גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תוכניות הבנייה למגורים במכרז שמתעכבות כבר שנים והופכות ללא רלוונטיות

תוכניות שיאפשרו בנייה של עשרות אלפי דירות באזורי הביקוש אינן מתממשות בגלל גרירת רגליים של הרשויות ● ועד שייצאו לפועל, רבות מהן כבר מיושנות

פי גלילות. ''רק אחרי 18 שנה מעבירים את התוכנית לוותמ''ל'' / צילום: איל יצהר
פי גלילות. ''רק אחרי 18 שנה מעבירים את התוכנית לוותמ''ל'' / צילום: איל יצהר

בשבוע שעבר פסק בית המשפט העליון כי תוכנית הענק לבניית 12 אלף על שטח מחנה תל השומר, תוחזר לדיון במחוזי. התוכניות שם, המקודמות במסגרת הוותמ"ל, אושרו כבר בשנת 2015, אך מאז מתנהלים בעניין הליכים משפטיים, שאותם מובילה עמותת אדם טבע ודין, הדורשת סקר שיבדוק את רמת הזיהום בקרקע.

זו כמובן אינה התוכנית היחידה שתקועה לשנים רבות. יש עוד תוכניות רבות שאם היו מקודמות מספיק מהר היו מספקות בבת אחת לשוק הצמא אלפי ועשרות אלפי דירות. אחרי שנים כה רבות, עיכוב הופך אותן במקרים רבות ללא רלוונטיות ומחייב את הרשויות להתחיל את כל התהליך מההתחלה. מדוע הן נתקעות?

פרופ' רחל אלתרמן, מתכננת ערים ומשפטנית, חוקרת בכירה במוסד שמואל נאמן בטכניון, מאמינה שהעיכובים במשך קידומן של תוכניות גדולות נובעים מ"מחלות קשות", ייחודיות לישראל: "במדינת ישראל יש ריכוזיות קיצונית. כל תוכנית משמעותית שהשלטון המקומי יוזם, חייבת לעבור את הוועדה המחוזית. אין במדינות ה־OECD מצב שבו יש גם ועדה מחוזית וגם מועצה ארצית.

"במדינות אחרות, ביזור התכנון נובע מאידאולוגיה. התפיסה היא שנכון להיות קרוב יותר לשלטון המקומי ולציבור הצרכנים. בישראל, זה לא קיים. אם היה ניסיון לתת לוועדות מקומיות סמכויות באמצעות תוכניות מתאר, זה היה רק משיקול משכי הזמן. אי אפשר לעבוד כשמשך קידומה של תוכנית רגילה לוקח כמה שנים.

"האבסורד הוא שאנחנו החברה הכי דינמית. שיעור הפריון שלנו הוא פי שניים מהממוצע של ה־OECD. אי אפשר שיהיה פיקוח אינסופי וגם שיהיה מהר. אנחנו צריכים חוק תכנון ובנייה זורם, כלומר, שרוב התכנון ייעשה במישור המקומי ובאישור מקומי. להוציא תוכניות עם השפעות אזוריות וארציות מובהקות".

נוסף לכך מזהה אלתרמן מחלה נוספת של פירוט יתר בתוכניות הכוללניות. "כל התוכניות הכוללנית הן רגולטוריות וכל סטייה מהן היא עבירה פלילית. התוכנית הכוללנית אמורה להיות משפך של הזדמנויות - ככל שהיא כללית יותר מקבלת הוועדה המקומית סמכויות לעשות כל דבר ללא אישור של הוועדה המחוזית".

תוכנית עיר תע"ש השרון

"בלי להבין מה המטרה, ובלי מידע בסיסי מספק"

התוכנית: תוכנית עיר תע"ש השרון, מתייחסת לשטח של 7,500 דונם בתחום השיפוט של הערים הרצליה, רמת השרון, הוד השרון והמועצה האזורית דרום השרון
ממתי מקודמת: העבודה התחילה בסוף שנות ה־90, הופקדה לראשונה ב-2012

כשהופקדה התוכנית לראשונה בשנת 2012, היא נתקלה בכ-600 התנגדויות. הסוגיה המרכזית שהעלו המתנגדים נגעה לזיהום החמור של הקרקע ושל שכבת מי התהום בתחום התוכנית ואף מעבר לה, כתוצאה מפעילות התעשייה הצבאית.

בפברואר 2017 אושרה התוכנית על ידי ועדת הערר של המועצה הארצית, תוך הבהרה כי חומרת הזיהום במקום וגודל השטח אינם מאפשרים טיהור מיידי. במאי 2017 הוגשו לבית המשפט המחוזי בתל אביב עתירות של ראשי העיריות רמת השרון, הוד השרון והרצליה, וכן החברה להגנת הטבע, עמותת אדם טבע ודין (אט"ד), עמותת אחל"ה (איכות חיים לתושבי השרון) וריב"ה (ריאה ירוקה בתע"ש השרון), בדרישה לבטל את החלטת ועדת הערר הארצית. טענת העותרים הייתה שיש לסקור את הקרקע ולטהר אותה לפני תחילת תכנון.

בינואר 2021 אישרה הוועדה המשותפת למחוזות תל אביב ומרכז אישרה את המדיניות התכנונית ("תוכנית צל") לעיר תע"ש השרון. יעד הבינוי עודכן מ-23 אלף יח"ד ל-36.6 אלף יח"ד, וכמות שטחי התעסוקה גדלה. לא מדובר בתוכנית סטטוטורית, וייקח עוד זמן רב עד שניתן יהיה להוציא היתרי בנייה ולבנות במקום.

יעל דורי, ראש תחום תכנון ב"אדם טבע ודין", מסבירה את איטיות התכנון בניהול לא מוצלח של הפרויקט: "מדובר בתעשייה צבאית, שעדיין לא פונתה. יש שם שני מפעלים עובדים. אי אפשר היה להיכנס לשטח בלי אישורים מיוחדים. כיוון שכך, המידע שהתחילו איתו את התכנון היה ברמה של פחות מבסיסית. גם לגבי הזיהום על הקרקע ומתחת לקרקע.

"בנוסף צריך לזכור שהתוכנית הזאת נמצאת בשני מחוזות, תל אביב ומרכז, ושייכת לארבע רשויות מוניציפליות, שכל אחת מושכת לכיוון שלה. לא הייתה אף פעם החלטה תכנונית אם מדובר בעיר חדשה, או שמנסים להגדיל את הרשויות מסביב".

יעל דורי, מתכננת ערים באדם טבע ודין / צילום: כדיה לוי

בימים אלה נדונות בבית המשפט המחוזי תל אביב עתירות של אדם טבע ודין ושל הערים הרצליה, רמת השרון והוד השרון נגד התוכנית המקודמת באזור. אט"ד קוראים להשלמת של המידע על זיהום הקרקע והמים ברמה מפורטת לפני שמתחילים לתכנן, והרשויות מבקשות הקמת פארק גדול, ולא לבנייה למגורים.

פינוי שדה התעופה בהרצליה

"הות"ל הלך על חלופה בעייתית. נזק עצום"

התוכנית: פינוי שדה התעופה לטובת בניית דירות מגורים
מקודמת מאז: 2008

ביולי האחרון אישרה הוותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור), את תוכנית תמ"ל 1083 להקמת שכונת מגורים במתחם שדה התעופה הרצליה שעתיד להתפנות.

התוכנית, המשתרעת על 176 דונם, כוללת 1,940 יחידות דיור ו-350 יחידות דיור מוגן, 33,000 מ"ר שטחי מסחר ותעסוקה וכן שטחים פתוחים בהיקף של 34,000 מ"ר. הבעיה העיקרית היא שמימוש התוכנית, שהיא הראשונה מתוך כמה שיוקמו באתר שדה התעופה, כרוך במציאת יעד חלופי לשדה התעופה, שמשרת טייסים חובבים וגם לא מעט חברות אזרחיות, אבל בינתיים אין חלופה.

