השר גדעון סער אמר השבוע כי ''להסתה ברשתות החברתיות יש קשר ישיר לפגיעה בביטחון הציבור'' / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop
ועדת השרים לענייני חקיקה בראשות שר המשפטים גדעון סער אישרה הבוקר (ב') את החוק המתוקן למניעת הסתה ברשתות החברתיות, לאחר שהוצאה ממנו האפשרות למחיקת פוסט בשל טענה לפגיעה נפשית. בנוסח המרוכך החוק מאפשר לשופט להסיר מרשתות חברתיות תכנים שיש אפשרות ממשית שיפגעו בביטחונו של אדם, בביטחון המדינה או בביטחון הציבור. אולם עדיין מדובר בחוק הנותן סמכויות נרחבות לבית המשפט לפגוע בחופש הביטוי, ואתמול המכון הישראלי לדמוקרטיה ואיגוד האינטרנט הישראלי פנו לוועדת השרים בבקשה דחופה להתנגד להצעת החוק.
החתומים על המכתב, ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, וד"ר אסף וינר, ראש תחום רגולציה ומדיניות באיגוד האינטרנט הישראלי, כתבו כי "הצעת החוק רחבה למעלה מן הצורך ופותחת פתח מהותי ופרוצדורלי לצנזורה שלטונית. יתרה מזאת, הצעת החוק מאפשרת להסיר תכנים גם מאתרי תוכן ממוסדים, כמו עיתונים ישראלים וזרים, ברמת חודרנות שאינה קיימת באף מדינה אחרת בעולם הדמוקרטי".
בפתח המכתב, הם מציינים כי אמנם לא ניתן להתעלם מהנזקים הפוטנציאליים של תכנים המופצים ברשתות חברתיות, ובמקרים קיצוניים אכן ראוי ומוצדק לחייב הסרת תכנים או להעניק מענים אפקטיביים אחרים. עם זאת, לטענתם "הצעת החוק איננה מתמודדת עם אתגרים אלה בצורה דמוקרטית ופוגעת בצורה בלתי מידתית בזכות לחופש הביטוי והדעה - מכל קצוות הקשת הפוליטית. ההצעה חורגת מנוסחאות האיזון המקובלות להגבלת ביטוי במשפט הישראלי תוך שקילת אינטרסים ציבוריים אחרים, ומאפשרת לדרוש הסרת תכנים במעמד צד אחד ותוך שימוש בראיות חסויות".
למרות מכתבם והדרישה לתיקון החוק כדי למנוע פגיעה בחופש הביטוי, סער המשיך לקדם את החוק לאישור הוועדה. השר סער אמר השבוע כי "להסתה ברשתות החברתיות יש קשר ישיר לפגיעה בביטחון הציבור. עצירת הצעת החוק הממשלתית מ-2017 הייתה גחמה שביטאה הפקרה של הציבור וביטחונו. על כן, החלטתי לחדש יוזמת חקיקה חיונית זאת".
לפי החוק, בדיון שיתקיים בבקשה להסרת הפרסום יוזמנו מפרסם התוכן והבעלים, המנהל, או המפעיל של אתר האינטרנט בו פורסם התוכן וכן נציגי ספק השירות.
השרה אלהרר: "מה ההבדל בין ההצעות של 2016 לזו?"
במהלך הדיון שאלה השרה קארין אלהרר: "מה ההבדל בין ההצעות של 2016 לזו? על מה הרעש? לא הבנתי את האירוע. זו הצעה דומה מאוד להצעה של הכנסת ה-20". סער השיב לה: "באוסטרליה חוקקו חוקים אפילו יותר מרחיקי לכת. גם באנגליה עושים את זה. מה שאנחנו עושים פה יושב על הצעה המקורית ושינויים מסוימים שהוכנסו בוועדת החוקה".
המשנה ליועמ"ש רז נזרי אמר בדיון "אני מניח שנגיע לכנסת עם ההצעה הזו ויהיה שוב שיח ודיוק. בזמנו תמיד היה על השולחן חופש הביטוי וההבנה שהרשתות הן כיכר העיר. אבל הדברים האלה יכולים להגיע עד פגיעה בביטחון האדם או ביטחון הציבור. צריך גם לזכור שיש כאן שיקול דעת של תובע בגלל רגישות חופש הביטוי. בית המשפט הוא המוסמך להכריע".
אלהרר: "יש זמנים לכל הדברים? פנייה לבית משפט זה משהו שלוקח המון זמן". גם השרה מירב כהן ביקשה להבהיר את החידוש בחוק בדיון בפנייה: "לא חד לי עד הסוף. מה לא קיים עד היום? גם היום אסור להסית. גם היום קיימים כלים". נזרי השיב: "היום קיים המסלול הפלילי הארוך. מה שלא קיים הוא המענה המיידי. עד שיקרה הליך פלילי צריך לתת מענה מיידי".
פנינה תמנו שטה ענתה לנזרי: "אבל רז, הפרקטיקה היא לא כזו. אני ראיתי בלייב איך מורידים פוסטים. ואיפה המשטרה מעורבת?". סער: "זה לא סותר. החוק הזה נועד להתמודד עם סיטואציות שראינו שאנשים בין אם בטרור או התאבדות, החוק הזה נועד לבצע מסלול מהיר". תמנו שטה: "אז זה מטריד אותי. הייתי רוצה לדעת שיהיה מסלול אחד חלופי, ולא משטרה וסייבר ובתי המשפט. אני העלתי פה נקודה מאוד חשובה של מחאת יוצאי אתיופיה של רבים שהעלו פוסטים נגד מערכת אכיפת החוק. ואם הנתיב של זרוע הסייבר קיים, זה לא נותן מענה". נזרי: "אנחנו צריכים להיזהר שבעתיים בכל הנוגע לפוסטים נגד מערכת אכיפת החוק".
***גילוי מלא: ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר השתתפה בחיבור הקוד האתי של גלובס