גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אפקט האומיקרון בישראל: סיכון קטן לנדבקים, איום גדול על מערכת הבריאות

האומיקרון ככל הנראה פחות אלים מהווריאנטים הקודמים, אבל בשל המספרים העצומים שרק גדלים, קריסת בתי החולים מאיימת להגיע בתוך ימים ● לקבוצות הסיכון קשה יותר להתגונן, וההשפעות ארוכות הטווח של הווריאנט עדיין לא ידועות ● פרויקט מיוחד

מחלקת קורונה בגל קודם / צילום: Associated Press, Maya Alleruzzo
מחלקת קורונה בגל קודם / צילום: Associated Press, Maya Alleruzzo

המסר שמשדרת המדינה לאזרחים, ולא רק בישראל, הוא שאומיקרון הוא וריאנט קל, שכמעט "כדאי" להידבק בו בהקדם, לעבור את הגל כמה שיותר מהר ולקבל את החיים שלנו בחזרה, מנוקים מתבלין הקורונה שדבק בהם. החלק הראשון כמעט בוודאות נכון - אומיקרון וריאנט קל יותר מבחינת הסיכון האישי. אבל במספרים העצומים של האומיקרון, גם שיעור קטן מתוכם מסתכם באיום על מערכת הבריאות, ולא רק עליה. תחלואה מפושטת של קבוצות הסיכון עדיין איתנו, והיא מאיימת בעקיפין גם על מי שלא נמצא בסיכון. מלבד מערכת הבריאות, תחלואה מפושטת מאיימת גם על יציבות המשק עצמו. והבעיה היא לא רק לעכשיו אלא גם שנים הלאה.

החלק האחרון במסר בטוח אינו נכון, לא כדאי להידבק באומיקרון כרגע, ובוודאי שלא כדאי לעשות זאת מהר. כמעט כל הפרמטרים של הטיפול במי שכן יזדקקו לשירותי מערכת הבריאות בתקופה הקרובה ישתפרו אם הגל יהיה מתון יותר, גם אם ממושך יותר. החלק השני - ייתכן שנכון. יכול להיות שאומיקרון יביא אותנו לעולמות השפעת (שעדיין אשפזה השנה 863 ילדים ו-181 נשים בהיריון או לאחר לידה). יכול להיות שתחלואה בכל העולם תעניק הגנת עדר סבירה לאוכלוסייה. אבל אין כל ערובה שלא יבוא וריאנט מדבק יותר שחומק משמעותית מההגנה שנותן אומיקרון.

קצב שנראה בעולם

נכון, הסיכוי של אדם ללא גורמי סיכון שחלה בקורונה להגיע לאשפוז מגרדים מלמטה את ה-1 לאלף. וגם להתאשפז זה לא למות. נתונים מדרום אפריקה מראים כי בממוצע, משך האשפוז באומיקרון קצר יותר, גם אצל מי שכבר הגיעו לכך. לא נשמע כמו משהו שעוצרים את החיים בשבילו.

אלא שהבעיה הוותיקה של קריסה מאיימת על מערכת הבריאות. אלה המספרים העצומים של אומיקרון וקצב ההכפלה המהיר שלו שעושים את זה. ביום רביעי דווח על 12 אלף מאומתים בקורונה, ועל 32 חולים קשים חדשים ביום (מספר שיכול עוד להשתנות לשני הכיוונים). מדובר בסיכון אשפוז של בערך 2-3 מכל 1,000 מאומתים, וזו גם ההערכה שנתנה השבוע מכבי שירותי בריאות, באירוע שערכה כדי להציג את היערכותה למצב. ביום חמישי דווח על שיא מאומתים חדש ביום חמישי שהגיע כבר ל-16 אלף.

בגלים הקודמים 120 חולים קשים חדשים ביום (במשך כמה ימים לפחות), היה המספר שמאיים על יציבות מערכת הבריאות. אז יש לנו המון זמן בין 32 מאומתים ל-120, לא? ובכן, נזכיר את העניין האקספוננציאלי. כדי להגיע מ-32 ל-120 חולים קשים חדשים ביום, דרושות רק שתי הכפלות. אם כל נדבק מדביק שני בני אדם (ואנחנו בערך שם לפי הנתונים האחרונים), וההדבקה מתרחשת תוך 2-3 ימים, אנחנו מדברים על שתי הכפלות תוך בערך שבוע. ואלה לא רק מודלים מפחידים של מספרים - הכפלות בקצב כזה קרו במספר מדינות בעולם שמקדימות אותנו מבחינת אומיקרון.

הקריסה שוב מאיימת

המשמעות של קריסת מערכת הבריאות היא לא שאין טיפול רפואי, אלא שהוא משמעותית פחות טוב. בגלים הקודמים, במספרים האלה שמענו על אמבולנסים שמסתובבים במשך שעות ומחפשים בית חולים שיקלוט את המטופל. שמענו גם על אדם שחלה דווקא לא בקורונה, ולא נמצא מכשיר אקמו שהוא היה זקוק לו. אין לדעת אם אפשר היה להציל אותו. כמו כן נרשמה עלייה בשיעור התמותה מקרב המאושפזים - המערכת כבר לא הצליחה לתת להם את הטיפול המיטבי שלה. עוד דבר שיכול לקרות בעקבות העומס הוא הסטה של משאבים המוקדשים היום לפעילות רפואית שגרתית, אל הטיפול בקורונה. המשמעות היא דחייה של ניתוחים וטיפולים אחרים.

ישנו חשש אמיתי שהמספר הזה של 120 חולים קשים ביום, הפעם הוא רק ההתחלה. אמנם הצוותים הרפואיים הרבה יותר מנוסים בטיפול בחולים, אבל הם גם שחוקים יותר, ורבים מהם צפויים להיות חולים בעצמם.

קבוצות הסיכון חשופות

התשובה הממשלתית לבעיה היא לבקש מקבוצות הסיכון להגן על עצמן. זה בוודאי יקרה, וכבר ניתן לראות אנשים בסיכון מתחילים להסתגר בבתים. אבל ניתוק בין קבוצות הסיכון לבין יתר האוכלוסייה הוא לא ריאלי. בקיצון אחד יש לנו את בתי האבות. אפילו בגל הראשון, על התקנות הקשוחות שלו, הקורונה חדרה לבתי האבות ומשם הדרך להדבקה המונית הייתה קצרה. תושבי בתי האבות מתחסנים כעת בחיסון רביעי, אבל אין ערובה שהוא יעצור לגמרי את התפשטות האומיקרון בבתי האבות, כפי שעשה החיסון השלישי לדלתא. נקודת האור כאן היא כי בינתיים, הודות כנראה להגנה שבכל זאת נותן החיסון השלישי, רוב החולים בקורונה עד כה מבתי האבות, חולים קל.

מהצד השני יש לנו מגוון אנשים בסיכון שהם חלק בלתי נפרד מהחברה. לא רק פנסיונרים הם בקבוצת סיכון. כל חולה סוכרת, כל אדם בעל עודף משקל משמעותי, חולי מחלות ריאות, מושתלי איברים, אנשים עם כשל חיסוני, חולי לב ועוד רבים הם בקבוצות סיכון. כרגע אם הם מפסיקים להגיע לעבודה, אין תוכנית לפצות אותם או את המעסיקים שלהם. ולא נשכח שאותם מעסיקים ממילא מתמודדים עם עובדים חסרים בגלל התחלואה והבידודים (ללא מחוסנים ולמטופלים בילדים חולים). האם הם באמת ישחררו הביתה מורה או קופאי או נהג אוטובוס בסיכון?

למי שבקבוצות הסיכון קשה יותר להגן על עצמם בגל הזה מאשר בגלים הקודמים, בשל קריסת מערך בדיקות ה-PCR, והשינוי הדרמטי במדיניות הבידודים. קבוצות הסיכון לא יוכלו לדעת מי בסביבתם הקרובה נחשף למאומת, או נדבק בעצמו. ומספר הנדבקים מסביב יהיה עצום. אנשים בסיכון מגיל מסוים יכולים לקבל חיסון רביעי, אבל אנחנו עדיין לא בטוחים שזה יהיה פתרון מלא לבעיה. החיסון הרביעי מעלה את רמות הנוגדנים, אבל באופן פחות דרמטי מכפי שעשה זאת החיסון השלישי. בנוסף, החיסון הרביעי עדיין לא אושר לכל קבוצות הסיכון, ולא כולם ממהרים לקחת אותו בגלל היעדר המידע על השפעותיו.

לונג קוביד ופימס

ומה בקרב מי שאינו מוגדרים כנמצאים בסיכון? אנחנו עדיין לא יודעים איך נחווה את האומיקרון בשני פרמטרים - קורונה מתמשכת (לונג קוביד) ותסמונת פימס (PIMS). לונג קוביד הוא השם שניתן למגוון תופעות הנובעות מקורונה, החל מההשפעות השליליות של הנשמה ואשפוז ממושך, ועד תופעה מסתורית של עייפות קיצונית, אבדן כושר גופני ובלבול קוגניטיבי, שפוגעים בחלק מן המאומתים לקורונה, גם אם התסמינים שלהם היו קלים. לפעמים התופעות הללו עוברות תוך כמה חודשים. אבל עבור חלק מן החולים, הם עדיין לא עברו גם אחרי שנה, וזה קורה גם למחוסנים.

יש סיכוי שכמו שהמחלה הכוללת באומיקרון קלה יותר, גם הלונג קוביד יהיה קל יותר או שכיח פחות. אבל אנחנו עוד לא יודעים על כך דבר. ישנה הערכה שמשום שתסמיני אומיקרון לא כוללים פגיעה בטעם ובריח, זה אולי סימן שהוא משפיע פחות על המוח. אבל אנחנו לא יודעים את זה בוודאות. אם לונג קוביד עדיין שכיח גם באומיקרון (ונדע זאת רק אחרי שהגל יהיה בעיצומו), הרי שאנשים רבים ישארו עם מגבלה אם תהיה הדבקה רחבה מאוד. אם לונג קוביד אינו חלש יותר באומיקרון, ורוב האוכלוסייה אכן תידבק, אנחנו מדברים על נכות מתמשכת של אחוזים שלמים מן האוכלוסייה, ביניהם ילדים וצעירים. ניתן רק לקוות שקלות הווריאנט והחיסונים יהווו איך שהוא חיץ נגד הגורל הזה.

עוד סימן שאלה הוא לגבי PIMS, תגובה של מערכת החיסון שמגיעה כמה שבועות אחרי תחלואה בקורונה, באופן ספציפי אצל ילדים. מכבי שירותי בריאות מעריכה כי בגלים הקודמים התסמונת תקפה בערך חמישה מכל 10,000 ילדים. זו שכיחות נמוכה, עד שזוכרים שאנחנו כבר על 10,000 מאומתים ביום, קרוב ל-20% מהם ילדים. אם התסמונת מתנהגת באומיקרון כמו בגלים הקודמים, נרשום ארבע-חמישה מקרי PIMS כל יום החל מעוד שבוע שבועיים.

PIMS היא מחלה שבדרך כלל ניתנת לטיפול. אבל במפגש עם מערכת בריאות קורסת, הבעיה קשה יותר. ללא מערך בדיקות, הורים לא בהכרח ידעו מתי הילד שלהם חלה בקורונה ולא יהיו קשובים לתסמינים שמגיעים כמה שבועות אחר כך. הורים שיחשדו שאולי לילד שלהם יש PIMS (הרבה יותר ממספר המקרים בפועל), לא יוכלו בהכרח להגיע לרופא שיאבחן את המצב בזמן. כל זה קורה במקביל לכך שילדים חולים ומתאשפזים גם עם שפעת ומחלות נשימה חורפיות נוספות.

ישנו עדיין סיכוי שאומיקרון יתגלה כידידותי בפרמטרים הללו, או שהחיסונים של הילדים יגנו עליהם. אבל אנחנו עדיין לא יודעים על כך דבר.

מה בכל זאת עושים

מכבי שירותי בריאות הציגה ביום שלישי את ההיערכות שלה לגל החמישי. הדגש הוא על אשפוז בבית במקום בבתי החולים, כדי להקטין את העומס על בתי החולים (העומס על הקהילה יגדל). אנשים ללא תסמינים או עם תסמינים קלים יטופלו ללא מגע עם רופא. הם יוכלו לקבל את כל האישורים הביורוקרטיים באופן אוטומטי. גם הקופות האחרות נערכות באופן דומה.

מבחינת ההגנה על קבוצות הסיכון, ישנה היערכות לשימוש ממוקד בתרופות חדשות. לשם כך הוקרבו בדיקות ה-PCR: במקום לשמש לניהול המחלה ברמת האוכלוסייה כולה, הן ישמשו כעת בעיקר לאימות חולים בקבוצת הסיכון כדי שאפשר יהיה לטפל בהם תרופתית במהירות האפשרית. בנוסף, ישנו החיסון הרביעי.

אז איך אפשר לעזור?

היום ישנה שאיפה לגל חזק אבל מהיר, אפילו אם בדרך רובנו נידבק. אבל גל כזה יעצים את כל הבעיות הנובעות מהעומס הנקודתי העצום על מערכת הבריאות. בתחילת הקורונה דיברנו על "השטחת העקומה" - כמעט כל הפרמטרים ישתפרו אם הגל יהיה מתון יותר, גם אם ממושך יותר. יהיה ניתן לתת יותר טיפולים מונעים, יותר טיפולים תומכים, טיפול טוב יותר גם בילדים ובצעירים שיאושפזו.

בתקופה זו רצוי לכבד את ניסיונות ההגנה העצמית של מי שבקבוצות הסיכון, שהוחלט להקריב את בריאותם ולפעמים את חייהם כדי להשאיר את המשק פתוח. בסופו של דבר אם קבוצות הסיכון יגנו על עצמן, ייטב לכולנו.

באופק מחכים חיסונים ייעודיים, חיסונים משופרים, תרופות חדשות ואולי וריאנטים מדבקים ועוד יותר קלים. וחוץ מזה, אף אחד לא הבטיח שאי אפשר להידבק באומיקרון פעמיים.

מחוסנים צעירים נדבקים יותר? מה קורה פה?

מספר הצעירים המחוסנים המאומתים לקורונה עלה בשבוע האחרון על מספר הלא מחוסנים גם בתקנון לפי אוכלוסייה. בקבוצת בני ה-60 ומטה, לראשונה מתחילת המגפה, דווקא המחוסנים בבוסטר הם שרושמים את התחלואה הגבוהה ביותר.

האם החיסון גורם להדבקה רבה יותר? יש סיבות טובות לחשוב שלא. בבתי האבות למשל הבדיקה לא תלויה בבחירה של אדם להיבדק, ואורח החיים די דומה. מסקר בתי האבות האחרון עולה כי הלא-מחוסנים מהווים 27% מן המאומתים, למרות ש-90% מהשוהים בבתי האבות מחוסנים. במצב שבו החיסון לא מונע הדבקה כלל, היינו מצפים כי רק 10% מהנדבקים יהיו לא מחוסנים. גם ניסויי מעבדה מראים יעילות רבה יותר של נוגדנים של מחוסנים בשלוש מנות נגד אומיקרון במבחנה, לעומת חיסון בשתי מנות, או אי חיסון בכלל.

אבל שני הסברים סבירים עולים בבירור. האחד הוא הטיית בחירה: בהכללה, לא מחוסנים הולכים להיבדק פחות ממחוסנים, בגלל חוסר אמון במערכת. אך כרגע הם צריכים להיבדק ביותר בדיקות אנטיגן כדי להשיג תו ירוק, ותשובה חיובית שולחת אותם לבדיקה נוספת. כך שההטיה פועלת בשני הכיוונים ואולי זה לא ההסבר.

הסבר אחר קשור לאופן התפשטות הקורונה באוכלוסייה. מי שמתחיל גל עם הגעת וריאנט חדש הוא אנשים שהגיעו מחו"ל, לרוב ממצב סוציואקונומי גבוה, שיש קורלציה בינו לבין שיעורי התחסנות. כך הגל מתפשט מישובים מחוסנים יותר לפחות. אם כך, אנחנו אמורים לראות את המגמה מתהפכת.

לדברי פרופ' חגי לוין מהאוניברסיטה העברית, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור: "הדשבורד הוא לא כלי מחקר. הוא נותן לנו נתונים, אבל לא מאפשר לנו לנטרל את כל ההסברים החלופיים. התוצאות לאורך שבוע יחיד יכולות להיות מקריות. הן יכולות לנבוע מהטיית בחירה. יכולות אפילו להיות טעויות".

עוד כתבות

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● בחברה הגרמנית בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תמחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה, ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי