גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבידוד בישראל מתקצר ל-5 ימים. ומה קורה בעולם?

ראש הממשלה בנט ושר הבריאות הורוביץ החליטו לקצר את הבידוד למאומתים משבעה ימים לחמישה ● גם בעוד מדינות בעולם מקצרים את הבידוד, בגלל החשש למשק ולמערכות הבריאות

ניצן הורביץ / צילום: אורון בן חקון
ניצן הורביץ / צילום: אורון בן חקון

ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הבריאות ניצן הורוביץ החליטו על קיצור הבידוד למאומתים משבעה ימים לחמישה. בשעה שלוש וחצי היום (ב') לאחר דיונים פנימיים של גורמי מקצוע במשרד הבריאות, ראש הממשלה קיים דיון בנושא בהשתתפות הורוביץ ומנכ"ל משרדו.

היציאה מהבידוד ביום החמישי תתרחש אם ביום החמישי והרביעי לא הופיעו סימני תחלואה ואחרי שבוצאו שתי בדיקות אנטיגן עם תוצאה שלילית, אחת בערב היום הרביעי והשנייה בערב החמישי. אם יש תסמינים או שהבדיקה חיובית לא ניתן לצאת מהבידוד, וזאת עד שמגיעים למצב ללא תסמינים ושתי בדיקות רצופות אנטיגן ביתיות שליליות. הקיצור תקף גם למי שנחשך לחולה מאומת גם אם אינו מחוסן/מחלים.

בתדרוך לציבור, אמר פרויקטור הקורונה פרופ' סלמאן זרקא כי "בחנו את סכנת ההדבקה בקרב מבודדים ומאומתים לפני ימים, והחלטנו לקצר את משך הבידוד לחמישה ימים. 80%-85% מההדבקות מתרחשות עד היום החמישי".

"עלינו לנהוג במשנה זהירות בכל מגע, גם בלי קשר לקיצור הבידוד, וחיסון מקטין את סכנת ההדבקה. חשוב שמי שבסיכון ישמרו על ריחוק פיזי בימים האלה - מי שלא באוכלוסייה זו מתבקשים לשמור על המבוגרים ולא לסכן אותם בהדבקה. אם יש מפגשים בלתי נמנעים, אפשר לבצע בדיקת אנטיגן לפני מפגשים אלה".

פרופ' זרקא התייחס לבדיקות ה-PCR ואמר כי "הנחינו את קופות החולים שלא לבצע PCR לאוכלוסייה שלא בסיכון. אוכלוסייה בסיכון תקבל קדימות בתור וגם במעבדות, ונבטיח שתוך 12 עד 14 שעות לכל המאוחר תהיה תשובה. שאר האוכלוסייה לא תוכל עוד לבצע בדיקת PCR, אלא אנטיגן מוסדי. התוצאות לכלל האוכלוסייה עשויות להתעכב עד 4-5 ימים ולכן נעדיף בדיקות אנטיגן".

"75% מהחולים בגל הזה אינם מחוסנים"

עוד אמר פרופ' זרקא: "התחלואה של האומיקרון בהשוואה לדלתא פחות קשה. 75% מהחולים בגל הזה אינם מחוסנים. הקריטריונים להבחין בין מאושפזים בגלל קורונה ועם קורונה הם מורכבים. בארה"ב מעריכים שקרוב ל-40% מהאושפזים עם קורונה, מאושפזים בגלל סיבה אחרת. אלא שלא קיים מנגנון שמאפשר להגיע להבנה חד ערכית לגבי אם מדובר באבחנה עם קורונה או בגלל קורונה. נדרשנו לנושא הזה ובדקנו את כל המאושפזים ומצאנו כי 78% מהחולים המאושפזים במצב קשה וקריטי או שמונשמים - הם בגלל קורונה ולא עם קורונה. כלומר הקורונה היא שהביאה אותם למצב הקשה".

"כמות ההדבקה יוצרת עומסים גדולים במקומות שונים והצוות ממשיך לתת מענה תחת עומס לא פשוט, במיוחד שחלק מהצוות נדבק ונמצא בבידוד. אנחנו מודעים להשפעת הבידודים על הצוותים הבריאותיים. בוחנים את הנושא הזה ואת האפשרויות לאפשר לעובדים חיוניים ויחודיים במיוחד המשך עבודה בתנאים מסוימים - גם בבריאות וגם במערכות האחרות. אנחנו בתוך גל גבוה ומדבק שמתאגר את כלל ענפי המשק בכדי לאזן בין הצרכים השונים - הבריאותיים והמשך תפקוד המשק. מדובר בתהליך של ניהול סיכונים".

לדברי פרופ' זרקא, "סכנת ההדבקה בהחלט קיימת אחרי חמישה ימים. אני מבקש ממי שיצאו מבידוד שישמרו על עצמם וסביבתם. ההנחה היא שסביבת העבודה עמוסת נגיפים. לכן ביקשנו שתי בדיקות אנטיגן. השיקול הגיע משיקול של עומס נגיפי. קיצור הבידוד יתרחש אחרי שלאדם אין תסמינים במשך יומיים והוא עבר שתי בדיקות אנטיגן רצופות".

"אני לא סבור שכרגע נדרשות הגבלות במשק, ככל שהתחלואה תמשיך לעלות נצטרך לבחון הגבלות", הוסיף. "התייעצנו לפני קיצור הבידוד עם ה-CDC ועם ארגון הבריאות בבריטניה".

"רצינו שמערכת החינוך תהיה ערוכה ללימוד היברידי", אמר. "זה המינון הנדרש, מקווה שמערכת החינוך תוכל בקרוב להגיב לאופציה הזו ללימוד פרונטלי לצד מענה למבודדים. כיתה ירוקה היא מושג שלא רלוונטי לעידן האומיקרון. זה התבסס על כך שהדלתא התנהלה אחרת - הכיתה הירוקה הוא פתרון שמיצה את עצמו".

לדברי פרופ' זרקא, בקרוב יתפרסמו נתונים על החיסון הרביעי: "אנחנו הראשונים בעולם עם חיסון רביעי. אוספים נתונים, כרגע לא נמצא על הפרק לחסן מתחת לגיל 60. לא בוחנים גם מנה מחיסון אחר. בקרוב נפרסם נתונים על היעילות".

סיכון קיים אבל מופחת אחרי 5 ימי בידוד

ההיגיון הרפואי בקיצור ימי הבידוד כרגע הוא ההערכה כי וריאנט האומיקרון מגיע לשיא העומס הוויראלי מהר יותר מאשר הוריאנטים הקודמים, ולכן המחלה גם עשויה לסיים את השלב המדבק מהר יותר, זאת בעיקר כשמדובר בחולים שהתסמינים שלהם קלים.

הסיכון הזה נשקל מול הרווח, שהוא הפחתת הפגיעה במשק על ידי בידודם של מי שכבר אינם חולים, במצב שבו עשרות אלפי אנשים חולים בבת אחת. רוב הרופאים מאמינים שכרגע זהו הצעד הנכון.

אבל גם בקבלת החלטה כזו, יש משמעות למקרי ביניים. קיצור הבידוד תלוי בשלושה ימים נטולי סימפטומים. אבל ההחלטה מהו סימפטום נתונה לשיקול-דעתם של המבודדים, וצפוי להיות מופעל עליהם גם לחץ מצד המעסיקים שלהם, החווים מחסור בכוח אדם. אם לא תהיה הקפדה על הכלל הזה של שלושה ימים נקיים צפויים לצאת מבידוד לא מעט מאומתים שעדיין מדבקים, ותהליך החלמתם של החולים עלול להיפגע.

חשוב גם שמי שנמצאים בסיכון לא יבינו מתוך ההנחיות כי הם יכולים להיפגש עם מחלימים טריים ללא חשש מיד כאשר יצאו מן הבידוד הרשמי. אחרי היום החמישי, הסכנה מופחתת, אך עדיין קיימת. למשל, בבדיקה לאחר 7 ימים, 6% מהמאומתים ללא תסמינים עדיין היו מדבקים.

