אוסאמה סעדי, הרשימה המשותפת ועדת הכלכלה של הכנסת, 27.12.21 / צילום: יצחק הררי - דוברות הכנסת
במהלך דיון שהתקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת ועסק בצמצום מסגרות האשראי שמעניקים הבנקים בישראל, הצביע ח"כ אוסאמה סעדי על ההבדלים התהומיים בין ההתנהלות הפיננסית של אזרחי ישראל הערבים והיהודים. "אולי לאחוז או שניים מהיהודים באוכלוסייה אין כרטיסי אשראי", ציין סעדי, "אבל אצלנו (באוכלוסייה הערבית) ליותר מ-20% אין כרטיסי אשראי בכלל. אולי ליותר מ-20% אפילו אין חשבונות בנק". האם במדינה מודרנית כמו ישראל לנתח כה גדול מהאוכלוסייה אין חשבונות בנק וכרטיסי אשראי? בדקנו.
סעדי הפנה אותנו לסקר ארוך-טווח שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה החל משנת 2012. הלשכה מפרסמת בכל כמה שנים נתונים מהסקר הזה, ומ"הפעימה האחרונה", שפורסמה ב-2019, עלה כי בעוד שבקרב האוכלוסייה היהודית רק לפחות מאחוז אחד מהנשאלים לא היה חשבון בנק, בקרב האוכלוסייה הערבית עמד הנתון המקביל על 13%. לא "יותר מ-20%" כפי שציין סעדי אבל בהחלט נתון גבוה.
הפערים הופכים לגדולים הרבה יותר כשבוחנים את הנתון הראשון שהוזכר על ידו - ההחזקה בכרטיסי אשראי. על פי הסקר, בעוד של-11% מיהודים לא היה כרטיס כזה ב-2019, הנתון המקביל בקרב האוכלוסייה הערבית עומד על 51%. כלומר, לרוב משקי הבית בחברה הערבית אין כרטיס כזה.
הפעימה הקודמת של הסקר, שפורסמה ב-2015, מאפשרת לבחון איך נראית המגמה בשני התחומים הללו. בשדה חשבונות הבנק נראה שהמצב השתפר מעט לאחר שב-2015 ל-15% מהאוכלוסייה הערבית לא היה חשבון בנק (כזכור, ב-2019 הנתון ירד ל-13%). בשדה כרטיסי האשראי נראה שהמצב דווקא הורע, לאחר שב-2015 רק ל-47% מהאוכלוסייה לא היה כרטיס כזה (ב-2019 הנתון עמד, כאמור, על 51%). בקרב האוכלוסייה היהודית לא חל שינוי משמעותי בשני התחומים.
מה גורם למצב החריג הזה בחברה הערבית? לפי זיאד אבו חבלה, מנכ"ל המועצה הכלכלית לפיתוח החברה הערבית, הסיבה המרכזית היא היחס שבין המדינה לחברה הערבית. "יש התייחסות מפלה מצד הבנקים, שעדיין רואים את הלקוח הערבי כמסוכן ומייחסים לחברה כולה פרמיית סיכון גבוהה", הוא מסביר. לדבריו, "יש פה כשל שוק, שדורש התערבות של הרגולטור: רק שלושה בנקים נמצאים היום ביישובים ערביים - בנק ערבי ישראלי (שמוזג בשנים האחרונות עם בנק לאומי), בנק מרכנתיל ובנק הפועלים. מתוך כ-1,300 סניפי בנק בישראל, אחוזים בודדים נמצאים ביישובים הערבים".
יש גם קשיים נוספים שפוגעים בקשר שבין החברה למערכת הפיננסית. "לאוכלוסייה הזו ישנם מאפיינים ייחודיים", הוא אומר. "זו חברה מגובשת ששומרת על התא המשפחתי, ומשקי בית לא מנהלים תזרימי מזומנים מסודרים, כך שלעתים יש חריגות בחשבונות העו"ש, וחריגה כזו מהווה חסם להמשך ההתנהלות הפיננסית". אבל, לדבריו, "החובות המסופקים בחברה הערבית עדיין נמוכים מחלקם (של הערבים) באוכלוסייה הכללית, הלקוח הערבי כבר לא לקוח מסוכן".
ועל כל אלה מוסיף אבו חבלה שהשינוי "צריך לבוא גם מהחברה הערבית עצמה, שצריכה לקחת את המושכות ולחשוב איך לצאת מהמשבר ומהמחנק הפיננסי".
בשורה התחתונה: דבריו של סעדי נכונים ברובים. לאחר שיפור מסוים בשנים האחרונות, ל-13% מהחברה הערבית אין חשבון בנק, בדומה לנתון שהוא הזכיר, והרבה יותר מהנתון המקביל בחברה היהודית. בכל הנוגע לכרטיסי האשראי, המספר גבוה משמעותית מזה שצוין על ידי הח"כ: ל-51% אין כרטיס כזה, והנתון אף נמצא במגמת עלייה.
תחקיר: אורי כהן