גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדיניות תחרות לא יכולה לעצור אינפלציה

המלחמה של רשות התחרות נגד עליות מחירים מתואמות יכולה ליצור אשליה שהיא מנסה לעצור אינפלציה, אבל היא פועלת נגד כוח שוק, בעוד אינפלציה היא תופעה מאקרו-כלכלית שונה

עו''ד מיכל כהן, הממונה על התחרות / צילום: אביגיל פפרינו-באר
עו''ד מיכל כהן, הממונה על התחרות / צילום: אביגיל פפרינו-באר

"אינפלציה" ו"יוקר מחיה" מככבים בשיח הכלכלי-ציבורי בתקופה האחרונה. אבל נראה שיש הרבה בלבול לגבי איך הם קשורים זה לזה ואיך הם קשורים למדיניות תחרות. אנסה לעשות קצת סדר.

יוקר המחיה מתייחס לרמת המחירים יחסית לארצות אחרות ולעיתים יחסית להכנסות. יש גורמים רבים ליוקר מחיה במדינה כלשהי, אחד מהם הוא כוח שוק של חברות: היכולת שלהן לגבות מחירים בשיעור גבוה מעל העלויות. זה כולל כוח שוק של פירמה בודדת (שנובע מריכוזיות) וכוח שוק משותף (מצב שבו חברות שפועלות באותו תחום נמנעות מתחרות). מדיניות תחרות שואפת להשתמש בכלים שברשותה כדי להפחית את מרכיב כוח השוק ביוקר המחיה. דוגמה לאחת הפעולות להקטנת כוח שוק משותף היא איסור על חברות לתאם העלאות מחירים, הן במישרין והן בעקיפין (כלומר דרך ספקים או משווקים). כשחברות לא יכולות לתאם העלאות מחירים, כל חברה חוששת להיות הראשונה לעשות זאת בגלל התגובה השלילית של הצרכנים.

דינמיקות שונות

אבל כוח שוק משותף הוא רק סיבה אחת לעליית מחירים. סיבה אחרת לחלוטין לעליית מחירים שלא בשטח השיפוט של רשות התחרות היא לחצים אינפלציוניים: דינמיקה מאקרו-כלכלית של חוסר התאמה מתמשכת בין ביקוש להיצע במחירים הקיימים. אין לה שום קשר לכוח שוק. אבל רשות התחרות לא יכולה ולמעשה לא צריכה לאבחן מה מקור כל עליית מחירים, כי העלאת מחירים היא בכל מקרה לא מנוגדת לחוק התחרות. מה שמנוגד לחוק התחרות זה רק תיאום על העלאת מחירים, תיאום שאסור ללא קשר לסיבת ההעלאה.

ופה מגיע הבלבול: כיוון שרשות התחרות פועלת נגד תיאום על העלאות מחירים, יכולה להיווצר אשליה שהכלים שלה גם יעצרו אינפלציה מאקרו-כלכלית. אבל הכלים של רשות התחרות לא נועדו למטרה זו, ובכל מקרה הסיכוי שיצליחו בכך פעוטים. כוחות אינפלציוניים מאקרו-כלכליים פשוט הרבה יותר מדי חזקים. כשיש לחצים אינפלציוניים ועליה מתמדת בעלויות של פירמות, החברות בסוף ימצאו דרך להעלות מחירים גם בלי תיאום ביניהן. כאנלוגיה, חומר איטום שמונע נזילות בגג (אנלוגיה לכוח שוק משותף) לא יצליח לאטום חור בסכר גדול (אנלוגיה לאינפלציה), למרות שכביכול הוא נועד למטרה כללית דומה. המסקנה היא שאמנם רשות תחרות מצופה להשתמש בכלים שברשותה כדי להקשות על חברות לתאם עליות מחירים, אבל אי-אפשר לצפות ממנה לעצור אינפלציה, ובטח אי-אפשר להאשים אותה בכל פעם שהמחירים עולים.

בלבול במושגים

לשם המחשה של הבלבול במושגים, לבנק ישראל, שתפקידו המרכזי הוא יציבות מחירים, יש כבר שנים רבות יעד אינפלציוני של אחוז עד שלושה אחוז. כלומר בנק ישראל, כמו בנקים מרכזיים אחרים בעולם, רוצה אינפלציה חיובית (יש סיבות טובות לכך). אבל אם רשות התחרות אמורה לעצור כל עליית מחירים, אז לכאורה אם בנק ישראל הצליח (כלומר אם יש קצת אינפלציה) אז רשות התחרות נכשלה ולהפך. כמובן שאין באמת סתירה, רק אי הבנה. בנק ישראל מתמקד רק בלחצים אינפלציוניים מאקרו-כליליים, ורשות התחרות רק בכוח שוק. אולי לתקופה קצרה, שינוי בכוח השוק של חברות יכול להשפיע על רמת המחירים הכללית ובכך על מדידת האינפלציה באותה תקופה, אבל זה רק קושי מדידתי ולא מהותי, ובכל מקרה ההשפעה של שינוי בכוח שוק על האינפלציה תהיה נמוכה - כוח שוק לא משתנה כל-כך מהר על פני כלל המשק.

והערה לסיום. יש שמביעים כמיהה שחברות עם מרווחים גדולים יספגו עליה בעלויות בלי לעלות מחירים וככה ירככו את האינפלציה. אם הן יעשו זאת מרצונן או מלחץ צרכני, אדרבא. וגם יתכן שהקושי שרשות התחרות מערימה על תיאומי העלאת מחירים תעכב לזמן קצר חלק מעליות המחירים האינפלציונית. אבל אין דרך מעשית לעצור אינפלציה חוץ ממדיניות מאקרו-כלכלית ואולי פיקוח ישיר על המוני מחירים - דבר שעלול להוביל למחסור במצרכים ולעיוותים שונים, וכנראה שרק ידחה את האינפלציה. יתכן שכשעולים מהמחירים זה מזכיר לציבור שיש בישראל חברות עם כוח שוק. אבל זה לא קשור לדיון הנוכחי: מדיניות שממוקדת בכוח שוק עודף חשובה גם כשיש אינפלציה וגם כשאין אינפלציה.

הכותב הוא ד"ר לכלכלה ושימש בעבר ככלכלן הראשי של רשות התחרות וכממלא-מקום הממונה

עוד כתבות

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד