זכינו השבוע לתזכורת עד כמה כדאי להיות משרת ציבור בדימוס, כזה שנשארו לו חברים טובים ומפרגנים בכנסת ישראל ● ההזנחה של מרכזי הערים שלנו היא בעיקר תוצאה מאוד מתבקשת וצפויה, אבל בבאר שבע יש בשורה • שני הכוכבים של השבוע, מדור חדש
עמיר פרץ / צילום: שלומי יוסף
מגמת הזנחה
ההזנחה של מרכזי הערים שלנו היא בעיקר תוצאה מאוד מתבקשת וצפויה. הערים התפשטו בעשרות השנים האחרונות לכל רוח, הקימו בשוליהן מתחמי ענק של מסחר ותעסוקה, ואחר כך קוננו על קריסת המסחר והתעסוקה במרכז הישן. זה נכון לפתח תקווה, לראשון לציון, לבאר שבע וכמעט לכל עיר במדינה (סליחה תל אביב).
הקושי לשנות את המגמה בדיעבד קשה, אבל בשביל זה יש למדינה סל תמריצים - מקלות וגזרים. השבוע החליטו במשרדי האוצר והפנים שהם מאשרים לעיריית באר שבע להפחית ב-35% את תעריפי הארנונה בעיר העתיקה: עבור מסעדות, פאבים, מועדוני לילה, מוזיאונים וגלריות. מותר וצריך לתהות מדוע ערים כמו באר שבע עדיין נדרשות לאישור הממשלה לצעד כל כך טריוויאלי, אבל במקביל מוכרחים גם לברך על מהלך מתבקש כמו זה. אם מקל המיסוי אמור להפחית את צריכת הסוכר שלנו במשקאות, או את ההתמכרות הישראלית לכלים חד פעמיים, מותר לקוות שגזר המס ישכנע כעת את תושבי באר שבע ואת עסקיה לוותר פה ושם על אינספור הקניונים שפוזרו בעיבוריה, לטובת העיר העתיקה שנמצאת בטבורה.
כמה נוח שיש חברים
בזמן שוועדה ציבורית עסוקה בשדרוג שכר חברי הכנסת שלנו (העומד כיום על מעט יותר מ-45 אלף שקל), זכינו השבוע לתזכורת עד כמה כדאי להיות משרת ציבור בדימוס, כזה שנשארו לו חברים טובים ומפרגנים בכנסת ישראל.
רק באוקטובר פסלה הוועדה לבדיקת מנויים בחברות הממשלתיות את המועמדות של עמיר פרץ ליו"ר התעשייה אווירית, בשל היותו חסר ניסיון עסקי בחברות ציבוריות, והזיקה הפוליטית המשמעותית שבין פרץ לשר הביטחון גנץ. למרות ההמלצה החד משמעית, היועץ המשפטי לממשלה החליט שהמינוי אפשרי והממשלה אכן אישרה אותו בנובמבר.
אבל פרץ לא התבלבל והשבוע דווח שהמשכורת השנתית של פרץ בתעשייה האווירית תעמוד על 373 אלף דולר, 1.2 מיליון שקל, לא כולל זכאות לרכב, לנהג צמוד ולהוצאות אש"ל מפנקות. ואולי הכל פה הפוך על הפוך: אם יותר מדי אנשים מפקפקים בהתאמתך לתפקיד, כשהם יראו את תלוש המשכורת המרשים, הם לא יעלו על דעתם שסכום גדול כל כך משולם למישהו שאינו ראוי לכך. כמה חבל שזה בא מהקופה הציבורית.