צעדת האקלים בתל אביב, אוקטובר 2021 / צילום: שני אשכנזי
בדרך לבית המשפט: בני נוער החברים ב"מחאת הנוער למען האקלים" שלחו למשרדי הממשלה מכתב התראה לפני תביעה, בשל "אי הצבת יעדי הפחתת פליטות גזי חממה מתאימים, מצב המסכן בצורה בלתי רגילה את עתידנו ואת הזכות הבסיסית שלנו לחיים וביטחון". לדברי תומר גרטל, פעיל בצוות שעובד על התביעה: "כדי להיאבק בחוסר צדק אקלימי צריך לדרוש צדק. הגענו למצב שאין לנו יותר ברירה אלא לפעול בצעדים האלו".
בני הנוער טוענים כי אי קביעת יעדי הפחתת פליטות התואמים לגודל המשבר, היא חלק מה"התעלמות הבוטה של הממשלה להפנים שמשבר האקלים הוא הבעיה הכי גדולה שהאנושות צריכה להתמודד איתה". בני הנוער בישראל מצטרפים לגל של תביעות ברחבי העולם נגד ממשלות ותאגידים, בשל חלקם ביצירת משבר האקלים, וחידלון בטיפול באתגריו, ובראש ובראשונה, בהפחתת פליטות גזי החממה במסגרת הפעילות הכלכלית האנושית. בשבוע שעבר, שלחו מכתב התראה לפני תביעה למשרדי ראש הממשלה, הגנת הסביבה, האנרגיה והבריאות, באמצעות עורכי הדין אסף פינק וערן צין, ובסיוע הקליניקה לצדק סביבתי באוניברסיטת תל אביב.
"ישראל פולטת גזי חממה בהיקף הדומה למדינה בגודל בינוני"
בפנייתם, כותבים עורכי הדין למשרדי הממשלה כי "משבר האקלים מציב איום ממשי על המשך החיים בכדור הארץ. בדוח הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) נקבע חד משמעית שמשבר האקלים הינו תוצאה של הפעילות האנושית, ובראשה השימוש הרב בדלקים מאובנים, המביא לפליטה חסרת תקדים לאטמוספירה. למרות גודלה הגיאוגרפי, ישראל פולטת גזי חממה בהיקף הדומה למדינה בגודל בינוני, ואין לה את הפריבילגיה שלא לפעול להפחתה דרסטית של גזי החממה. ואולם, מבקר המדינה מצא ש"ההתקדמות של ישראל בהשגת היעדים בתחום, נעה בטווח שבין פיגור לאפס".
בני הנוער דורשים מהממשלה להציב יעדים שאפתניים להפחתת פליטות גזי החממה ולפעול למען הבטחת סביבת מחייה בטוחה עבורם, במציאות שבה ישראל מתחממת בקצב כפול מהעולם. זאת, בזמן שבתוכנית "מעבר לכלכלה דלת פחמן" שהציגה הממשלה ביולי 2021 ועברה כהחלטת ממשלה בלתי מחייבת ולא כחוק, שואפת הממשלה להפחתה כוללת של 27% בפליטות גזי החממה בלבד, ביחס לשנת 2015.
"מדובר ביעד נמוך משמעותית מהיעדים המקובלים באולם הנעים סביב ה-50%", כתבו בני הנוער. "יעד נמוך זה גם מציב סימן שאלה ממשי על היתכנות מימושה של הצהרת רה"מ בוועידת האקלים האחרונה, לפיה ישראל מתחייבת ליעד של איפוס נטו של פליטות גזי החממה עד 2050". למרות שראש הממשלה התחייב בחודש נובמבר בוועידת האקלים העולמית בגלזגו לאיפוס הפליטות - עד היום, טרם הציגה הממשלה תוכנית בנושא, ואף לא אישררה את ההבטחה בהחלטת ממשלה או בחוק.
אילו לא תציב הממשלה יעדים להפחתת גזי חממה ב-50% עד שנת 2030, נערכים בני הנוער לתביעתה. "היעד שהציבה הממשלה עומד בסתירה לחובתה החוקתית והחוקית לשמור ולהגן על חיי ובריאות הציבור, והינו בלתי סביר באופן קיצוני. על ישראל לקבוע יעדים גבוהים בהרבה התואמים את הסטנדרט הבינלאומי ומקיימים את התחייבויותיה בהסכם פריז.
חקיקת חוק אקלים ירדה מהפרק
כיום אין חקיקת אקלים או חוק המאפשר הגשה של תביעות אקלים בישראל, בניגוד למדינות רבות בעולם. ממשלת ישראל לאורך השנים השתדלה לקבוע יעדים שונים בהחלטות ממשלה לא מחייבות בתחום הגנת הסביבה והאקלים, ונמנעה מחקיקת חוק אקלים. למעשה, בחודשים האחרונים ירדה מהפרק חקיקת חוק אקלים, בשל מחלוקות בין משרדי הממשלה בנוגע לקיבוע יעדים מחייבים בחוק, שיחייבו את הממשלה לתוכניות משמעותיות להפחתת פליטות, וכך גם יחשפו אותה לתביעות אפשריות של אזרחים אילו תתרשל בעתיד בהשגת היעדים.
עד כה, הממשלה כשלה בהשגת היעדים הצנועים שהציבה בתחום המעבר לאנרגיה מתחדשת. בשנת 2020, כך לפי ההתחייבות של ישראל, 10% מהחשמל אמורים היו להיות מיוצרים באמצעי אנרגיה מתחדשת. ואולם, גם בשנת 2021 אותו יעד לא הושג, וישראל מדשדשת סביב ה-7%, ללא תוכנית אב למשק האנרגיה, וללא תוכנית להשגת יעדים שהציבה גם לסוף העשור.
ובכל זאת, עורכי הדין של בני הנוער מצאו מעין "פרצה". הסעד המשפטי בו ישתמשו בני הנוער אילו יגיעו לבית המשפט, הוא חובתן של רשויות השלטון מוטלת החובה לשמור ולהגן על הזכות לחיים ולבריאות מתוקף חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. "לפיכך, הרשויות מחויבות להימנע מפגיעה בזכויות הללו ולפעול פוזיטיבית כדי להגן עליהן", כתבו בני הנוער באמצעות עורכי דינם. "אך במקרה המדובר, נכשלה הממשלה בשני המישורים. היא אינה נוקטת בצעדים אקטיביים מספקים להפחתת הפליטות ומניעת שינויי האקלים, וכך תורמת לפגיעה בבריאות הציבור ואינה פועלת כדי להגן עליו".
בישראל נושאים עיניים לתביעות הולכות ומצטברות ברחבי העולם בתחום האקלים. תביעה אחת שהוגשה בהולנד מעוררת בבני הנוער המקומיים תקווה. פסיקה תקדימית קבעה ב-2019 שהממשלה המקומית מחויבת להגן על אזרחיה נוכח משבר האקלים, ולהפחית את פליטות גזי החממה ב-25% עד לסוף שנת 2020, וכי המדיניות האקלימית של הממשלה אינה משביעת רצון.
"המאבק במשבר האקלים מתקיים כבר זמן רב, ואנחנו כן רואות עליה במודעות וברצון לפעולה. אך במקום להקשיב למדענים ולזעקות שלנו, הממשלה ממשיכה בפעילות מזהמת ועבודה יחצ"נית, ומסכנת ישירות את העתיד שלי ושל כולנו", אומרת ליה לב בת ה-16, פעילה בתנועת הנוער למען האקלים. "משבר האקלים נוגע בכולנו, בכל אספקט של החיים שלנו, וזה לא הגיוני שהממשלה שאמורה לדאוג לנו ולספק לנו חיים טובים עושה בדיוק הפוך. אני מצפה שהממשלה תתחיל לפועל בשביל החיים שלנו ותקשיב למדענים. עד אז, לא נפסיק להשמיע את קולנו. נמשיך לצאת לרחובות, להגיע אל הכנסת, ולדרוש צדק אקלימי".