך ארבע שנים אבל אנחנו חייבים להוריד את השימוש משמעותית אם ברצוננו למנוע את התמותה הנרחבת של חרקים".
צעד נוסף שצפויים לקדם שני הפוליטיקאים הוא פיקוח על העבודה בבתי מטבחיים בעזרת מצלמות וידיאו. כפי שנחשף לציבור במהלך מגיפת הקורונה, אז הפכו בתי מטבחיים למוקדי התפרצות קורונה, אלפי עובדים זרים ממזרח אירופה עובדים בהם בתנאים קשים. בנוסף להשלכות לגבי הרג בעלי החיים ומצבם, הדבר העלה את הצורך בפיקוח על שעות העבודה והתנאים. הגברת הפיקוח אמורה גם היא לייקר את מחירי הבשר, בשל ההגבלות שהיא תגרור על העבודה בבתי המטבחיים.
כעת נותר לראות מה תהיה תגובת הציבור לרפורמות המתוכננות, ומה תהיה תגובתם של השותפים הקואליציוניים ממפלגת ה-FDP הליברלית, המייצגים לרוב את האינטרסים של בעלי העסקים הגדולים במדינה, כולל יצרני הבשר. אוזדמיר אמנם הבהיר כי אינו מתכוון להפוך מזון למוצר מותרות, אך האינפלציה במדינה, שרשמה את שיעור העלייה הגבוה ביותר מזה ארבעה עשורים, כבר ייקרה את המזון ועוררה ביקורת ציבורית.