שדה התעופה הרצליה.  "אם המתחם לא היה מאושר לוותמ"ל, שום דבר לא היה זז'' / צילום: איל יצהר

דרור בוימל, מנהל תחום תכנון בחברה להגנת הטבע, מסביר: "יש הכרה בכך שלא נכון שיהיה שדה תעופה בלב אזור הביקוש ואנחנו תמכנו בזה. הוות"ל קיבלה עליה למצוא את האתר החלופי, והיא מציעה להקים שדה תעופה ממזרח לחדרה, באזור שהוא מסדרון אקולוגי ארצי, ליבה של שטחים פתוחים ורציפים. זה הוביל להתנגדות גדולה שלנו, שאליה הצטרפו תושבים וראשי הרשויות של חדרה ומועצה אזורית מנשה. נוצר מטה מאבק משמעותי. יש לנו כאן שני עולמות של שתי תוכניות שכרוכות זו בזו. הנזק שכרוך במימוש התוכנית בהרצליה, עצום. הות"ל הלך על חלופה בעייתית, ואין כרגע פתרון אחר".

דרור בוימל, החברה להגנת הטבע / צילום: דב גרינבלט,  החברה להגנת הטבע

פי גלילות

"לא הגענו למצב של תוכניות מפורטות"

התוכנית: בניית אלפי יחידות דיור על שטחים של רמת השרון ותל אביב
מקודמת מאז: 1998

בתחילת נובמבר האחרון דנה ועדת השרים לענייני פנים, שירותים, תכנון ושלטון מקומי, בבקשתה של שרת הפנים איילת שקד להעביר את התכנון של אזור דרום גלילות לוותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור). ההחלטה לא הייתה בגדר הפתעה. חודש קודם לכן החליטה הוועדה המחוזית תל אביב לבטל את תוכנית "רובע גלילות" (המכונה רש/800/1) המתייחסת לאותו שטח שבו היה אמור לקום רובע מגורים ותעסוקה הכולל 9,800 יחידות דיור, כ-700 אלף מ"ר תעסוקה ומסחר, מבני ציבור בשטח של 455,000 מ"ר וכן מרכז תחבורתי גדול במיוחד. תוכנית רובע גלילות קודמה ע"י הוועדה המחוזית יותר מ-23 שנה.

עו"ד אביעד שוב, שותף במשרד שוב ושות’, מייצג מאות בעלי קרקעות במתחם: "פי גלילות היא תוכנית שלא עניינה אף אחד. כל אחד חשב שהיא לא תסתיים במשמרת שלו, ולכן לא היה אינטרס שתסתיים. ב-2004/5 אושרו התוכניות שקבעו את זכויות הבנייה, השתנה הייעוד ונקבעו זכויות. כל הבעלים חשבו שהסאגה הסתיימה. הרי מדינת ישראל היא הבעלים של 3/4 מתחם. בזמנו הוצאנו פנייה לוועדת טרכטנברג ואמרנו שיש פה מתחם, שרק הזכויות של המדינה פה תענה על בנייה לצעירים. כל פעם עבר שר שיכון, או מנהל רמ"י, ואנחנו הראינו לו מה יש לו ביד, ובכל זאת, לא הגענו למצב של תוכניות מפורטות. אף אחד לא הרים את הכפפה. פנינו בזמנו למבקר המדינה וביקשנו שיחקור.

"לפני שנתיים יצא פעם ראשונה התכנון המפורט, וגם אז, בכזה בלגן, שהבעלים במקום למחוא כפיים, כולם הגישו התנגדויות. רק עכשיו, אחרי 18 שנה, מדברים על להעביר את התוכנית לוותמ"ל".

תוכנית מתאר כפר סבא

"קברניטי העיר התחלפו"

התוכנית: תוכנית מתאר כוללנית לעיר כפר סבא
מקודמת מאז: 2013

העבודה על תוכנית המתאר הכוללנית לעיר, שהציבה לעצמה את שנת 2035 כשנת יעד, החלה בשנת 2013. עוד נכתב באתר כי "מטרת התוכנית להגדיר את מדיניות התכנון הכוללת של הרשות המקומית ומהווה בסיס להעברת מלוא סמכויות התכנון בעיר, כך שהוועדה המקומית תהא רשאית לקדם ולאשר תוכניות מפורטות ככל שאינן חורגות את מתווה תוכנית המתאר". לפי העירייה, "לתוכנית הוגשו 191 התנגדויות. התוכנית נכון להיום נמצאת בהליך שיתוף ציבור נוסף בטרם תעביר הוועדה המקומית התייחסותה להתנגדויות והצעה לעדכון המסמכים בהתאם".

