הליכוד משתקת את עבודת הכנסת ופוגעת בדמוקרטיה הישראלית

עשרה חודשים מאז נבחרה הכנסת ה-24 וחצי שנה מאז הוקמה הממשלה ה-36 ועדיין הכנסת אינה מסוגלת לתפקד כפי שהיא חייבת בכל משטר דמוקרטי-פרלמנטרי. הסיבה לכך היא שעד היום לא הצטרפו רוב הח"כים מהליכוד לוועדות הכנסת.

אמנם, המליאה מתכנסת, חברי הכנסת נואמים, מצביעים, הצעות חוק עולות ויורדות. ההצגה מתנהלת. אבל העבודה המעשית נעשית רק באופן חלקי ביותר. חוק-יסוד: הכנסת אינו מפרט את תפקידיה ורק מציין כי "הכנסת היא בית הנבחרים של המדינה". ועם זאת, לכנסת מספר תפקידים שהעיקריים שבהם הם הייצוג, החקיקה והפיקוח על עבודת הממשלה. בכל שלושת התפקידים המליאה היא רק חלון הראווה - ויש שיאמרו: זירת ההתגוששות. הוועדות הן המקום בו נעשית עיקר העבודה. למרות הבולטות התקשורתית שיש להתרחשויות במליאת הכנסת, כאן, בוועדות, נעשית העבודה האמיתית של הכנסת.

חובת הכנסת לפקח על עבודת הממשלה היא הנפגעת ביותר מן העובדה שעד היום רוב חברי הסיעה הגדולה ביותר באופוזיציה ובכנסת בכלל - סיעת הליכוד - מסרבים להשתתף בוועדות ולמעשה נמנעים מלעשות את עבודתם ומונעים מן הכנסת לקיים באופן אפקטיבי את אחד מתפקידיה החשובים ביותר. זהו המקום בו חייבים חברי הכנסת מן האופוזיציה להשמיע את קולם, לדרוש הסברים מן השרים ומהפקידות הבכירה ולייצג באופן מהותי - ולא רק הצהרתי - את הציבור בכלל ואת בוחריהם בפרט.

יש בסירוב זה להשתתף בעבודת הוועדות גם משום מעשה לא הגון, שהרי חברי הכנסת מקבלים את שכרם כדי לעשות את עבודתם וכאשר הם נמנעים מלהצטרף לוועדות הם, במקרה הטוב, ממלאים את תפקידם רק באופן חלקי בעודם מקבלים שכר מלא.

בגלל סירוב הח"כים מן האופוזיציה לא ניתן להקים שתי ועדות קריטיות למהות הכנסת: ועדת האתיקה והוועדה לביקורת המדינה. בוועדת האתיקה חייבים להיות שני חברים מהקואליציה ושניים מן האופוזיציה. אולם עד היום לא הוקמה ועדת האתיקה האמורה לפקח על התנהלות חברי הכנסת, וזאת, כאמור, בגלל סירובם של חברי הכנסת מן האופוזיציה להשתתף בה.

משלא הצליח יו"ר הכנסת לשכנע שני חברי אופוזיציה להצטרף לוועדת האתיקה, הוא ניסה להקים את הוועדה בכוח והוציא, במהלך חד-צדדי, כתבי מינוי לארבעה חברי כנסת - שניים מהקואליציה ושניים מהאופוזיציה, כפי שמחייב התקנון. אולם נציגי האופוזיציה סרבו לקבל את המינוי. וזה לא שיו"ר הכנסת מיקי לוי לא ניסה. הוא פנה ראשית לח"כים גילה גמליאל מהליכוד ויעקב מרגי מש"ס ולח"כ אוסאמה סעדי מהמשותפת. משאלה לא נענו פנה לח"כים אופיר כ"ץ וקטי שטרית מהליכוד ולח"כית מיכל וולדיגר מהציונות הדתית. כולם סרבו וגם מהלך זה נכשל. הכנסת אינה יכולה לתפקד כראוי ללא ועדת אתיקה. כך, עד היום לא התקיים דיון בקללות שהטיח חבר הכנסת אמסלם ביושב-ראש הכנסת, לא באירוע בו איים חבר הכנסת בן גביר באקדח על מאבטח בחניון, ואף לא בעובדה שיש חברי כנסת מן האופוזיציה שאינם טורחים לבוא לכנסת - מקום עבודתם בעוד אנחנו משלמים את שכרם.

כדי לצאת מן הסבך שנוצר, עלה רעיון להקים ועדת אתיקה שיהיו בה אנשים חיצוניים לכנסת, עם חברי כנסת לשעבר, שופט ואחרים, אולם הצעה זו מעלה קשיים חוקתיים. לוועדה יש סמכויות שיפוטיות ואם לא יהיו אלה חברי-כנסת הדנים את חבריהם, אלא גוף חיצוני, יתכן ויהיה צורך להסיר את חסינות הח"כ העומד לדיון כתנאי לדיון בעניינו בוועדה, מה שיסבך מאד את התהליך.

ועדה נוספת שלא ניתן להקימה היא, כאמור, הוועדה לביקורת המדינה. בראש הוועדה חייב לעמוד חבר-כנסת מן האופוזיציה. לא ניתן להפריז בחשיבותה של הוועדה לביקורת המדינה. היא מייצגת את הכנסת הבוחרת את מבקר המדינה ולה הוא חייב דין וחשבון. היא "המעסיקה למעשה" של מבקר המדינה. בה מתקיימים הדיונים בדוחות שמגיש המבקר והיא הוועדה היחידה המסוגלת הלכה למעשה לחייב שרים ואנשי ממשל אחרים (למעשה כל בעל תפקיד בכל "גוף מבוקר") להופיע בפניה אישית וסמכותה להטיל סנקציות כספיות על מי שמסרב להעיד לפניה. מאז כינון הכנסת ה-24 כבר השלים מבקר המדינה שבעה דוחות שיש להם היבטים ביטחוניים, אולם אלה מונחים כאבן שאין לה הופכין משום שבהעדר הוועדה לביקורת המדינה, אין מי שידון בהם ולהחליט מה ניתן לפרסם את תכנם. אכן, סידור טוב לאלה שהיו בשלטון שנים ארוכות אליהן מתייחסים דוחות המבקר. כך הם פטורים מביקורת ציבורית.

שתי ועדות קריטיות של הכנסת לא ניתן בכלל להקים ללא השתתפות האופוזיציה וגם שאר הוועדות שמתפקדות רק באופן חלקי ובכך בעצם הופכת את הכנסת ה-24 לכנסת נכה. אי השתתפות בוועדות הכנסת היא פיגוע בדמוקרטיה הישראלית השברירית ממילא. את הפיגוע הזה מוביל ראש האופוזיציה בנימין נתניהו שנראה כי אין שפל שהוא לא מוכן לרדת אליו אבל אליו מצטרפים שאר חברי הכנסת מן האופוזיציה שאינם יכולים לרחוץ בניקיון כפיהם.

אבל, יתכן שיש מוצא. ח"כ אמסלם מאוד מעוניין בקידום "חוק ברקת"; אותה הצעת החוק שלו המגבילה הוצאת כספים פרטיים בקמפיינים פוליטיים ובעיקר בפריימריז. אם חבר הכנסת אמסלם, איש האופוזיציה מעוניין בתמיכת הקואליציה בהצעת החוק שלו, יואיל וידאג לסיום החרם של יו"ר האופוזיציה - אליו הוא כל-כך מקורב - על השתתפות הח"כים מן הליכוד ומשאר המפלגות הנגררות אחריו בוועדות הכנסת, ובעיקר בוועדת האתיקה והוועדה לביקורת המדינה.

הכותב הוא מנהל תחום פוליטי במכון חירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן