הטלת המס על משקאות ממותקים לוותה בכמה דיונים סוערים בוועדת הכספים ועוררה שיח ציבורי ער. לאחר שהמס אושר, הגיע יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר, לראיון ב-ynet שם הסביר את חשיבות המהלך. בין היתר הוא הזכיר כי "כמעט שליש מהוצאות קופות החולים הולכות היום על מלחמה בסוכרת. זה המון כסף". גם חבר הכנסת ולדימיר בליאק, מיש עתיד, השמיע את אותה הטענה במהלך הדיונים בוועדה.
אז המס כבר אושר, אבל האם הנתון הזה נכון? בבדיקה ראשונית נדמה היה שהתשובה חיובית. בתגובה לפנייתנו הפנה אותו קושניר למחקר שנערך ב-2018 על ידי שורה של חוקרים בראשות פרופסור רן בליצר. גם חוקרים נוספים שפנינו אליהם, ואפילו משרד הבריאות, הפנו אותנו לאותו מחקר.
מה הוא כולל? החוקרים ביצעו בדיקה רטרוספקטיבית (בדיקה במבט לאחור) על קבוצה של 150 אלף מבוטחי קופת חולים "כללית" שחלו בסוכרת בשנת 2013, וחישבו את העלות העודפת שהטיפול בהם השית באותה שנה על הקופה בהשוואה ל-150 אלף מבוטחים שאינם חולי סוכרת. מדובר בעלויות ישירות כמו זיהוי, טיפול, אשפוז ושיקום של חולי סוכרת.
מהבדיקה עלה כי 33% מההוצאות של "כללית" על שירותי בריאות (כלומר, לא כולל הוצאות שכר או הוצאות קבועות אחרות) בשנת 2013 אכן יועדו למבוטחים חולי סוכרת. אלא שהנתון הזה עלול להטעות. מדוע? משום שהוא כולל את כל ההוצאות שנגרמו לקופה בשל אותם 150 אלף מבוטחים, שבין היתר הם גם חולי סוכרת. כלומר, בחישוב נכללות גם הוצאות שלא בהכרח קשורות למחלת הסוכרת או לסיבוכים שעלולים לנבוע ממנה. למעשה, לצד הנתון הזה המחקר נקב באחוז ההוצאות המדויק שנגרם לקופה רק בשל מחלת הסוכרת עצמה - זה עומד על 14% מהוצאות "הכללית" באותה שנה. עדיין נתון גבוה, אך רחוק מאוד מהנתון שבו נקב קושניר.
אם זה לא מספיק, גם במשרד הבריאות הסבירו לנו שבמצב הנוכחי אין אפשרות לחשב לאיזה אחוז מכלל הוצאות קופות החולים בישראל אחראית המחלה. "כרגע אין נתונים שמאפשרים לאמוד את עלויות הטיפול בסוכרת, מאחר שאין לנו את נתוני ההוצאות של הקופות לפי קוד אבחנה ומאפיינים נוספים", נמסר מהמשרד.
עוד הוסיפו שם, בהתייחס למחקר שעליו הסתמך קושניר, כי התוצאות שלו, משנת 2013 כזכור, עלולות להיות "לא מדויקות... מאחר שבשנים האחרונות נכנסו לסל טכנולוגיות חדשות שאמורות… להוריד את שכיחות הסיבוכים ובהתאם את עלויות אשפוז, מיון וכו'... (ומצד שני להגדיל) את עלויות התרופות. בנוסף, יש לציין שמבוטחי 'כללית' לא מהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה".
מה בכל זאת עשוי להיות הנתון הנכון? במשרד הבריאות הפנו אותנו לממצא שנאסף בארה"ב שם העלויות המיוחסות למחלת הסוכרת ב-2017 עמדו על כ-12.5% מסך ההוצאה על בריאות. כלומר, נתון דומה לאותם 14% שכפי שציינו עלו מהמחקר של הכללית.
זאת ההזדמנות להדגיש כי קושניר דייק בכך שמחלת הסוכרת צפויה לדרוש משאבים רבים יותר בעתיד וכי התפשטותה מעוררת דאגה. במחקר שאנחנו מזכירים כאן נכתב כי "התחזית לשנת 2040, בהתחשב בשינויים הצפויים בדמוגרפיה ובעיור, היא גידול של 55% בשכיחות מחלת הסוכרת ועלייה של כ-20% בהוצאות (בגינה)". סדרת עבודות שבוצעה בארה"ב בשני העשורים האחרונים הראתה כיצד במהלך התקופה גדלו ההוצאות על המחלה במדינה מ-98 מיליארד דולר ב-1997 ל-245 מיליארד דולר בשנת 2012.
בשורה התחתונה: דבריו של קושניר לא נכונים ברובם. סוכרת היא אכן מחלה שנמצאת במגמת התפשטות בעולם, ויש לכך גם השלכות כספיות משמעותיות. יחד עם זאת, לא ניתן לקבוע כי הוצאות קופות החולים עליה מגיעות לכדי שליש מכלל ההוצאות שלהן. על פי הערכות שונות, הנתון הנכון הוא בסביבות 12%-14% מההוצאות על שירותי בריאות.
תחקיר: אורי כהן