גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התייקרות הצוללות היא רק ההתחלה? התפנית היקרה ביחסי ישראל-גרמניה

משרד האוצר צפוי להוסיף עוד כ-2.3 מיליארד שקל לתקציב משרד הביטחון בעקבות דרישת טיסנקרופ להכפיל את מחיר עסקת הצוללות ● הממשלה החדשה בגרמניה מסרבת להגדיל את חלקה במימון העסקה, וחוק חדש עשוי להגביל את מכירות הנשק הבאות לישראל ● בירושלים גובר החשש: מרקל הייתה הקנצלרית הפרו-ישראלית האחרונה

צוללת / צילום: דובר צה''ל
צוללת / צילום: דובר צה''ל

ועדת הכספים אישרה ביום שלישי העברה של 11.35 מיליארד שקל לתקציב הביטחון (בהרשאה להתחייב), עבור רכישת שלוש צוללות מהתאגיד הגרמני "טיסנקרופ". מימון הצוללות אמור היה להיכלל בתקציב הביטחון ויועד עבורו כסף מראש. אבל בחודשים האחרונים התברר כי הגרמנים הכפילו את מחיר הצוללות לצה"ל.

לפי הדיווח בעיתון "דה מרקר", הממשלה הופתעה מכך שטיסנקרופ דורש 1.3 מיליארד אירו (כ-4.6 מיליארד שקל) נוספים לעסקה הבוסרית שסוכמה לפני כארבע שנים.

ההפתעה הגדולה עוד יותר, היא מכך שממשלת גרמניה אינה מוכנה להגדיל את חלקה בסבסוד הצוללות, ואם החשבון הסופי אכן יעמוד על 3 מיליארד אירו לשלוש צוללות (כ-10.7 מיליארד שקל) - הרי שברלין תשלם "רק" כ-20% מעלות הצוללות, במקום כ-33% כפי שעשתה בעבר. 

 

מתווה האוצר והביטחון לתשלום על הצוללות

בעקבות התייקרות הצוללות, פנתה מערכת הביטחון למשרד האוצר כדי לאשר את התוספת התקציבית לרכש. ניתן להעריך שהבקשה לקבלת המיליארדים הנוספים, רגע אחרי שכבר אושר תקציב הביטחון, הפכה לאנשי האוצר את הבטן. ואולם, אחרי שוועדת השרים לענייני הצטיידות (בה חבר שר האוצר אביגדור ליברמן) אישרה את רכישת הצוללות חרף ההתייקרות, פקידי האוצר יישרו קו עם המדיניות.

ישראל תשלם את אותם 2.5 מיליארד אירו למספנה הגרמנית בתשלומים, לאורך יותר מעשר השנים הקרובות. במהלך המשא ומתן בין האוצר למערכת הביטחון, הוחלט שמשרדי הביטחון והאוצר יתחלקו חצי-חצי במימון עסקת הענק הרגישה.

בלחץ האוצר, נקבע שבשנים הראשונות עיקר התשלומים יגיעו מתקציב הביטחון. לאורך השנים ישתנה היחס, כך שהאוצר ישלם יותר, וכאמור לאורך התקופה כולה יתחלקו המשרדים 50%-50% בהוצאה. משרד האוצר צפוי לממן את חלקו מתוך תוכנית התקציב התלת-שנתית (הנומרטור).

מאיפה יגיע הכסף? תוכניות ארוכות-טווח

במערכת הביטחון יצטרכו כעת לראות מנין הם יממנו את חלקם, שהתייקר בכ־2.3 מיליארד שקל. ככל הנראה, הסכום העודף יקוצץ מפרויקטים ארוכי-טווח של מערכת הביטחון. מנגד, במשרד האוצר כבר צריכים להיערך לתרחיש שבו יתבקשו "להשלים את החוסרים" של צה"ל בשנים הקרובות. כלומר, ייתכן שבדיוני התקציבים הבאים יצטרך האוצר להכריע האם להוסיף למערכת הביטחון עוד כ־2 מיליארד שקל, כדי להחזיר את הפרויקטים שיקוצצו עבור מימון הצוללות. במקרה כזה, קופת האוצר תשלם הלכה למעשה 100% מההתייקרות. הצוללות צפויות להימסר לידי צה"ל בסביבות שנת 2030 ולהחליף צוללות ישנות.

טיסנקרופ העלתה את המחיר עבור שלוש הצוללות בכ-1.3 מיליארד אירו, שהם כ-4.6 מיליארד שקל. ואולם, העלות עבור ישראל גדלה עוד יותר.

