זירת פשע. הגיע הזמן שמשטרת ישראל תתעמק במשמעות המחויבויות שלה / צילום: שלומי יוסף
בשנים האחרונות אנו עדים למגמה הולכת וגוברת של כרסום זכויות האזרח בישראל. על החשודים במתן אור ירוק להפרת זכותו של כל אזרח לפרטיות, להשעות עצמם מתפקידם, עד שהליך הבדיקה בעניינם ימוצה עד תום. במקרה שהחשודים בהאזנות סתר לאזרחים פרטיים ללא צו יורשעו בעבירות המיוחסות להם, חייב בית המשפט להענישם באופן שירתיע את כל הפועלים בזירה הציבורית והפרטית המעזים לעשות שימוש בטכנולוגיה שנויה במחלוקת, תוך הפרת חוק בוטה, וכל זאת על-מנת להלבין את מעשיהם הפליליים לכאורה בכסות של "מילוי תפקידם".
תגובת בכירי משטרת ישראל להאשמות הנוגעות להפרה בוטה, לכאורה, של זכויות אזרח באמצעות תוכנת הריגול פגסוס של NSO, צריכה להדליק "נורות אזהרה אדומות" לכל אדם שומר חוק. המשטרה טענה בתגובתה הרשמית לחשיפת הפרשה החמורה, המאשימה אותה בריגול אזרחי, כי היא מחויבת לביצוע תפקידה כגוף האמון על שמירת ביטחון הציבור, אך נראה כי תגובת ראשיה מעלה תהייה האם הם מבינים כי מונח עקרוני זה אינו מעניק חותמת הכשר לרמיסת עקרונות יסוד עליהן מושתתת חברה דמוקרטית תקינה.
גרסת המשטרה, לפיה היא פועלת בכל האמצעים העומדים לרשותה להגנה וביטחון לציבור, מובילה לשאלה (שייתכן שכיום אסור לשלוח לחברים באמצעות הנייד): מי יגן על הציבור מפני המשטרה?! אם ההאשמות שנתגלו בחשיפת פרשת NSO נכונות - המשטרה הפכה לסכנה מספר אחת לביטחון הציבור ולחופש האזרחי בדמוקרטיה הישראלית.
ברור לכל בר-דעת שתוכנת פגסוס בעלת היכולות הטכנולוגיות מרחיקות הלכת, שראשי המשטרה חשודים כי הורו לבצע בה לכאורה שימוש בלתי חוקי, מהווה הפרה בוטה של זכויות אזרחי המדינה, על-ידי אותם מוסדות מדינה שמלכתחילה אמורים להגן על האזרח הקטן מפושעי העולם הגדול, שבכל יום נהיים יצירתיים יותר, והמשטרה לכאורה, כך נראה, לומדת מהם כמה שיטות.
השוטרים הקשורים לפרשה החשודים שעשו שימוש בלתי חוקי בתוכנת פגסוס, התלהבו ככל הנראה, אם החשד המיוחס להם נכון, מיכולות התוכנה להקל משמעותית על ההליך המייגע של איסוף ראיות, וייתכן שלא היו מוטרדים כלל מזוטות כגון צו שופט או הפרת זכויות הפרט.
אם אכן כך היה, התעלמו הגורמים שמטרתם לשרת את הציבור ולהגן על החוק, מכמה סמכויות שלטון חיוניות בכל חברה מתוקנת; החל מחוקי הכנסת כרשות מחוקקת, דרך חוקי המדינה בתי המשפט כרשות השופטת - וכל זאת בהכשר מלא לעצמם מכוח הנימוק הציני המולבן "ביטחון הציבור.
יתרה מזאת, השימוש בתוכנה פגסוס, על-ידי קציני משטרה בעלי רקע טכנולוגי שנרכש ביחידה המובחרת והלא מדברת 8200, מיישם במציאות חיינו הנוכחית את הביטוי התנ"כי "רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם". לכאורה, שימוש בכלי עזר מתקדם המיועד לשמירה על בטחון המדינה והציבור - אך בפועל פגיעה חמורה בפרטיות כל אזרח, במכרים של חשודים ובפעילים חברתיים, תוך כדי רמיסת זכות יסוד בחברה דמוקרטית.
מדובר במוטיב חוזר
לצערנו, המוטיב החוזר של חריגה מסמכויותיה של המשטרה ומלשון החוק - כגון נקיטת אלימות לא מידתית כלפי ציבור חף מפשע ושלל הטרדות מיניות שנראה כי השתרשו והתנרמלו בארגון - מחדד את התחושה בקרב הציבור כי התהפכו היוצרות, ובמקום לתפקד כגוף האמון על שמירת ביטחון האזרחים - הציבור זקוק להגנה מפניה.
לזכות המשטרה ייאמר כי היא נדבקה ככל הנראה בחיידק ההיבריס המסוכן מכל, שכן הפרת זכויות אזרח לא החלה בפרשת NSO הנוכחית, ובוודאי שלא נולדה בגוף המשטרתי. הפרת זכויותינו כאזרחים במדינה דמוקרטית הפכה אט-אט שגורה, השתרשה בתרבות המקומית ושלחה את גרורותיה ממוסד ציבורי אחד למשנהו. עם הזמן המשטרה ניכסה לעצמה עוד ועוד "סמכויות", תוך היסחפות אחר מגמת התעלמות ממסדית גורפת ממחאת הציבור לנוכח הפרות בוטות של זכויות אזרח, דוגמת הזכות על גופנו ופגיעה בזכות שלא להתחסן, באמצעות נהלי בידוד מפלים ונטולי היגיון בריאותי.
הגיע הזמן שמשטרת ישראל תתעמק במשמעות המחויבויות שלה, תעשה בדק-בית ותתחיל במלוא המרץ למלא את תפקידה כהלכה. מוטלת עליה האחריות לשמש סמן ימני בהגנה על הפרטיות בעידן שבו פרטיות הוא מוצר מעורפל הנתון בסכנת הכחדה, להגן על אזרחיה מפני רשויות נוספות שלקחו כבר מזמן את החוק לידיים ומרשים לעצמן באמצעות טעות חשיבה קלאסית לעשות בנו כרצונם.
תפוח האדמה הלוהט הזה נזרק בין אנשי צמרת המשטרה, וביניהם מפכ"ל המשטרה והשר לביטחון פנים, המנסים להתנער מאחריות ולהפיל את העיוות המזעזע על הדרג הביצועי, בניסיון לטשטש את העובדה שללא הנחיה של דרג פיקודי, אף גורם מבצעי לא היה מעז לקחת את החוק לידיים. התנהלות זו מהווה עליית מדרגה מדאיגה, המבהירה שגם המשטרה מבינה כי הפעם, אם המיוחס למשטרה אכן נכון, המשטרה חפרה לעצמה בור עמוק מדי ולא תוכל להתחמק ממתן הסברים לציבור, איך הגיע שוטר לנייד של אזרח שאפילו לא חייג 100 קודם לכן.
קברניטי המשטרה חייבים להבין שהם מצויים בתפקיד אליו הם הגיעו בזכות הליכים דמוקרטיים, אך למרבה הצער במקום להיות נאמנים לאותה דמוקרטיה, הם עסוקים בגדיעת הענפים עליהם מושתתת הדמוקרטיה מלכתחילה. גם גדול הקברניטים אינו מוגן מפני הנחיות מטעמו לכאורה, וראוי שיזכור שעוד לפני היותו מפקד, הוא אזרח במדינה, וסביר להניח שביום מן הימים שיטותיו החודרניות לכאורה לאיסוף מידע פרטי ואישי על אזרחים יפגעו גם בו.
בסופו של דבר ומתחילתו של סיפור חמור שטרם נגמר, גם השוטר הפולש לכאורה לניידים אזרחים הוא חלק מאותה תעשייה בעלת מאפיינים פשיסטיים שתרם במו-ידיו להתהוותה.
ד"ר לימור יהודה היא מרצה בחוג לקרימינולוגיה באקדמית גליל מערבי, לשעבר דוברת מרחב השפלה במשטרת ישראל. ד"ר ענבל לם היא מרצה בחוג