ניר חפץ: "נתניהו חשב שהאופוזיציה האמיתית לשלטונו היא ארנון מוזס"

ביום ה-15 לעדותו של עד המדינה ניר חפץ במשפט נגד רה"מ לשעבר בנימין נתניהו, החלה החקירה של עו"ד עמית חדד מטעם נתניהו בנוגע לתיק 1000 (אישום המתנות) ותיק 2000 (שיחות מוזס-נתניהו) • לדברי חפץ, "הנושא של סיקור מעולם לא נתפס ע"י נתניהו כמשהו מהעולמות הפליליים"

ניר חפץ בבית המשפט המחוזי בירושלים / צילום: אורן בן חקון
ניר חפץ בבית המשפט המחוזי בירושלים / צילום: אורן בן חקון

ביום ה-15 לעדותו של עד המדינה ניר חפץ במשפט נגד ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, החלה החקירה של עו"ד עמית חדד מטעם נתניהו בנוגע לתיק 1000 (אישום המתנות) ותיק 2000 (שיחות מוזס-נתניהו).

מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס, שלא נוהג להגיע לדיונים, הגיע היום לשמוע את העדות בעניין האישום נגדו.

משפט נתניהו / צילום: אורן בן חקון
 משפט נתניהו / צילום: אורן בן חקון

חפץ נשאל על-ידי עו"ד  חדד על ההבנה של נתניהו בנוגע לשיחות עם מוזס.

"נתניהו לא חשב שהוא נמצא בסביבה של שוחד, זה נכון גם לגבי תיק 4000 אבל קל וחומר לגבי תיק 2000", השיב חפץ. "זה מופרך שנתניהו יחשוב שהשיחה עם נוני מוזס היא שוחד. זאת לא סברה, אני אומר את זה מידיעה. לא עלתה בדעתי סיטואציה של שוחד תמורת סיקור חיובי. כל הנושא של הסיקור החיובי/שלילי, 'סחר סוסים', מעולם לא נתפס כמשהו מהעולמות הפליליים.

"יש הרבה פוליטיקאים שעושים ברית עם כלי תקשורת מסוים, ובתמורה מזמינים אותם לתוכניות אירוח. אלה יחסי פוליטיקה ותקשורת. אין הלימה בין התלות של הפוליטיקאים בתקשורת לעוצמה של התקשורת".

לדברי חפץ, אין היתכנות לעסקה בין נתניהו לבין מוזס. "מאחר שבני הזוג נתניהו מייחסים כל נשימה לנוני מוזס באופן אישי, אין היתכנות לעסקה איתו. גם ברמת חוסר האמון והאיבה. אומרים ששלום עושים בין אויבים. לא במקרה הזה. זה בלתי אפשרי".

חפץ הסביר כי נתניהו התלונן בלי סוף שיש סיקור כל-כך שלילי. "גם אם הוא היה מקבל כמה חודשים של חסד, זה היה טיפה בים", אמר. "הוא היה חושב שזו תחילה של התחלה של איזון של שנים. הוא ממש גיחך על התיזה הזאת. לכן מכל מה שאני יודע מידיעה אישית, זה מופרך לחשוב שזה שוחד".

חפץ סיפר כי נתניהו רצה שהוא יעביר איומים על מוזס, אך הוא לא העביר. כאשר היו אייטמים צפויים ב"ידיעות אחרונות", הוא הבין מנתניהו שעליו להעביר מסרים שלא כדאי להתעסק עם ראש הממשלה. "הוא עשה את זה הרבה פעמים, פשוט לאיים, שלא כדאי להתעסק עם ראש הממשלה, 'תגיד שיש הרבה דברים שראש ממשלה יכול לעשות'". חפץ הבהיר כי הוא הבין שנתניהו רוצה שהמסרים יעברו.

"נלחמתי על תפיסת מציאות סבירה"

חפץ תיאר את השנאה של נתניהו למו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס ואת האשמתו את מוזס בכל פרסום שלילי נגדו בתקשורת. "נתניהו חשב שהאופוזיציה האמיתית לשלטונו היא ארנון מוזס. ככה הוא תופס את זה. זו לא התפיסה שלי. כמעט כל פעולה מיוחסת למוזס". 

לדברי עד המדינה, "בנימין נתניהו בטוח שכל אות שמוקלדת באיזושהי פלטפורמה זה מוזס. נתניהו היה אומר לי שאני לא מבין, שאני תמים. הוא חשב שכל מה שבן כספית ורביב דרוקר, כל מה שבגלובס נגדו, זה מוזס".

חפץ סיפר כי כיועץ התקשורת של נתניהו הוא ניסה להילחם בתפיסות אלה, בהן לא האמין, אך לבסוף הפסיק לנסות. "הייתי נתון למתקפות שאני סוס טרויאני. נלחמתי על תפיסת מציאות סבירה", אמר.

חפץ סיפר על היחסים בין הצדדים: "יש צד אחד שהוא סולד, אולי אפילו מתעב, את בנימין נתניהו, אבל הצד השני (נתניהו) הוא בעוצמות שקשה להעביר במילים. זר לא יבין זאת. אי-אפשר לדמיין את הדבר הזה".

חפץ גם הוסיף כי באופן כללי היחס של קבוצת "ידיעות" היה שלילי. "הקו שהעיתון ביטא היה שלילי", אמר. "עובדים שם להערכתי מעל 1000 עיתונאים, אי-אפשר להכליל עד כדי כך. חד וחלק נותני הטון נגד בנימין נתניהו. משטמה".

כתב האישום בפרשה 2000 מתאר כי לאורך השנים התקיימו בין נתניהו למוזס יריבות עמוקה, אך למרות זאת השניים קיימו במהלך השנים שלוש סדרות של פגישות: בשנים 2009-2008, בשנת 2013 ובשנת 2014. במהלך הפגישות, נטען, נתניהו ומוזס קיימו שיח על קידום האינטרסים ההדדיים שלהם: שיפור אופן סיקורו של נתניהו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות" וכן הטלת מגבלות על העיתון "ישראל היום", דבר שהיה בעל משמעות כלכלית רבה עבור מוזס ועבור קבוצת "ידיעות אחרונות".

כתב האישום מייחס למוזס הצעת שוחד לנתניהו בשנת 2014, בכך שיביא לשינוי ניכר לטובה בקו ובאופן הסיקור של נתניהו ובני משפחתו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות", ולשינוי לרעה באופן הסיקור של יריביו הפוליטיים, עד כדי "רעידת אדמה" ו"סיבוב הספינה", כאמור בשיחתם. מוזס, נטען, הציע כי יעשה כן באופן שיבטיח את המשך כהונתו של נתניהו כראש ממשלה לאורך זמן, וזאת בתמורה לכך שנתניהו ינצל את השפעתו כראש הממשלה לקדם חקיקה שתטיל מגבלות על "ישראל היום" ותביא להטבות כלכליות משמעותיות למוזס ולעסקיו.

לפי כתב האישום, נתניהו לא סירב להצעת השוחד, הוא לא התכוון לקבל את ההצעה, אך המשיך לנהל עם מוזס שיחה ארוכה ומפורטת על כך. הוא גם טען בפני מוזס כי יפעל לקידום החקיקה לאחר הבחירות. נתניהו מואשם בהפרת אמונים באישום זה.

כרטיסים להופעה של מריה קארי

אישום המתנות המיוחסות לנתניהו כעבירה של הפרת אמונים גם נחקר במסגרת הדיון. לפי כתב האישום, בשנת 2010 המיליארדר ארנון מילצ'ן ביקש מנתניהו שיפעל לסייע לקדם מיזם בשיתוף איש העסקים ההודי ראטן טאטא, הכולל הקמת אזור סחר חופשי בשיתוף-פעולה בין ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית. הקמת המיזם חייבה תיקוני חקיקה נרחבים, ולמילצ'ן היה אינטרס כלכלי משמעותי בקידום המיזם. לפי האישום, נתניהו נענה לבקשת מילצ'ן וביצע שורת פעולות לקידום המיזם.

חפץ אישר כי אין לו ידיעה על מתנות שנתן מילצ'ן. באשר למיליארדר ג'יימס פאקר, עו"ד חדד שאל: "תאשר לי שלא ידוע לך על מתנות שפאקר נתן למשפחת נתניהו?". חפץ השיב: "למעט משהו שולי - 10 כרטיסים להופעה של מריה קארי. רני רהב ניסה לשכנע שזו לא מתנה, אז לא ידוע לי".

חפץ סיפר כי כתפיסה תקשורתית הוא חשב שלא נכון לפרסם שנתניהו מעשן סיגרים. "זה כלל ברזל וגם מקצועי לחלוטין - לא לצלם אותו עם סיגר, וגם לא לצלם אותו אוכל".

כתב האישום מייחס לנתניהו הפרת אמונים בשל מתנות שקיבל מהמיליארדרים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר, עמם הייתה לו מערכת יחסים. לפי כתב האישום, טובות ההנאה ממילצ'ן ומפאקר, שעיקרן קופסאות סיגרים ומארזי שמפניות, ניתנו לנתניהו ולרעייתו באופן רציף, במענה לבקשות ואף דרישות, עד כדי כך שהפכו למעין "קו אספקה". היקף טובות ההנאה הצטבר לסכום של כ-700,000 שקל.

לפי האישום היה על נתניהו להימנע כליל מלעסוק בענייניו של מילצ'ן, אך הוא פעל מול גורמי ממשל אמריקאים על-מנת שתינתן למילצ'ן אשרת כניסה לארצות-הברית, פעל בעניין הארכת משך הפטור מדיווח ותשלום מס הכנסה הניתן לתושבים חוזרים, ממנו נהנה מילצ'ן; והנחה את מנכ"ל משרד התקשורת דאז, שלמה פילבר, לסייע למילצ'ן בעניינים הנוגעים לרגולציה, בקשר לעסקת מיזוג בין חברות התקשורת רשת וקשת, על-מנת שהשקעה אותה בחן מילצ'ן באותה העת תהיה כדאית עבורו מבחינה כלכלית. 

"'סחר סוסים' ברמה הכי בהמית"

חפץ נחקר על שורת חוקים שעסקו ב"ישראל היום". ב-2010 עלה חוק שעלול היה לפגוע ב"ישראל היום", כך שתוגבל הפצתו בחינם של עיתון בתפוצה ארצית. חפץ אישר כי "הייתה תפיסה שאם יגבו כסף על 'ישראל היום', הם יהיו נפוצים פחות".

לדבריו, "אנשים ראו את 'ישראל היום' כעומד להחריב את 'ידיעות'. המשטמה שדיברתי עליה כלפי 'ישראל היום' הייתה נחלת הבניין כולו, כי זו הייתה הפרנסה שלהם. זה הקישור. מהמסד עד הטפחות שנאו את התופעה של 'ישראל היום'".

טענת ההגנה שהציג היום עו"ד חדד היא שפוליטיקאים אחרים קידמו חוקים נגד "ישראל היום" ולטובת "ידיעות אחרונות", על-מנת לזכות בסיקור אוהד ב"ידיעות אחרונות". כך עלתה הטענה כי ראש הממשלה הנוכחי נפתלי בנט והשרה איילת שקד תמכו בחוק "ישראל היום" באותה עת כדי לקבל יחס אוהד מ"ידיעות אחרונות". חפץ השיב על כך כי "זה היה השיח של נתניהו ורעייתו".

כך גם לגבי הצעת חוק פרטית משנת 2008 להגבלת בעל שליטה ישראלי בעיתון, שיזמו חברי הכנסת יואל חסון ודניאל בן סימון. עו"ד חדד טען בפני בית המשפט כי יש חשיבות לבדוק איך האירוע נתפס בסביבת נתניהו בזמן אמת. "מייצרים נרטיב של תקשורת נקייה, בלי פוליטיקה, בלי 'שמור לי ואשמור לך'. רואים שהעולם הוא אחר. זה 'סחר סוסים' ברמה הכי בהמית שיש".

עו"ד חדד הראה שאחת התומכות בהצעת החוק שהייתה אמורה לפגוע ב"ישראל היום" הייתה מירי רגב, אז חברת כנסת צעירה בליכוד. לדבריו, "הליכוד קיבל יחס טוב מ'ישראל היום', ולכן זה לא טבעי ולא נורמלי למצוא חבר כנסת מהליכוד שמגיש הצעת חוק לסגור את העיתון שפועל למפלגה שלו". חפץ השיב : "מה אתה רוצה שאני אענה?".

עו"ד חדד הראה שב"ידיעות אחרונות" פורסמה כתבה גדולה על מירי רגב לאחר שחרורה מצה"ל. חפץ אמר: "היו לה יחסים טובים עם עורך העיתון אז, רפי גינת. לאורך העבודה על הכתבה נוצרו יחסים טובים עם העיתון. מוזס לא היה מעורב בכתבה".

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם, ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ומו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.