אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו כנס רשות ניירות ערך, 22.12.21 / צילום: יוסי זמיר
כששר האוצר, אביגדור ליברמן, נדרש לאחרונה לנושא רפורמת הכשרות שמקדמת הממשלה, הוא פנה לבעלי עסקים והמליץ להם: "שימו בכניסה לעסק שלט: 'המקום כשר, ללא תעודה'". בהמשך דבריו, הוא אף חשף כי משרדו מתכוון "לעשות קמפיין לכל בעלי המסעדות והעסקים: פשוט שלט - 'מקום כשר ללא תעודה'". האמירות הללו של ליברמן עלו בהמשך גם לחשבון הטוויטר שלו. אלא שאז החלו להצטבר תגובות מעניינות בנושא. האם יכול להיות, כפי שהעירו כמה מהגולשים, שאם בעלי העסקים יפעלו בעצתו של ליברמן, הם יעברו על החוק? בדקנו.
רפורמת הכשרות שעברה במסגרת חוק ההסדרים אכן משמעותית, ועיקריה קובעים כי הרבנות הראשית תהפוך למעין גוף רגולטורי, שיפקח על תאגידי כשרות פרטיים. מה שהרפורמה לא עושה, הוא לשנות את סעיף 3(א) ל"חוק איסור ההונאה בכשרות" שקובע כי "בעל בית אוכל לא יציג בכתב את בית האוכל ככשר, אלא אם כן ניתנה לו תעודת הכשר".
הסעיף העמום הזה הפך לסלע מחלוקת משפטי. האם משמעותו היא שמי שלא קיבל תעודה מהרבנות לא יכול לעשות שימוש במילה "כשר" על הטיותיה השונות? כך סברו ברבנות, אך ב-2015 אתגרו את הסוגיה שני מסעדנים ירושלמים שעתרו לבג"ץ בבקשה שיבטל קנסות שקיבלו מהרבנות לאחר שהציגו מה שכינו "תעודת כשרות אלטרנטיבית".
לאחר שבג"ץ דחה את עתירתם, התקיים בה דיון נוסף בהרכב מורחב, בראשות הנשיאה לשעבר מרים נאור. בפסק הדין שחיברה נאור נכתב כך: "לדעתי, תכלית החוק מחייבת למנוע מבית אוכל שאינו בעל תעודת הכשר להציג מצג הכולל שימוש במונח 'כשר' על כל הטיותיו. הביטויים 'על פי כללי ההלכה' ו'משגיח כשרות', למשל, הם לדעתי 'מצג כשרותי', ולפיכך, אסור לבית אוכל ללא תעודת הכשר להשתמש בהם במצג בכתב... כשר הוא כשר הוא כשר - ומי שאין בידו תעודת הכשר לא יוכל להתהדר בתואר 'כשר'".
במילים אחרות, ההצעה של ליברמן לבעלי המסעדות, לכתוב "המקום כשר - ללא תעודה", אסורה לפי פסיקת בג"ץ. מה הם בכל זאת יכולים לעשות? גם זה נקבע באותו פסק דין. "אין מניעה שבית אוכל יבהיר... כי מוגשים בו רק דגים עם סנפיר וקשקשת או כי את הקמח מנפים בנפת משי בעלת צפיפות גבוהה", הדגימה נאור. כלומר, בעלי המסעדות יכולים להסביר אילו תהליכים שנדרשים על ידי ההלכה הם מקפידים לקיים, אך אסור להם להשתמש במילה "כשר" על הטיותה השונות כדי לתאר את בית העסק שלהם.
מטעמו של ליברמן נמסר לנו כי "כוונתו הייתה להתייחס למצב שבו בית עסק מעיד בעצמו על הסטנדרטים הכשרותיים בהם הוא עומד. בפסיקה נקבע כי מותר לבית עסק להציג מצג אמת בדבר הסטנדרטים עליהם הוא מקפיד... הכולל הבהרה מפורשת כי אין בידו תעודת הכשר".
בשורה התחתונה: דבריו של ליברמן מטעים. בעלי המסעדות לא יכולים לפעול כפי שהציע להם השר, ולכתוב כי המקום שהם מפעילים הוא "כשר ללא תעודה" מכיוון שזו תהיה עבירה על החוק. בעלי העסקים כן יכולים להבהיר מהם הסטנדרטים ההלכתיים שעליהם הם מקפידים.
תחקיר: אורי כהן