גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

את הכסף שהמדינה "פיזרה ממסוקים" היא תגבה מהייטקיסטים בדרך למטוסים

רשות המסים עומלת על קידום רפורמת ענק שצפויה להרע את מדיניות המס של עובדי ההייטק, בין היתר באמצעות החלת מס יציאה לעוזבים למשרות רילוקיישן ● עמדת המדינה מתיימרת למנוע בריחת מוחות ולעודד עלייה לארץ, אולם המתווה המוצע עלול להשיג דווקא את ההפך הגמור

רשות המסים / צילום: איל יצהר
רשות המסים / צילום: איל יצהר

באחרונה פרסמה רשות המסים רפורמה דרמטית בתחום המיסוי הבינלאומי המתפרסת על למעלה מ-100 עמודים, שמטרתה שיפור מאסיבי בזכויותיה וביכולותיה של המדינה לגבות מס בעידן הכפר הגלובלי.

אחד המגזרים שאליו לוטשת המדינה עיניים במסגרת רפורמה זו, הינו מגזר עובדי ההייטק הזוכים לחיזורים עיקשים ומפתים מצד ענקיות הטכנולוגיה למשרות רילוקשיין שונות, שכן, המדינה מבינה את פוטנציאל המס הגלום במגזר זה, ומתכוונת לעשות כל שלאל ידה בכדי לזכות בגביית המס הנכסף, וזאת גם אם אותו עובד מחליט לחסל את קשריו הכלכליים עם המדינה.

לפיכך, בכוונת רשות המסים להדק את גביית המס מצד היוצאים לרילוקיישן, וזאת באמצעות שינוי דרסטי של הגדרת תושבות המס, באופן שיקשה עד מאוד להתנתק מתושבות המס בישראל למשך תקופת זמן ארוכה למדי; והידוק הכללים החלים על מס יציאה, והבטחת תשלום המס כבר במועד העזיבה לרילוקיישן.

הדין הנוהג כיום לצורך הכרעה אם אדם הוא תושב ישראל אם לאו, מערב בין כמות ימי שהייה בישראל, לצד מבחנים בדבר בחינת מרכז החיים של אותו אדם. כעת, מציעה רשות המסים לבחון את התושבות על סמך ימי שהייה, ואילו במבחן מרכז החיים ייעשה שימוש פחות בהרבה מהדין הנהוג כיום, והוא יישמר רק לאותם מקרי גבול.

לפי הרפורמה המוצעת, היוצאים לרילוקיישן יצטרכו לקחת בחשבון כי על מנת להבטיח שיראו אותם כתושבי חוץ לצרכי מס, החל משנת המס הראשונה לעזיבתם, עליהם להשלים שהייה רצופה בחו"ל של לפחות 4 שנים, בהן יבקרו בין 30-99 ימים בישראל במשך כל אחת מהשנים, כאשר הימים משתנים בתלות בבן זוג ובשהותו בישראל, בחודשי השהות בישראל וביעד עזיבתם (מדינת אמנה אם לאו). אחרת, הם חשופים לחיוב מלא במס בישראל על שנות עבודתם בחו"ל.

קשה להבין כיצד הגליית מוחות איכותיים לתקופת זמן כה ארוכה, בת ארבע שנים לפחות, תעודד חזרה לישראל ותמנע בריחת מוחות לצמיתות. שכן, בחלוף תקופה כה ארוכה סביר כי משפחות יבססו את מקום מושבן במדינת הרילוקיישן, יפתחו קשרים חברתיים ענפים, ואף ילדיהם יספגו את התרבות המקומית וייטמעו בה. לכן, תקופת ההגלייה הזמנית המינימלית שהחלה בשיקולי מס, תהפוך לעובדה מוגמרת הנשענת על נסיבות החיים, באופן כזה שיפחית משמעותית את סיכויי החזרה של אותן משפחות לישראל.

בנוסף, נקבעו כללים לגבי השאלה מתי אדם ייחשב תושב ישראל, שאחד מהם קיצוני במיוחד ומתייחס למצב לפיו אחד מבני הזוג נותר בישראל, ובן או בת הזוג שיצאו לחו"ל יגיעו לארץ לפחות ל-100 ימים בשנה, אז היוצא לחו"ל ייחשב כתושב ישראל וכלל רווחיו יתחייבו במס בישראל. בהקשר זה, הצעת רשות המסים פוגעת באופן בלתי מידתי ביחסים בין אישיים המתנהלים בין בני זוג. הדבר עשוי להכניס מתיחות מיותרת ליחסים השוררים בין בני זוג ולהוביל להתנהלות פנקסנית בתוך משק הבית לצורך שמירה על הפרדה רכושית בין בני הזוג. זאת, בכדי לשלול את אפשרות קיומו של 'ניהול משק בית משותף'.

בצד ההחמרה המוצעת להגדרת התושבות, מציעה רשות המסים להטיל מס יציאה על העוזבים לרילוקיישן, ששווי נכסיהם עולה על 3 מיליון שקל. הסיבה העיקרית שרשות המסים רוצה לכלול תיקון זה קשורה ביזמי הייטק העוזבים לחו"ל כששווי החברה שלהם עוד נמוך יחסית, ואילו האקזיט נעשה מספר שנים לאחר מכן כשהם כבר אינם תושבי ישראל, כך שאוצר המדינה לא נהנה מעסקאות אלה. לכן, בכוונת רשות המסים לתפוס נתח מס מעסקאות אלה, גם אם קטן יחסית. אחרת, לאחר עזיבת ישראל, מאבדת הרשות את היכולת לאכוף ולגבות את המס שהנישום ונכסיו מבוססים במדינה אחרת.

למרות שבנסיבות מסוימות מס היציאה הוא מס מוצדק, השתת מס יציאה מיידי (שיוטל גם במקרה בו מדובר בהחזקה בניירות ערך סחירים), משמעה תשלום מס על שווי נכסים שלא מומש, תוך כפיית האזרחים למצוא מקור תזרימי לתשלום אותו מס. גם בהיבט זה, פעולות הרשות מותירות בפני העוזבים טעם מר שלא יסייע בהכרח בהגברת הרצון לשוב לישראל בעתיד.

לטעמי, המדינה החמירה יתר על המידה על אנשי ההייטק העתידים לעשות רילוקיישן מתוך תחושה כי מגזר ההייטק חזק ומבוסס דיו, בכדי שניתן יהיה לחשוף אותו למקלות ולא רק לגזרים. אלא, שהייטק הוא בסה"כ מילה נרדפת למוחות, ובהיעדר מוחות איכותיים, תעשייה זו לא תמשיך לשגשג. לפיכך, אל למדינה להפריע עם מהלכים דרקוניים שפוגעים בגמישות התעסוקתית הנדרשת כ"כ להמשך פריחתו של ענף זה. אחרת, בעוד שנים ספורות, תצטרך המדינה לעבוד על תכנית הפוכה לחלוטין, שתעודד את חזרתה של אוכלוסייה זו לישראל, תוך מתן הטבות מס מפליגות לצורך השגת המטרה.

הכותבת היא שותפה מנהלת ושותפת מסים במשרד עורכי הדין עמית, פולק, מטלון ושות' (APM)

עוד כתבות

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה אל על הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן לישראל

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס