עו''ד חיים ויסמונסקי, ראש מחלקת הסייבר בפרקליטות / צילום: איל יצהר
דיון סוער התקיים היום (ב') בוועדה לביטחון הפנים בכנסת בנוגע לטענות לשימוש לא חוקי על-ידי המשטרה בתוכנת הריגול פגסוס של NSO, כפי שפורסם בתחקיר של העיתונאי תומר גנון ב"כלכליסט". במקביל הודיע היום השר לביטחון הפנים עמר בר-לב כי הנחה את הגורמים המשפטיים במשרדו לבחון את ההסדרים המשפטיים בכל הנוגע להאזנות סתר.
חברי כנסת מימין ומשמאל התאחדו נגד הפרסום אודות השימוש בתוכנה, הפוגע בזכויות הפרט של הציבור, ודרשו לברר האם הפרסומים נכונים. בר-לב הודיע כי "יש הצדקה לבחינת ההסדרים לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות להן אנו עדים בשנים האחרונות. כדי לבחון צורך בביצוע התאמות, במטרה לדייק ולהבהיר את גבולות המותר והאסור בשימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים למטרות אכיפה. במידת הצורך משרדי יגבש הצעת חוק ממשלתית, בתיאום עם משרד המשפטים".
עו"ד חיים ויסמונסקי, ראש מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, התייחס בפעם הראשונה לפרסומים והבהיר כי אין סמכות בחוק לחדור לטלפון נייד מרחוק ולשאוב ממנו נתונים. זאת להבדיל מניטור טלפון בזמן אמת, החוסה לדבריו תחת חוק האזנות סתר. "אני רוצה לחדד. לפי הפרסומים, הכלי של פגסוס יודע לנטר תעבורה של תקשורת. לכך יש מסגרת חוקית להאזנת סתר לשיחה. ב-1995 נוספה האפשרות להאזין לשיחה. כדי להתקין מותר לבצע כניסה סמויה - זה גם מופיע בחוק. פונקציה זו מכוסה משפטית".
באשר לפונקציה הנוספת של תוכנת הריגול - להשתלט מרחוק ולהעתיק את תוכן הטלפון - אמר עו"ד ויסמונסקי: "כל דבר שצופה פני עבר אסור לעשות במצב המשפטי הקיים. אם הייתה חדירה מרחוק לשאיבת נתונים, להבדיל מניטור קדימה, היא לא חוקית".
הוא הוסיף כי "אין חולק מהצד של משרד המשפטים, ואני מאמין שאין חולק מהצד של המשטרה. אין סמכות לחדור למכשיר טלפון ולשאוב את הנתונים האגורים. יש בדיקה פרטנית".
"אנחנו עומדים מול כתבות עם פרטים שאנחנו לא מכירים"
היועץ המשפטי של המשטרה, עו"ד אלעזר כהנא, ציין: "אנחנו מאזינים למכשירים מכאן ולהבא. אנחנו מודעים למגבלות החוקיות שלנו. החומרים נמצאים רק במשטרה. אנחנו עומדים מול כתבות עם פרטים שאנחנו לא מכירים".
סגן השר לביטחון הפנים, ח"כ יואב סגלוביץ, לשעבר ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, הבהיר כי "אין תשתית חוקית למה שפורסם. אם המשטרה עושה מעשה כזה -ימצאו את הבן אדם. להערכתי אין. אני רוצה להוריד מסדר היום שאיבה מרחוק. יש תקשורת בין מחשבים, והחוק הנוכחי הוא מספק".
עו"ד גבריאלה פיסמן, ראש אשכול סמכויות שלטוניות בייעוץ וחקיקה, אמרה: "היינו מאוד מוטרדים עם הפרסום של הכתבות. קיבלנו שיתוף-פעולה מלא של משטרת ישראל. אנחנו מבינים שמדובר בדברים בסדר גודל חמור. בבדיקה ראשונית של המשטרה לא עלה שום דבר ברמה המערכתית. צוות הבדיקה מונה לבדוק. לא נגביל את עצמנו לשנים 2020-2021. התחלנו לעבור על צווים פרטניים שניתנו בתקופות האלה. היועץ מקבל דיווחים מדי חודש בחודשו. אנחנו נבדוק את הטענות של שימוש ללא צווים".
ראש הוועדה, ח"כ מירב בן-ארי, שאלה את עו"ד פיסמן האם היא חושבת שהחקיקה הקיימת רלוונטית, ועו"ד פיסמן השיבה כי "הניסיונות לתקן לא צלחו".
תנ"צ דודו בואני, ראש חטיבת החקירות במשטרה עד לאחרונה, הוסיף: "אנחנו אומרים את האמת המקצועית שלנו. משטרת ישראל פועלת על-פי חוק. על-פי צו של בית משפט מחוזי. בפני נשיא או סגנו. רק על עבירות פשע. היחידה החוקרת כותבת צו, ונצ"מ חותם על הבקשה. הייתי נוכח במפגשים עם שופטים. כשמגיע כלי טכנולוגי חדש, הוא מקבל את הסטנדרטים של משטרת ישראל. מקבלים הסכמה של משרד המשפטים ובונים נהלים".
עו"ד הידי נגב מהתנועה לאיכות השלטון ביקש לפרסם את הנהלים של השימוש בתוכנות סייבר התקפי בכל התוכנות. "אלה נהלים שצריכים להיות מפורסמים לציבור", טען.
ביום חמישי האחרון הודיע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט על הקמת צוות לבדיקת הטענות, שבראשו תעמוד המשנה לעניינים פליליים ליועץ, עו"ד עמית מררי. לצד זאת הודיע מנדלבליט כי לפי המידע שהוצג לו על המשטרה, לא נעשו פעולות מערכתיות לא חוקיות.
היועץ ביקש מהמפכ"ל כי יועברו אליו בימים הקרובים הצווים להאזנה לתקשורת בין מחשבים בין השנים 2020-2021 לשם בקרה נוספת, וכן כי תיעשה בדיקה בדבר האפשרות לחסימה טכנית של יכולות החורגות מגדר הסמכויות המוקנות בחוק האזנות סתר, אך ציין כי "עולה שלא נעשה בהן שימוש".
"ככל שאכן תתגלה התנהגות פסולה, עשויה זו בהחלט לעלות כדי עבירה פלילית, וככל שיימצא בסיס לכך, היא תחייב מיצוי דין", הבהיר היועץ.
הוועדה טרם החלה לפעול, ולא נקבע כי יהיו חבריה.
"לבחון האם הכלי הטכנולוגי הוא הכלי המתאים והמידתי לביצוע ההאזנה"
האגודה לזכויות אזרח ופרטיות לישראל פנו בימים האחרונים למשטרה ולפרקליט המדינה, בטענה כי השימוש בתוכנות פריצה זדוניות לצורך ביצוע האזנות סתר הוא חידוש המעורר דאגה, וכי המשטרה אינה מוסמכת לפרוץ באמצעות תוכנה זדוני לטלפון ולהשתלט עליו מרחוק גם באמצעות צו האזנות סתר.
לעמדתם, יש לבחון האם הכלי הטכנולוגי הוא הכלי המתאים והמידתי לביצוע ההאזנה, או שיש להגביל את ההאזנה לטכנולוגיה אחרת, פוגענית פחות.
עו"ד אלעזר כהנא, יועמ"ש המשטרה, השיב לפנייתם כי משטרת ישראל פועלת במסגרת סמכויותיה ועל בסיס צווים שיפוטיים בלבד, במסגרת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת) - זאת למרות שבפרסומים קודמים ציינה המשטרה כי סעיף החוק הוא חוק האזנות סתר. חוק נתוני תקשורת מקנה אפשרות לקבל מידע על נתוני תקשורת ממאגר של חברות התקשורת.
בנוסף ציין עו"ד כהנא כי "משטרת ישראל חסרה בכלי אכיפה מתאימים בתחומים אלה, אשר נדרשים להסדרה כוללת. משטרת ישראל ביקשה במהלך השנים האחרונות לקדם תיקוני חקיקה חשובים ביותר, בין השאר בחוק האזנת סתר, במסגרת חוק חיפוש חדש ומתקדם ועוד. חקיקה זו לא התקדמה כנדרש, ועל כן אנו חסרים בכלים חיוניים בתחום זה. יש לקוות כי יינתן לכך מענה לשם קידום האינטרס הציבורי".