כפר סבא. ''העיר תקועה בלי ועדה עצמאית ובלי משטר תכנון'' / צילום: איל יצהר

עו"ד מרטין סטרוגו ממשרד עו"ד נשיץ, ברנדס, אמיר, מייצג בעלי קרקע חקלאית בחלק שנמצא מצפון לדרך בן יהודה וגם בעלי קרקע בתוך העיר עצמה: "התוכנית הופקדה ב-2016, היו כמה דיונים מאז, אך למעשה, היום מחכים לפרסום לפי סעיף של 106 ב’ (שינויים מהותיים לאחר דיון בהתנגדויות). התוכנית תקועה בגלל העירייה: קברניטי העיר התחלפו, ולא מעוניינים לקדם את תוכנית המתאר במתכונתה הנוכחית. זה תוקע עיר גדולה, שנמצאת בפורום ה-15, אבל אין לה תוכנית מתאר כוללנית, אין לה ועדה עצמאית, אין לה משטר תכנון כולל, אין לה תוכנית להתחדשות עירונית. הם הגיעו לאיזה מתווה, אבל לא מפרסמים אותו".

תוכנית מתאר בנימינה־גבעת עדה

"ב־45 דקות מחקו עבודה של שבע שנים"

התוכנית: תוכנית מתאר כוללנית לבנימינה־גבעת עדה
מקודמת מאז: 2013

בפברואר 2020, אחרי שבע שנות עבודה, אישרה הוועדה המחוזית חיפה להפקדה את תוכנית המתאר של בנימינה-גבעת עדה. התוכנית מאפשרת הגדלה של האוכלוסייה במועצה עד לכ-34 אלף תושבים (15,243 כיום, תוספת של כ-4,000 יח"ד והגדלת צפיפות האוכלוסייה ל-1,385 נפש/קמ"ר-לעומת צפיפות קיימת כ-630 נפש/קמ"ר.
ראש מועצת בנימינה-גבעת עדה, איתי וייסברג, אמר אז לגלובס ש"התוכנית היא מימוש ההבטחה לבוחרים של שמירה על אופי היישוב". אבל כמעט שנתיים אחרי כן, וייסברג מדבר אחרת לגמרי: "ארבעה ראשי ערים ניסו לעשות תוכנית מתאר. לפני שבע שנים התחלנו בתוכנית חדשה. הבנו שלא נוכל לעשות תוכנית של מושבה, ונצטרך לעשות התאמה ליעדי הממשלה. בנינו מודל שבו היישוב מצופף את עצמו במרקם הקיים וגם בשטחים החדשים. בסמיכות לפסי הרכבת האופי יותר אורבני ואנחנו מגיעים לגובה של עשר קומות. התוכנית אושרה להפקדה עם כמה תנאים".

הדרמה הגדולה התחילה כשהולנת"ע דנה בתוכנית. וייסברג: "היא החליטה לצופף את היישוב בצורה פראית. הם קבעו יעד של 15 יח"ד לדונם בשטחים החדשים, והחליטו שאין צורך לפתח לבנימינה בעסקים על תחנת הרכבת, כי יש עודף במרחב, מה שהפך את התוכנית ללא כלכלית. היישוב ישלש או ירבע את עצמו בלי מקורות הכנסה. בדיון של 45 דקות הם מחקו עבודה של שבע שנים".

עוד כתבות

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

הרמז של המקורב לטראמפ לתקיפה יחד עם ישראל: "כוח מרשים"

הסנטור האמריקאי לינדזי גרהאם: "אי אפשר לתת להם למשוך זמן" ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות