מה שאולי הפך כבר לשגרה בקרב גופים אלה בהקשרים אחרים, הוא שינוי מן היסוד של כללי המשחק שהיו נהוגים בשוק הקריפטו עד כה, ונחשב למהלך תקדימי שאינו מובן מאליו / צילום: Shutterstock
בשנה הקרובה אנו צפויים לחזות במהפכה שתשנה לחלוטין את המציאות אליה התרגלנו בכל הנוגע לאיסור הלבנת הון ומיסוי. החמרת ההגבלות על שימוש במזומן והגברת האכיפה המנהלית של החוק לצמצום השימוש במזומן, לצד הכניסה הרגולטורית של המדינה לתחום הקריפטו - יובילו לכך שמה שהיה, הוא ממש לא מה שיהיה.
אולם לפני שאותו שינוי יתרחש, חייבת המדינה להחיות את הכלי היחיד שיכול לשמש כ"שלב מעבר" - נוהל הגילוי מרצון.
כוונתי היא לאותו נוהל שכבר נוסה בהצלחה בעבר, באמצעותו עודדה רשות המיסים נישומים, עוסקים, יחידים ובעלי תפקידים בתאגידים לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת בתמורה לפטור מהעמדה לדין פלילי. כמובן שבדרך נהנתה המדינה גם מהכנסות גבוהות במיוחד שלא היו מגיעות לכיסה אלמלא הנוהל.
זה מתחיל מהרובד הבסיסי ביותר בכל כלכלה חופשית: השימוש במזומן. התיקון לחוק צמצום השימוש במזומן שתוקן לאחרונה ויחל באוגוסט 2022 מהדק עוד יותר את המגבלה על שימוש במזומן. החל מאוגוסט הקרוב ייאסר לערוך עסקאות בכסף מזומן כבר מסכום של 6,000 שקל בעסקה מול עוסק ו-15 אלף שקל בעסקה בין אנשים פרטיים.
אם לא די בכך, הרי שבתקנות שקבע משרד המשפטים כדי לאכוף את המגבלה החדשה הזאת, נקבע כי על המפרים את חוק המזומן יוטלו קנסות מנהליים (תחליף להליך פלילי) בשיעור של בין 15% ל-30% מגובה התשלום שבוצע במזומן או בצ'ק (למעט עסקאות קטנות מ-8,500 שקלים).
קצרה היריעה מכדי לפרט פעם נוספת את הנזקים העצומים שנגרמו ועוד עתידים להיגרם למשק וחמור מכך לאוכלוסיות החלשות והמבוגרות בישראל כתוצאה מהתיקון האמור; או מכדי לתהות שוב בקול מדוע היה למשרד המשפטים כל-כך דחוף להעביר את התקנות האלה דווקא עכשיו - כשספינת המשק מטולטלת נוכח גלי הקורונה הכלכלית שכבר חווינו ועוד נחווה. בעוד שבארבע השנים מאז אושר החוק לא טרחו לקדם כל חקיקה בנושא. זעקותיי וזעקות חבריי, כולל יו"ר לשכת עורכי הדין אבי חימי, נפלו על אוזניים ערלות. למרבה הצער, הספינה כבר עזבה את הנמל. כעת עלינו להישיר מבט אל העתיד לבוא, ולהקל עד כמה שניתן על אזרחי ישראל בכלל, ועל האוכלוסיות המוחלשות בחברה שלנו ובעלי העסקים הקטנים והבינונים בפרט. ובהקשר זה, יש פתרון אחד מוכח, מהיר ויעיל שהגיע הזמן להחזיר לחיינו: הגילוי מרצון.
אך כפי שכבר רמזתי בתחילת דבריי, המזומן הוא רק קצה קצהו של הצורך האקוטי בהחייאתו של נוהל הגילוי מרצון. גם בקצה השני של הסקאלה, הכי רחוק מ"המזומן המסורתי", מבקשים ברשות המיסים "לטפל" בתחום המטבעות הדיגיטליים (קריפטו).
שינוי מן היסוד של כללי המשחק בשוק הקריפטו
כך, באמצעות כניסתו לתוקף של הצו לאיסור הלבנת הון במטבעות קריפטו, העניקה לעצמה רשות המיסים, בין היתר, את הסמכות להטיל על חברות פינטק, על נותני אשראי ועל חברות קריפטו חובת דיווח לרשויות על פעילות הסוחרים בקריפטו, ובכלל זה חובת דיווח על פעילות רגילה ועל פעילות בלתי רגילה ועל אירועים חריגים אצל הסוחר. מה שאולי הפך כבר לשגרה בקרב גופים אלה בהקשרים אחרים, הוא שינוי מן היסוד של כללי המשחק שהיו נהוגים בשוק הקריפטו עד כה, ונחשב למהלך תקדימי שאינו מובן מאליו. האמור הינו בנוסף לרצונו של שר האוצר ליברמן להסדיר את התחום.
בנסיבות אלה, אני מצפה מהמדינה לפרסם בתקופה הקרובה נוהל רשמי של גילוי מרצון: כזה שיאפשר להסדיר גם רטרואקטיבית, ואולי אף באופן אנונימי, אי דיווח על נאמנויות ואחזקות בחברות ובנכסים, לרבות במטבעות דיגיטליים, מצד אחד; ולדווח באותו האופן גם על ה"מזומן בבלטות" שמפרות לכאורה את הוראות חוק איסור שימוש במזומן והתיקון שלו.
במציאות החוקית-רגולטורית-מיסויית שמשתנה לנגד עיננו מן הקצה אל הקצה, החזרתו לחיים של נוהל הגילוי מרצון הוא לא רק כורח המציאות - אלא אפילו בגדר הצלת נפשות ומשפחות.
העובדה כי בקרוב נצפה בהחמרת האכיפה הממשלתית נגד אזרחים מהשורה - בין אם הם אנשי עמל המרוויחים משכורת במזומן, ובין אם הם משקיעים מתוחכמים בשוק הקריפטו שמעוניינים להשיא תשואה משמעותית על כספם - מחייבת את המדינה להוסיף שלב ביניים נוסף שיחצוץ בין המציאות הקיימת כיום בתחום המיסוי והלבנת הון, לבין המציאות העתידית שתתרגש עלינו במהלך שנת 2022. הדרך הכי נכונה לעשות זאת, היא באמצעות נוהל גילוי מרצון.
כמובן שהפעם יש צורך לצרף גם את הבנקים למהלך, כדי שיסכימו לקבל את המזומן וכספים שמקורם בקריפטו כדי להשלים את המהלך מול רשות המיסים.
הכותב הוא עורך דין ממשרד גולדמן ושות', מומחה למיסוי, עבירות כלכליות ואיסור הלבנת הון