אחת הביקורות המרכזיות שנמתחות על הממשלה בגל הקורונה הנוכחי נוגעת לעניין הסיוע לעסקים. כשסגן השר אביר קארה עומת עם הביקורת על מדיניותו המרוסנת של שר האוצר, הוא תמך בו. "ליברמן בעניין הזה צודק", קבע, "הוא משתמש בכסף של המדינה... (ו)ישראל נמצאת בחוב יותר גדול ממה שהיא הייתה ב-2008". האם החוב של ישראל כעת גבוה יותר מהחוב ב-2008? ואם כן, מה אפשר ללמוד מכך? בדקנו.
מנתוני בנק ישראל עולה שבמספרים מוחלטים החוב של המדינה גדל בעקביות במשך השנים. זו מגמה מובנת: אם הכלכלה צומחת, אפשר להגדיל בהתאם גם את החוב, מבלי להגדיל את "נטל החוב". לכן, הנתון הרלוונטי שמקובל לבחון כשמדברים על הסוגיה, הוא גובה החוב ביחס לגודל הכלכלה. את גודל הכלכלה מייצג בדרך כלל התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), וכך מתקבל המדד המוכר "יחס חוב-תוצר".
ואכן, כשקארה דיבר על כך שהחוב הנוכחי של ישראל גבוה יותר מהנתון המקביל ב-2008, הוא התכוון לכך שיחס החוב-תוצר כיום גבוה יותר. והוא צודק. בשנת 2008 עמד היחס הזה על 71.7%. לעומת זאת, בשנת 2020 (השנה האחרונה לגביה יש נתונים רשמיים) עמד היחס על 72.6%.
מכאן מתחילות הבעיות. ראשית, לגבי 2021 אין נתון רשמי, אך בנק ישראל פרסם תחזית החודש שמעריכה שיחס החוב-תוצר ב־2021 יעמוד על 69% (ירידה של כ-5% מהתחזית הקודמת באוקטובר). כלומר, ישנה אפשרות שכבר בכל הנוגע לשנה החולפת הנתון יהיה טוב יותר מב-2008.
אבל יש עניין מהותי יותר. ההשוואה של קרא ל-2008 ככל הנראה אינה מקרית. זו השנה שבה התחולל מה שמכונה "משבר האשראי העולמי". נראה שקארה ביקש להבהיר למאזינים שחובות המדינה כעת הם כה גדולים, עד שאפילו בזמן אותו משבר מוכר שטלטל את כל העולם המספרים היו קשים פחות. אלא מה? המשבר העולמי פרץ בסוף 2008. ההתמודדות איתו הגיעה ב-2009. הוצאות המדינה גדלו, ההכנסות כאחוז מהתמ"ג קטנו, והתוצאה הייתה שיחס החוב-תוצר עלה ל-74.5%. נתון גבוה יותר מהנתון ב-2020 שאליו התייחס קארה.
מטעמו של קארה נמסר: "לגבי הטפל: צודקים... נכון יותר היה להשוות ל-2009. לגבי העיקר: החוב של ישראל גדל באופן דרסטי תוך שנה, מצבנו הוחמר מאוד ולכן לזרוק עוד כסף זו מדיניות רעה, שתחמיר את מצבנו גם יותר ממה שהיה בשנת 2009".
בשורה התחתונה: דבריו של קארה מטעים. בשנת 2020 כלכלת ישראל אכן נפגעה קשות ממשבר הקורונה, ועקב כך יחס החוב-תוצר גדל משמעותית. יחד עם זאת, בניגוד למשתמע מדבריו, הנתון הזה עדיין לא היה גבוה יותר מהנתון המקביל שנרשם בעקבות "משבר האשראי העולמי" שפרץ ב-2008, והשלכותיו באו לידי ביטוי בעיקר ב-2009.
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: אביר קארה
מפלגה: ימינה
מתוך: שבע תשע, 103FM
תאריך: 10.1
ציטוט: "מדינת ישראל נמצאת בחוב יותר גדול ממה שהיא הייתה ב-2008"
על רקע ההתמודדות עם ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה, התראיין סגן השר אביר קארה לתוכנית "שבע תשע" ברדיו 103FM ונשאל על מדיניות הסיוע הכלכלי של הממשלה. קרא הביע הסכמה עם המדיניות התקציבית המרוסנת של שר האוצר ואף הוסיף נימוק: "מדינת ישראל נמצאת בחוב יותר גדול ממה שהיא הייתה ב-2008". האומנם החוב כיום גדול מב-2008? ומה אפשר ללמוד מהשוואה זו?
ראשית, חשוב להבין על מה מדובר כשעוסקים ב"חוב של מדינה". המדינה יכולה לקחת חוב על ידי הנפקת אגרות חוב (אג"ח). אגרות החוב האלה יכולות להיות מונפקות בשוק המקומי או בשווקים בחו"ל. כשהן מונפקות בשוק המקומי הן נחשבות ל"חוב פנימי" (שכולל גם התחייבויות ממשלתיות אחרות) וכשהן מונפקות בחו"ל הן נחשבות ל"חוב חיצוני". מהסכום של החוב הפנימי והחוב החיצוני מתקבל "החוב הממשלתי". אולם גם לרשויות המקומיות יש חובות - וכשמחברים את יתרת החוב שלהן ליתרת החוב הממשלתי, מקבלים את "החוב הציבורי" (מושג זה ישמש אותנו לתיאור החוב של המדינה).
מנתוני בנק ישראל עולה שבמספרים מוחלטים, החוב הציבורי עולה בעקביות במשך השנים. זו מגמה מובנת: אם הכלכלה צומחת, היא יכולה להגדיל את החוב בלי שנטל החוב שמושת על הכלכלה יגדל. לכן, נהוג לבחון את גובה החוב ביחס לגודל הכלכלה - ומדד שימושי לצורך זה הוא מדד "חוב-תוצר" המחשב את גובה החוב ביחס לתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) במדינה.
מבחינת הנתונים היבשים, נדמה שקארה צודק. בשנת 2020 (השנה האחרונה לגביה יש נתונים רשמיים) יחס החוב-תוצר היה 72.6%. אומנם טרם פורסמו נתונים רשמיים לגבי שנת 2021, אך תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מינואר 2022 מעריכה שיחס החוב לתוצר בשנת 2021 יעמוד על 69% (ירידה של כ-5% מהתחזית הקודמת באוקטובר). לעומת זאת, בשנת 2008 יחס החוב לתוצר הסתכם ב-71.7%. כלומר, החוב כרגע הוא אכן גבוה יותר ממה שהיה ב-2008.
אבל ההתייחסות ל-2008 יוצרת את הרושם שהמדיניות הנוכחית מושווית לזו שננקטה לאחר שפרץ באותה שנה משבר כלכלי עולמי שאילץ ממשלות בכל העולם לפעול למיתון השפעותיו השליליות. השוואה בין הסיוע הממשלתי לאחר משבר 2008 ובין הסיוע הממשלתי במשבר הקורונה עשויה להעיד כמה השתנתה מדיניות הסיוע של הממשלה.
אלא שהמענה הממשלתי להשלכות המשבר ניתן ב-2009 - ולא ב-2008. בסקירת התקציב הדו-שנתי לשנים 2009-2010 שפרסם משרד האוצר, מפורטת שורת הצעדים שנועדו לסייע בהתמודדות עם השלכות המשבר. כך, למשל, הוקצו משאבים בהיקף של למעלה מ-10 מיליארד ש"ח לטובת תכניות סיוע מיוחדות שנועדו, בין היתר, לסיוע בתחום האשראי, להקמת תשתיות ולעידוד שוק התעסוקה. אולם מקורות התקציב הצטמצמו: ההכנסות הציבוריות כאחוז מהתמ"ג ירדו בין 2008 ל-2009 ב-2.7 נקודות אחוז - הירידה החדה ביותר מאז 1995. לכן, כדי לשמור על רמת ההוצאות הממשלתית, גדל הגירעון הכולל (ההפרש בין סך ההכנסות הציבוריות לבין ההוצאות הציבוריות) - ובשנת 2009 הוא עמד על 6.5% מהתמ"ג. בהתאם לכך, יחס ה"חוב-תוצר" של מדינת ישראל עלה מ-71.7% ב-2008 ל-74.5% ב-2009. בהשוואה לשנת 2020, יחס החוב-תוצר היה גדול ב-2009 ב-1.9 נקודות אחוז. כלומר, רמת החוב ביחס לתוצר לאחר משבר 2008 הייתה גבוהה מרמתה כיום.
מלשכת סגן השר אביר קארה נמסר: "לגבי הטפל: צודקים, שנת 2008 מבטאת שפל של יחס חוב התוצר ולכן נכון יותר היה להשוות ל-2009. לגבי העיקר: החוב של ישראל גדל באופן דראסטי תוך שנה, מצבנו הוחמר מאוד ולכן לזרוק עוד כסף זו מדיניות רעה שתחמיר את מצבנו גם יותר ממה שהיה בשנת 2009".
לסיכום, קארה צודק בכך שהחוב (הן במספרים מוחלטים והן ביחס לתוצר) גדול יותר כרגע מאשר היה בשנת 2008. אולם עיקר הצעדים הממשלתיים להתמודדות עם משבר 2008 ננקטו ב-2009 - ובשנה זו החוב ביחס לתוצר היה גדול יותר ממה שהוא כיום. לכן דבריו של קארה מטעים.
תחקיר: יובל אינהורן
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
