הארבל / צילום: אורלי גנוסר
הר הארבל הוא אחד מהמסלולים שיש בהם משהו מיוחד, אולי השילוב הנדיר של מצוק מפעים, מסלול מאתגר ונוף נפלא. טיפוס לארבל מוואדי חמאם לא קשה אך עקבי, קילומטר וחצי של עלייה הדרגתית. הנשימה נעתקת, לא מהמאמץ אלא מהפאר המסנוור שהטבע ארגן מסביב.הארבל נשקף מכל פינה בבקעת גנוסר והוא גן לאומי ושמורת טבע, הכולל את ההר על המעוק היפהפה, את הר ניתאי ונחל ארבל ושני בתי כנסת עתיקים.
האזור ידוע בריבוי מערות קרסטיות במסלע, תוצר של תהליך בלייה בטבע, והן שימשו את האדם למגורים ובהמשך גם למסתור. בתקופת בית שני והמרד הגדול נגד הרומאים (70-66 לספירה) חיו והסתתרו בהן הלוחמים היהודים, כיוון ששכנו בצלעות הרים תלולים ואפשר היה להגיע אליהן רק מלמעלה תוך השתלשלות בחבלים.
כך אגב פעל גם הורדוס, נציג הרומאים בשטח, והוריד חיילים בארונות קשורים.אלה הסתערו על המערות והרגו את המתנגדים או שלחו אש בנותרים. הקנאים, כזכור, לא נכנעו והעדיפו למות ולא ליפול בשבי. בתקופה העות'מאנית הוסב קומפלקס המערות למצודה גדולה.
מרחב השמורה מודולרי. אפשר לפרק את הדרכים המשרטטות אותו למקטעים בדרגות קושי שונות, להרכיב לפי בחירה, ולחוות חלקים או ליצור קומבינציות.
אפס מאמץ | המסלול הקל
הדרך הקלה אורכת פחות משני קילומטרים. שביל שחור נמתח מהכניסה אל שביל המצפורים, שורה של תצפיות ליד שפת המצוק, עם נוף נדיר. בפיצול עם השביל הכחול אפשר להמשיך למצפור אל מול כנרת לזכרו של רועי דרור, חייל צעיר ושכן יקר, ולשוב לאורך המצוק בשביל ירוק ובחזרה לחניה באדום. מתאים גם לקטנטנים, וחלקים גם לעגלות.
מתחילים להזיע | המסלול הבינוני
ההתחלה זהה, אך לאחר הגיחה לשביל הכחול, שבים ונצמדים ימינה עם השחור, שגולש בתלילות מטה. במקטע, שהוא חלק משביל ישראל, התקינה רשות הטבע והגנים יתדות אחיזה בקירות האבן ובסלעים לנוחות המשתמשים, מה שהופך את הגלישה לכיפית ומתאימה גם לילדים.
בדרך פגשנו את ילדי משפחות דורון ורון נהנים מהמשימה. חלקם דילגו כעזים בין המכשולים והקטנטנים עשו זאת בעזרת ההורים. הדרך מלווה בנוף מלא קסם על ים כנרת.
בקצה המורד השביל מתמתן ומתאזן. הר ניתאי מתנשא ממול ולמרגלותיו ואדי חמאם. בדרך חולפים על פני מערות עתיקות, בחלקן אפשר לבקר. במפגש עם שביל אדום מתנשאת בתוך הצוק המצודה העות'מאנית - פלא הנדסי בהתחשב בטופוגרפיה (בשלב זה סגורה לצורכי שיקום).
השביל האדום נמתח לרגלי הצוק הסוכך מעל, ובשל הזווית מטיל צל. יש עוד שפע מערות וכוכים לבקר בהם. בחלקם יש מדרגות, בורות מים ובעיקר נקודת מבט מדהימה אל הסביבה.
בחורף מתקשט ההר בפריחות, ועדר פרות מוסיף לפסטורליה. כדי לשוב לאתר צריך להתמודד עם טיפוס מאתגר נוסף, הכולל סולמות ויתדות. כשלושה קילומטרים פלוס עלייה בדופק.
למטפסים הידד | המסלול המאתגר
המסלול הארוך והמאתגר מתחיל כאמור בפאתי ואדי חמאם, ולאחר שמעפילים אל המצודה מתחיל מסלול מעגלי. עקבנו אחר השביל האדום וטיפסנו מעלה. בראש הצוק הילכנו לאורכו בשביל ירוק, וחברנו לשחור שגלש מעברו השני ושב למצודה שממנה דילגנו מטה.
המסלול היה מופלא, כחמישה וחצי קילומטרים של שכרון חושים, עליות, ירידות, תצפיות, נופים, פריחות, אוויר פסגות וחוויית טבע מזוקקת. לסיום ביקרנו בעין ארבל, ועלינו עם השילוט לחורבת ואדי חמאם, בית כנסת עתיק במיקום שובה לב. בימי גשם אחדים מהמסלולים סגורים בשל סכנת החלקה (9-22 שקלים לכניסה.
www.parks.org.il/reserve-park/arbel)
אפשר להשלים את החוויה וללון בסביבה. במלון נוף גנוסר הסמוך עורכים במשך החורף סופי שבוע נושאיים לזוגות ולמשפחות וזו הזדמנות להתקרב לשמורת הטבע היפה ולהקדיש לה כמה שעות מרגשות ומהנות.