מדינות נוספות מקצרות הבידוד לחמישה ימים

רוב מדינות המערב דורשות בידוד של שבעה ימים לפחות מרגע גילוי הדבקה בקורונה, אך כמה מדינות קיצרו את התקופה הדרושה בשבועות האחרונים לחמישה ימים. הרקע למהלך הוא מחסור חמור בעובדים במשק וכן במערכות הבריאות, בשל העובדה כי עובדים רבים נאלצים להישאר בבית בגלל בדיקות חיוביות. עם זאת, המדינות מציבות תנאים כמו בדיקות שליליות לפני היציאה מבידוד, וכן ממליצות לעטות מסכות הגנה בחוץ כדי להגן על הסובבים מפני הדבקה.

בבריטניה, החל מהיום יכולים חולי קורונה לצאת מבידוד ביום החמישי אחרי שבדיקה מצאה כי הם חיוביים, בתנאי שהם מקבלים תוצאות שליליות בבדיקות מהירות ביום החמישי והשישי אחרי ההדבקה. שר הבריאות הבריטי סאג'יד ג'אוויד אמר לפרלמנט היום (ב') כי "בערך שני-שלישים מהחולים אינם מדבקים יותר עד סוף היום החמישי", והסביר כי ניתן לאתר אותם בעזרת הבדיקות השליליות. הממשלה הבריטית מחלקת בדיקות מהירות בחינם לכל דורש. בבריטניה נרשם מחסור חמור בצוותים רפואיים בבתי חולים בצפון המדינה, וכמה עשרות רופאים צבאיים נקראו לסייע בימים האחרונים. מערכת הבריאות הלאומית (NHS) בירכה על הצעד הממשלתי והגדירה אותו כ"פרגמטי".

בארה"ב, המרכז לבקרת ולמניעת מחלות (CDC) קיצר כבר לפני שלושה שבועות את משך הבידוד המומלץ לחמישה ימים בלבד. עם זאת, המרכז הבהיר כי רק מי שאינם מפגינים סימפטומים יכולים לצאת חמישה ימים מלאים אחרי בדיקה חיובית, וכי עליהם לעטות מסכות הגנה במשך חמישה ימים נוספים כדי להגן על הסובבים מפני הדבקה. בניגוד למצב ברוב מדינות אירופה, בתי החולים בארה"ב מתמודדים עם עומס חולים גבוה יחסית לעבר, כולל חולים רבים המאושפזים בטיפול נמרץ.

גם צרפת נקטה צעד יוצא דופן, והרשתה לפני כשבועיים לאנשי צוותים רפואיים להמשיך ולעבוד ולהימנע כלל מבידוד - אפילו אם הם מאובחנים כחולי קורונה. ההחרגה מבידוד היא אופציונלית ולא ברור עד כמה היא מיושמת בשטח, אולם החוקים שאימצה המדינה מאפשרים לאנשי צוות רפואי להימנע מבידוד אם הם נחוצים ואם אין להם תסמינים. צרפת גם קיצרה את הבידוד הדרוש לחולי קורונה שחוסנו באופן מלא לחמישה ימים, בתנאי שהם מציגים בדיקה שלילית ביום האחרון לבידוד.

עוד כתבות

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

טראמפ בנאומו הלילה / צילום: Reuters, via REUTERS

טראמפ: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

האם תיק ההשקעות הקלאסי נמצא בסיכון להפסד של מעל 10% בשנה הנוכחית?

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ–60% מניות ו–40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 — גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב–25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים שהגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

ראש ממשלת הודו מודי מגיע לישראל. על הפרק: פרויקט משותף בתחום הלייזר

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

מטוס אל על חונה בהאנגר תחזוקה בשדה התעופה בן גוריון / צילום: Shutterstock

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס של 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות החברות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"