צעדת האקלים בתל אביב / צילום: שני אשכנזי
להבדיל ממדינות רבות, מבנה השלטון בישראל מכתיב מציאות לא פשוטה להנחלת השינויים הנדרשים להתמודדות עם משבר האקלים. מדינות שמצליחות לעבור למשק דל פחמן מייצרות תהליכי עבודה שיורדים לשטח על ידי העברת דרישות וחובות למגזר העסקי, לרשויות מקומיות וגם לפרטים. כאשר מדובר בשלטון המקומי, העברת חבות שכזו חייבת להתבצע לצד העברת סמכויות ותקציבים מתאימים. עקרון הבסיס הוא ששימוש מושכל במשאב האנרגיה לדוגמה, בו נדרש השינוי הגדול ביותר בכדי להפחית פליטות גזי חממה, מחייב ניהול מקומי לצד אחריות מקומית. מדינות שמצליחות לעשות שינוי הן אלו שרואות בשלטון המקומי כסוכן שינוי.
לשלטון המקומי יכולות מקצועיות מקומיות, מערכות ניהול ותקשורת עם הציבור, מערכות בילינג ושליטה טובה הרבה יותר במשאבים מאשר השלטון המרכזי. בסופו של יום, השלטון המקומי קרוב יותר לצרכנים אשר מהם מתחיל השינוי. על כן אנו מציעים לממשלה לבחון כיצד ניתן לחייב את השלטון המקומי בישראל ביעדי הפחתת פליטות גזי חממה, לבחון אילו סמכויות נדרשות בכדי להצליח ובעיקר אילו תקציבים נדרשים ומה הם המקורות הנכונים לגיוסם. בקרן הניקיון לבדה הצטבר סך של כ-3 מיליארד שקל ואתגר הפחתת הפליטות יכול להיות יעד תקציבי מרכזי לפעילותה, בייחוד לאור הצטרפות ישראל לאמנה להפחתת פליטות מתאן ערב ועידת גלזגו. מקור תקצוב נוסף יכול להיות איסוף מס הפחמן שהמשק צפוי להתחיל לשלם החל משנת 2023. יש ערים בעולם שמגייסות בהצלחה אג"ח מוניציפאלי מהתושבים, למימון פרויקטי האנרגיה הרווחיים.
אין חובות וסמכויות
בכדי להמחיש כיצד כן ניתן לעורר שינוי אפשר לבחון את מקרה העיר וופרטאל בגרמניה, בה מתגוררים 350 אלף איש. ב-2019 ביקרו בעיר לסיור לימודי נציגי רשות החשמל ומשרד האנרגיה, לצד שורה של נציגי ממשלה. החברה הכלכלית של העיר היא יצרנית חשמל שמופק מהפסולת של העיר (משרפה), המפעל רווחי ומייצר יותר חשמל מצרכי העיר ומספק לעיר הכנסה משמעותית ממכירת עודפי החשמל. היות ובשעות מסוימות לא כלכלי למכור את החשמל לרשת (הרשת הגרמנית רווית יצרנים) חלק מהחשמל הופך למימן באלקטרוליזה ומתדלק צי של אוטובוסים חשמליים מונעי מימן. האוטובוסים נרכשו מתוך הכנסות מפעל האנרגיה. בכל שנה מוציאים את כל היתרות בקופת החברה הכלכלית למימון פרויקטי חינוך ותשתיות ירוקות, לטובת תושבי העיר. הבנק של העיר מימן את מיזמי האנרגיה ומועצת העיר היא זו שאישרה אותם.
האם נראה אי פעם את וופרטאל הישראלית? אם הממשלה לא תתעורר כנראה שלעולם לא. בישראל הניסיון של השלטון המקומי לחלק חשמל נהדף במסגרת דיוני הרפורמה ב-2018. לשלטון המקומי אין חובות, או סמכויות לנושא הפחתת פליטות. תקציבים צבועים אין בכלל, למעט תקציבים מזעריים להכנת תוכניות התייעלות אנרגטית והפחתת פליטות, בתמיכת משרד האנרגיה, שנהנה כעת מהנהגה חדשה ורעננה שמבינה את גודל השעה והאחריות הכרוכה בה.
צמיחה עם ביצוע
באשר לחדשנות, אותה הבטיח רה"מ בנט לעולם מעל בימת האו"מ בגלזגו, הניסיון מלמד שחדשנות צומחת היכן שיש ביצוע. אך ישראל נמצאת בתחתית מדד המדינות המפותחות בביצוע בתחום וטרם נוצרה קהילה טכנולוגית משמעותית של פתרונות אקלים וערים חכמות.
שילוב של השלטון המקומי בתוכנית להתמודדות עם המשבר יכול לגרום לפרץ החדשנות הנדרש וגם לייצר את השינוי במשק הפליטות המקומי. למעשה, אם ישראל לא תדע לרתום את השלטון המקומי למאבק במשבר האקלים, אין לה סיכוי לעמוד ביעדים ולהתחייבויות שקבעה לעצמה קבל עם ועדה.
אופיר פינס פז כיהן כשר בממשלות ישראל, כיום הוא ראש המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב
איתן פרנס הוא מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל