מליאת הכנסת, 4.1 / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
רעידת אדמה בעוצמה די גבוהה הורגשה השבוע, הייתי אומר 7 בסולם סערת הטוויטר השבועית, כשחברי הכנסת הערבים דיברו בשפתם. זו שמוכרת כשפה רשמית במדינה ובכנסת ישראל. זה קרה בשני מצבים. הראשון, נאומים שמופנים בעיקר לציבור הערבי. אלו קורים הרבה, מתוכננים מראש ומיועדים למטרות פוליטיות מגזריות גרידא. המצב השני לעומת זאת, נדיר, דיונים או וויכוחים בין חברי הכנסת הערבים לבין עצמם. המצב הזה התאפשר השבוע רק בגלל החרמת האופוזיציה את הדיונים בחוק החשמל.
חברי המשותפת ורע"ם נותרו לבדם במליאה, ורק לרגע, הם היו בעלי הבית. מה שמוביל אותנו למחזות הנדירים שבו ח"כים ערבים מהקואליציה ומהאופוזיציה מתקוטטים בערבית באין מפריע. אין אותנטי מזה. זה לא היה נעים, בלשון המעטה, לאוזני רבים
מהפוליטיקאים והעיתונאים היהודים בישראל. ציוצים בסגנון "הנה הם משתלטים על המדינה" החלו לצוץ, אבל גם בלי לרדת לרמה הזו, הם לפתע הרגישו מקופחים, כאילו השאירו אותם בחוץ. טוב, מי מאיתנו, הערבים במדינה, לא יכול להזדהות עם התחושה הזו? אבל זה לא העניין. העניין הוא שאיש לא שאל - על מה דיברו חברי הכנסת בערבית, על מה הם התווכחו בשפתם. בכנסת ישראל של 2022 יש רק צורה, התוכן - שולי.
הנה התוכן: בתחילה עלה ח"כ אחמד טיבי לנמק את התנגדותו לחוק החשמל של רע"ם. טיבי נואם ולפתע מתערב יו"ר הישיבה מנסור עבאס בנימוס, ופונה לטיבי כפי שנהוג לפנות אליו בצורה מכובדת - "אבו כאמל". עבאס ענה לביקורת של טיבי לגבי החוק, טיבי טען שהחוק הזה מפספס את הקהלים החשובים ביותר שזקוקים לחיבור חשמל בכפרים הבלתי מוכרים בנגב ובמרכז, ולכן הוא חושב שזה חוק שפועל על פי הסטנדרטים של איילת שקד וממשלת הימין.
עבאס לעומת זאת, אמר שלדעתו צריך קודם להכיר ביישובים האלה ורק לאחר מכן לדאוג לחיבורי החשמל בהם. הוא מדגים לטיבי ואומר: איך תקבע את מיקומו של עמוד החשמל בכפר לא מוכר ולא מוסדר? ופונה אחרי זה לשאר חברי הכנסת מהמשותפת ואומר להם: תהיו ריאליים, אל תשלו את הציבור.
טיבי לא מפספס את ההזדמנות לעקוץ ומתקן אותו על צירוף מילים לא מוצלח שאמר בצורה לא נכונה בערבית ולאחר מכן מסביר לו ולנוכחים במליאה שהטיעונים של עבאס הם "אימוץ מוחלט של מדיניות ממשלות ישראל לדורותיהן". בתרגום חופשי - טיבי אמר לעבאס שהוא מאמץ את הקו של היהודים נגד הערבים בישראל.
הוויכוח הזה מסמל באופן מדויק את הפער בין רע"ם למשותפת. ברע"ם מקבלים את גבולות הגזרה שהציבה המדינה לערבים ופועלים בתוכם. במשותפת, לא מוכנים לקבל את מה שהם מכנים העליונות היהודית והנחיתות הערבית. טיבי הדגים את זה באופן ברור בהמשך הוויכוח, הוא ענה ליו"ר רע"ם: המדינה היא זאת שלא מכירה באזרחים האלה, ולא ההפך. מי שאחראי למצב הזה שאין הסדרה זאת המדינה ולא הערבים.
עבאס הנהן והבין שאין לו איך להתקדם בדיון הזה וביקש מטיבי לסיים את דבריו, וכשטיבי כבר לא על הדוכן סיכם עבאס ואמר שהמטרה של רע"ם היא לפעול מול הרשויות במדינה כדי להביא להכרה בכפרים הבלתי מוכרים, ולעודד הסדרה בחברה הערבית לטובת החברה והמדינה, זה מה שעושים ברע"ם וימשיכו לעשות.
ובחזרה עכשיו לצד השני, לחברי הכנסת ואנשי התקשורת היהודים, שהזדעזעו מלשמוע את הערבית זמן ממושך כל כך בכנסת. תקנון הכנסת קובע חד משמעית שזכותם של חברי הכנסת לדבר בשפה הערבית. אגב, זו לא חובתם לתרגם לנוכחים, זה דווקא באחריותה של הנהלת הכנסת. זה לא מנע כמובן מח"כ אבי דיכטר לטעון בפני ח"כ ווליד טאהא שנאם בערבית שאינו הגון. "אם היית הגון, היית מתרגם את דבריך לאנשים שלא מבינים", אמר לו. תופתעו לשמוע, שרחוק מאד הגיע התיעוד הזה, ממליאת הכנסת, וקיבל פרשנות שונה לגמרי. משפיעני רשת של העולם הערבי ובפרט במדינות המפרץ דווקא ראו בכך התגלמות של הדמוקרטיה הישראלית. הם צייצו בערבית את הסרטונים שרצים ברשתות והסבירו לעולם הערבי את גודל האירוע: "חברי כנסת ערבים בכנסת הישראלית דנים בשפה הערבית על חוקים בישראל!".
בהתלהבות רבה התקבל האירוע הזה בעיניים הערביות מחוץ לישראל, שטענו קברניטיה לאורך דורות שהיא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. רק כמה חבל שאותם משפיענים לא מבינים עברית (ממש כמו שזוהר, אמסלם וחבריהם לא מבינים ערבית) כדי לשמוע מה הם ענו בעברית לערבים בכנסת של הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, כשהעזו לדבר בשפתם. כנראה שהיו מתלהבים פחות מהדמוקרטיה שלנו.
הכותב הוא ראש חטיבת החדשות ברדיו נאס ופרשן חדשות 12