המפתחים יוחלפו באלגוריתם? החברות שמצאו תחליף למשאב היקר בעולם

הסטארט-אפ הישראלי טורק (Torq), הודיע החודש על גיוס של 50 מיליון דולר. הטכנולוגיה של טורק עוזרת לאנליסטים בצוותי סייבר בארגונים לבנות אוטומציות אבטחה. במקום שיצטרכו לוודא שנמחקו ההרשאות לעובד שמפוטר, למשל, הם יכולים ליצור בטורק תסריט קבוע כזה תוך שימוש בפקודות קצרות ופשוטות.

באוגוסט האחרון גייס הסטארט-אפ הישראלי וולנאט (Walnut) 15 מיליון דולר. הוא מאפשר לאנשי מכירות בחברות טכנולוגיה ליצור ולעצב דמו (מערכת להדגמה) מותאם אישית של התוכנה שהם מוכרים. וולנאט מתחברת לתוכנה של הארגון ומאפשרת לאנשי מכירות ליצור תסריט מדויק ומוקפד שיוצג ללקוחות.

  

הסטארט-אפים וולנאט וטורק עוסקים אמנם בעולמות תוכן שונים לגמרי, אך יש בכל זאת משהו משותף ביניהם - שניהם שייכים לתנועת "נו קוד ולואו קוד" (No Code/Low code) העולה. תנועה זו מייצרת כלים שמאפשרים לגורמים לא טכניים בארגון, כמו אנשי מכירות ואנליסטים, לפתח יישומים בצורה אינטואיטיבית וקלה באמצעות תפריטים ויזואליים וללא כתיבת קוד. נו קוד מתייחס בדרך כלל לכלים שלא מחייבים כל ידע בקוד, ולואו קוד מתייחס לכלים שדורשים ידע בסיסי, אבל ההבדלים ביניהם מטושטשים.

מענה למחסור גלובלי

אפליקציות נו קוד ולואו קוד קיימות עוד הרבה לפני שהתנועה קיבלה שם. אפשר לסמן למשל תוכנה כמו אקסל של מיקרוספט (שהושקה ב-1987) ככלי נו קוד, שמאפשר לחסרי ידע בתכנות ליצור בעצמם יישומים ופונקציות פשוטות. מי שהביאה את מהפכת הנו קוד לעולם בניית האתרים היא וורדפרס (שהוקמה ב-2003) שאיפשרה לבנות עמוד אינטרנט ללא קוד.

אלא שבשנים האחרונות הפתרונות של נו ולואו קוד צוברים פופולריות ונכנסים לעוד ועוד תחומים ושימושים. לפי תחזית של חברת המחקר גרטנר, 70% מהאפליקציות החדשות שיפותחו בארגונים, יפותחו באמצעות טכנולוגיות של נו קוד או לואו קוד ב-2025. זאת, בהשוואה ל-25% מהאפליקציות ב-2020. מחקר של ResearchAndMarkets העריך כי תעשיית הנו קוד לבדה תגלגל 190 מיליארד דולר עד 2030, לעומת 12 מיליארד אשתקד.

אחת הסיבות המרכזיות לפופולריות של הגישה היא המחסור העולמי במפתחים, מחסור שהוחמר כתוצאה מהטרנספורמציה הדיגיטלית של ימי הקורונה שחייבה העברת יותר ויותר שירותים לאונליין. כלי נו ולואו קוד אינם יכולים אמנם להחליף מפתחים במשימות מורכבות, אבל עשויים לשחרר אותם מהדברים הפשוטים יותר.

"מפתחים הם המשאב הכי יקר בעולם היום ויש מחסור לא רק בישראל, אלא בכל העולם. אני רואה כמה קשה אפילו לסטארט-אפים עם מימון טוב לגייס מפתחים, אז לארגונים עם פחות משאבים בכלל אין סיכוי", אומר מנכ"ל טורק, עופר סמדרי. "לכן הפתרון שלנו מאפשר גם למי שאינו מפתח או מהנדס, ויש לו רק ידע בסיסי, להתמודד עם בעיות אבטחה".

 מנכ''ל טורק, עופר סמדרי / צילום: גיא חמוי

בשלב הקמת החברה נפגש מנכ"ל וולנאט, יואב וילנר, עם מעל 60 סמנכ"לי מכירות ושאל אותם מה הבעיה המרכזית שלהם. התשובה הייתה חד-משמעית. "הם סיפרו שהקונפליקט העיקרי שלהם הוא מול מחלקות הפיתוח והעיצוב", מתאר וילנר. "למפתחים ולמעצבים אף פעם אין זמן לעזור להם לבנות דמו מותאם ועובד, אז אנשי המכירות מגיעים עם דמו גנרי ולא יציב, שיכול להתרסק ולקפוא ברגע האמת, והם מפסידים לקוחות. אנחנו נותנים לאנשי מכירות אפשרות לעצב דמו לבד".

גם ענקיות הטק במשחק

וולנאט וטורק הם כמובן רק חלק קטן מעולם הנו קוד ולואו קוד שמכיל מאות כלים לשימושים שונים. התחום כולל כלים של ענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוספט, גוגל וסיילספורס לצד יוניקורנים חמים כמו Airtable (ששווה 11 מיליארד דולר), וורקטו (ששווה 5.7 מיליארד דולר) ו-Zapier (ששווה 5 מיליארד דולר). הכלים האלו מאפשרים ליצור אוטומציות, לחבר בין מאגרי נתונים ולייעל תהלכי עבודה בלי צורך באיש מקצוע עם ידע בתכנות.

עדות לפופולאריות של נו קוד ולואו קוד אפשר למצוא ממספר הסטארט-אפים הישראלים המציעים פתרונות בתחום שגייסו כסף בחצי השנה האחרונה. בניהם נמנים וואטסלי (פתרון נו קוד לניתוח האינטראקציות של אנשי מכירות), סימביו (לואו קוד לניהול ערוצי מכירה למותגים) ואיזיסנד (נו קוד לדיגיטציה של מסמכים).

המבקרים טוענים שהנו קוד-לו קוד הפך כבר למילת באזז לצרכים שיווקיים, אך תמי ברונר, שותפה בקרן ההון סיכון ורטקס, שהשקיעה בשורת חברות כאלו, משוכנעת שמדובר במהפכה אמיתית. "חברות היום זזות מהר והכלים האלו מאפשרים לך לפתח בקצב גבוה בתקופה של מחסור בכוח אדם", אומרת ברונר. "יש כאן תהליך של דמוקרטיזציה של הפיתוח שמעביר את הכוח ללקוחות ולצרכים שלהם. אם הם רוצים שמשהו יקרה מחר אז הם יכולים לעשות אותו בעצמם ולא לחכות חצי שנה שזה ייושם בתוכנה"

"אתה אחראי למה שבנית"

אלא שהפופולריות של הפלטפורמות הללו טומנת בחובה גם סיכונים. כמו במקרה הבא: עובד במחלקת משאבי אנוש בארגון גדול לקח יוזמה ובנה בעצמו אפליקציה שאיפשרה לעובדים לתרום כסף לצדקה. רק שהוא שמר את פרטי כרטיסי האשראי של כל העובדים בצורה לא מוצפנת במאגר מידע פתוח. "נוצר פה מצב שאף ארגון לא יכול להרשות לעצמו", אומר מיכאל ברגורי, מייסד שותף וסמנכ"ל הטכנולוגיות של זניטי (Zenity).

זניטי הוא אחד משני סטארט-אפים שקמו בישראל רק השנה ועוסקים בהגנה על אפליקציות שנבנות בנו קוד או לואו קוד. זניטי, שגייסה הון ראשוני בהובלת קרן ורטקס, מתחברת לפלטפורמות בהם עובדים בונים יישומים ובודקת שאלו אינם מפרים את המדיניות שקבע הארגון לשימוש במידע. "הפלטפורמות של נו קוד מספקות לך את אבני הבנייה, אבל אתה אחראי למה בנית. הבעיה היא שכאשר הפיתוחים מגיעים ממחלקת משאבי אנוש או פיננסים, אנשי האבטחה בארגון לא נמצאים בכלל בלופ. אנחנו נותנים להם שליטה מבלי לפגוע בצד העסקי", מוסיף ברגורי.

הסטארט-אפ ויילנס (Valence), שגייס מימון מ-YL ונצ’רס, משתמש באסטרטגיה שונה כדי לפקח על אפליקציות שנכתבו בנו קודאו לואו קוד. המוצר של החברה מנתח את החיבורים בין מקורות מידע שונים בארגון כדי לזהות בעיות פוטנציאליות. "פלטפורמות נו קוד מקבלות המון הרשאות למשוך נתונים ומספיקה טעות אחת כדי שמידע פרטי רגיש על לקוחות ישלח למערכת צד שלישי שלא עברה בדיקות", אומר המנכ"ל יוני שוחט. "לא מזמן היה מקרה שמשקיע ידוע בעמק הסיליקון גילה שפרסמו ציוצים בשמו בטוויטר. זה לא קרה כי פרצו לו ישירות לטוויטר אלא פשוט כי השתלטו על מערכת שהייתה לה הרשאה להשתמש בטוויטר שלו".