למרות שתג המחיר שהעמידו הגרמנים הגיע כאמור לכ-8.9 מיליארד שקל, משרדי האוצר והביטחון הקצו לצורך הנושא יותר מ-11.3 מיליארד שקל. ההפרש של 2.4 מיליארד שקל נובע גם מהחובה להוסיף 17% מע"מ וגם מהפער בין שער הדולר התקציבי שעמו עובדת מערכת הביטחון (שעומד על כ-3.3 שקל לדולר) לבין שער הדולר היציג שעומד על 3.13 שקל לדולר.

המחיר עלה והסבסוד ירד: רוח חדשה בברלין?

ייתכן שתג המחיר החדש הוא רק ההתחלה של שינוי ביחסים בין גרמניה לישראל. בהנחה שבירושלים אכן הופתעו מהסירוב הגרמני להמשיך ולממן כשליש מעלות הצוללות כפי שנעשה בעבר. זהו שינוי שמערער את עוצמת הבטחותיה של גרמניה לדאוג לביטחונה של ישראל כחלק מ"סיבת הקיום" של הרפובליקה הפדרלית. שינוי שמשקף אולי גם את המדיניות של הממשלה החדשה שקמה בברלין בחודש שעבר, שמסתכלת בעין ביקורתית יותר כלפי יצוא נשק בכלל ויצוא נשק לישראל בפרט, וששומרת על התקציב שלה לטובת יעדי אקלים וסביבה. שינוי המאותת כי אנגלה מרקל אכן עשויה להיראות בדיעבד, כפי שכונתה, "הקנצלרית הפרו-ישראלית האחרונה".

חתימת העסקה היא חלק ממורשת מרקל. בסתיו 2017, כשנה לתוך פרשת הצוללות, עוד לפני שהיו מסקנות ברורות בחקירה, מיהרו הגרמנים לחתום בשגרירות ישראל בברלין על מזכר הבנות בנוגע למכירה עתידית של שלוש צוללות למדינת ישראל. אלה אמורות להיות צוללות 7 עד 9 בצי הצוללות הישראלי. הסכומים שהוזכרו בעבור הרכש נעו בין 1.5 ל-2 מיליארד אירו, כאשר ממשלת גרמניה לפי הדיווחים התחייבה לממן כשליש מעלותן, כפי שעשתה בעבר.

מאז זרמו הרבה מים בשפרה. מרקל ירדה מהבמה הפוליטית ובמקומה עלה בחודש שעבר הקנצלר הסוציאל-דמוקרטי אולף שולץ, העומד בראש קואליציה עם "הירוקים" ועם "הליברלים". עלויות בניית הצוללות התייקרה, ועסקי הצוללות הגרמנים אינם במצוקה כלכלית כפי שהיו בעבר. גם הדרישות של ישראל - כפי שמשתקף בצוללת השישית שעדיין הולכת ונבנית בקיל ועומדת להיות הצוללת הגדולה ביותר שיוצרה בגרמניה מאז מלחמת העולם השנייה - ככל הנראה השתדרגו.

כל אלה עשויים להיות הנימוקים לכך שטיסנקרופ - הפועל בתיאום מוחלט עם הממשלה הגרמנית - הרגיש בנוח להעלות ברגע האחרון את המחיר בעבור שלוש הצוללות ל-3 מיליארד אירו. כך לפחות חשבה הממשלה הישראלית, שאישרה את הרכש ושאמורה לחתום על העסקה מול "טיסנקרופ" השבוע. הסתפקות הממשלה הגרמנית במימון של כ-600 מיליון אירו מתוך הסכום, משקפת שחיקה ברמת המחויבות הגרמנית לסייע לישראל ועשויה להיות חלק מגישה חדשה של הממשלה הנוכחית. שרת החוץ הגרמנית, מנהיגת "הירוקים" אנלנה ברבוק, אמרה בעבר כי היא מתנגדת למכירת צוללות ל"אזורי לחימה" כמו ישראל. מאז, המפלגה חזרה בה ואמרה כי יש לבחון כל מקרה לגופו. ואולם, יחד עם שר הכלכלה ושותפה להנהגת המפלגה, יוזמים כעת "הירוקים" חוק יצוא נשק חדש שעשוי להגביל את מכירות הנשק לאזורי עימות. ייתכן כי החוק הזה הוא זרז לחתימת העסקה השבוע.

בנוסף, הממשלה הגרמנית הנוכחית הבהירה כי היא זקוקה לכל חיסכון תקציבי אפשרי, אחרי שבשנתיים האחרונות גרמניה "פתחה את הארנק" בצורה חריגה בגלל מגפת הקורונה. כל התוכניות הגרנדיוזיות של הממשלה בתחום המאבק בשינויי האקלים והשינוי המקיף בתמהיל האנרגיה הגרמני, אמור להיות ממומן מהתקציב השוטף. חיסכון של כמה מאות מיליונים בסיוע לישראל משתלב עם גישה זו. יחד, השיקולים הללו עשויים לבשר על רוח חדשה מברלין.

בעבר, מרקל דיברה על "הבטחת ביטחונה של ישראל", אבל נראה כי המחויבות הזו הולכת ופוחתת. הקנצלר הלמוט קוהל העניק לישראל במתנה את שתי הצוללות הראשונות אחרי מלחמת המפרץ (לאחר שנחשפה מעורבות גרמנים במיזמי דיוק הטילים והנשק הכימי של סדאם חוסיין). השלישית סובסדה ב-50%. שלוש הצוללות הבאות הוענקו במימון של 33% על ידי ממשלות הקנצלר גרהארד שרדר והקנצלרית מרקל.

העסקה הנוכחית משקפת שחיקה נוספת בנכונות של הגרמנים לשאת בנטל של מימון כלי המלחמה היקר ביותר בארסנל הישראלי, ויחד איתה לשחוק גם את "היחסים המיוחדים" בין המדינות.

הצוללות החדשות: מתקדמות יותר מהקודמות

צריך לומר, לצוללות שגרמניה בונה עבור ישראל יש יתרונות שמדינות אחרות אולי היו מהססות להעניק. הן מותאמות, לפי דיווחים זרים, לירי טילי שיוט עם ראשי קרב גרעיניים מתוך הים, מה שמפצה על חוסר העומק האסטרטגי הפיזי של ישראל. מקורות בגרמניה מעריכים כי המחיר הגבוה נובע מכך שהצוללות המבוקשות הן מסוג אחר ומתקדם יותר מהצוללות שסופקו עד כה ושהמחיר שלהן היה הבסיס להערכות.

ישראל אומנם יכולה תיאורטית להחליט לא לרכוש את הצוללות מטיסנקרופ במחיר הכפול שנדרש. ואולם, צי הצוללות של חיל הים כבר מבוסס על תוצרת המספנה הגרמנית, שסיפקה כבר 5 כלים תת־ימיים מתוך ה־6 שישראל כבר רכשה. כעת, בבואם לרכוש את צוללות מספר 7, 8 ו־9, ישראל כבר תלויה בפועל במספנה, שמכירה מקרוב את צרכיו המבצעיים של צה"ל וערוכה להכניס בצוללות את ההתאמות המיוחדות. כך קרה שאחרי שבעבר סיפקה לישראל צוללות בסבסוד גרמני, כל רכישה נוספת של משרד הביטחון הולכת ומתייקרת וזוכה לשיעור מימון הולך ופוחת מצד הממשל הגרמני.

עוד כתבות

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש על סף מכירת השליטה גם באלרון

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● סכום העסקה המשוער: כ-90 מיליון דולר

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

אחרי פחות משנה: מנכ"ל חדשות 13 פורש מתפקידו

עפ"י הודעת רשת 13, אור צלקבוניק פורש על רקע "התוכנית המתגבשת לשינויים במודל פעילותה של חברת החדשות" ● רק לאחרונה דווח על שורת מהלכים שתכנן צלקובניק לבצע בחטיבת החדשות, כמו למשל קיצוץ מהדורת שישי לשעה בלבד; המהלך אומנם נותר על כנו, אך לא ברור מה יקרה בהמשך

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

מחאת משפחות החטופים בקיסריה / צילום: מטה המשפחות

עינב צנגאוקר שבנה חטוף: נתניהו מטרפד עסקה תוך שהוא מתחבא תחת 'גורם מדיני בכיר'

המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית ● מקור בחמאס ל-N12: מתקרבים להסכם, ארה"ב הבטיחה את סיום המלחמה ● גם בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי להצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג, ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: "פרודוקטיביות איטית" בעבודה

יש לנו גישה שגויה לפרודוקטיביות בעבודה, אומר פרופ' קאל ניופורט. אבל איך נגיד את זה לבוס?

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו מזנקת הבוקר ביותר מ-23% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

בניין רשת החדשות אל ג'זירה / צילום: Shutterstock, BalkansCat

פה אחד: הממשלה הצביעה על סגירת ערוץ אל-ג'זירה בישראל

בארגון הטרור מוכנים לוותר על השלטון ועובדים על מערכת שלטונית חדשה ● המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית • דיווח בתקשורת הערבית: חמאס לא ימסור הלילה את תשובתו למתווכות • בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי על ההצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים