גיל העמידה הוא זמן עסוק. זה גם זמן של בדידות. דרישות העבודה והמשפחה מותירות מעט זמן לטיפוח חברויות, בעיקר אצל נשים.
לפני המגפה, שיחות על בדידות התמקדו לעתים קרובות בגברים, עם דיבור על "מגפת הבדידות". אבל בזמן הסגר, נשים מדור ה-X, שגילן בין 41 ל-57, דיווחו על העלייה הגדולה ביותר בבדידות, כך על פי סקר של יותר מ־1,000 מבוגרים שנעשה באביב 2020 על ידי ארגון מחקרי. בנוסף, העלייה בבידוד חברתי שדווחה על ידי נשים עם ילדים הייתה הגדולה ביותר בקרב נשים מדור ה-X, על פי חלק מהסקר שלא פורסם אך שותף עם הוול סטריט ג'ורנל.
לנשים החשות שחוקות מתחזוקת חיי המשפחה והעבודה, רשתות חברתיות היו לעתים קרובות המקום הנוח ביותר לשחרר קיטור ולחפש חיבור. אבל העלייה לרשת גם הציפה תחושות של אי התאמה ובדידות, כך אומרות רבות מהן.
'פחות מבודדת אבל יותר בודדת'
מירנדה ריינהרט, צלמת בת 38 מפואבלו, קולורדו, שיש לה ילדים בגילאים 11 עד 20, אומרת שלא מצאה עדיין את "שבט האימהות" שלה. היא אמרה שמעולם לא התחברה לאימהות של חברים של ילדים שלה, בגלל שתמיד הייתה ההורה הכי צעירה בקבוצה או אחת מהמבוגרות יותר.
העובדה שהיא מלמדת את ילדיה בבית - בגלל שבעלה היה נוסע לעתים קרובות כשהיו צעירים - הקשתה עליה למצוא חברים עם תחומי עניין ודעות דומות, כך אמרה. היא לא חשה שהיא מתאימה לשאר האימהות המלמדות את ילדיהן בבית באזור שלה, בגלל שאמרה שהיא מרגישה שהדעות שלהן יותר שמרניות משלה.
"זה מוזר לחשוב על תחושה של בדידות בגלל שאני אף פעם לא לבד", אמרה. "תמיד יש מישהו בסביבה, אבל אני מרגישה שאני מפספסת את החיבור עם אימהות שעוברות משהו דומה".
ריינהרט וחברה קרובה, שיש לה ילד בן 6 ועוד ילד שמתקרב לגיל 3, צפו בתוכנית "This is Us" יחד לפני המגפה, אבל כשהעבודה והחיים נעשו עסוקים יותר לשתיהן, הפסיקו, מתוך מחשבה שיחדשו זאת מאוחר יותר. הן לא עשו זאת.
"איפה הזמן? איפה האנרגיה?" אמרה. "הקורונה הוסיפה כל כך הרבה לנטל הנפשי לאימהות, שכבר היה גבוה לפני כן, ובסופו של יום אנחנו פשוט שחוקות".
ריינהרט אמרה שפיד הפייסבוק שלה עזר לה לשמור על קשרים עם חברים וותיקים אבל הותיר אותה ברגשות מעורבים. "זה חיבור לאנשים שלא דיברת איתם שנים. אני יכולה לראות את החיים שלהם אבל אני לא חלק מהם", אמרה. "הרשתות החברתיות גרמו לי לחוש פחות מבודדת, אבל יותר בודדה".
ריינהרט ניסתה קבוצות פייסבוק כדי למצוא אימהות הנמצאות בשלב דומה בחיים, אבל בגלל שלא מצאה קבוצה שיש בה חברים אישיים שלה, היא מרגישה לעתים שהיא נותרת בשוליים. כשהיא רואה פוסטים של נשים שיוצאות יחד לערב בנות או נוסעות לטיול, זה צורב. "אני רוצה את זה", אמרה. "לפעמים אני עוצרת ושואלת את עצמי: 'מה עשיתי לא בסדר?'"
רשתות חברתיות יכולות לגרום לתחושה שלכל אחד יש קבוצת חברים, אמרה. "ישנם ימים בהם אני חשה כמו נערה שוב, ותוהה, 'למה אני לא יכולה למצוא קבוצה כזו ולהשתלב בה? האם אני לא מצחיקה מספיק? האם אני מופנמת מדי?'"
'כולן היו בבועה שלהן'
כשהעליתי שאלה על בדידות בגיל העמידה בקבוצה גדולה בפייסבוק של הורים, שמעתי מיד מיותר מ־300 נשים, שרובן ביטאו רגשות דומים.
אצל דב פבריציו, גרושה בת 55 ואם לשניים, הקן התרוקן לאחר שביתה הצעירה ביותר סיימה לימודים גבוהים.
למצוא זמן עם חברים נשואים זה תמיד קשה, אבל פבריציו, מנהלת חשבונות מברלינגטון, קונטיקט, אמרה שעשתה מאמץ לארגן מפגשים והצליחה למצוא אנשים לצאת איתם לארוחת ערב או טיול רגלי בלילה. "התנדבתי ופגשתי אנשים, ואז המגפה סגרה את הכל", אמרה. "כולן היו בבועה שלהן".
העבודה מרחוק הפכה את החיים לאפילו בודדים יותר, אמרה. במקום ארוחות ערב וטיולים, אמרה שפייסבוק הוא כעת הדרך שלה לשמור על קשר. זו הייתה ברכה בתחפושת.
סקר של ארגון AARP מ־2018 של אנשים בגיל 45 או יותר גילה שאנשים בגיל העמידה ומבוגרים בגיל מתקדם יותר מדווחים שככל הם מגבירים את השימוש ברשתות חברתיות הם חשים בודדים יותר. מחקר של מבוגרים באיטליה שנעשה בזמן סגר הקורונה גילה שרשתות חברתיות אינן תחליף לאינטראקציות חברתיות אישיות
פבריציו נזהרת לגבי מפגשים חברתיים בגלל בעיות בריאותיות ובגלל שהיא לא רוצה להסתכן בלהדביק את נכדתה, שנולדה ביוני 2020. חברים כל כך התרגלו לכך שהיא דוחה הזמנות שלהם שהם לא תמיד חושבים להזמין אותה. ואז הם מעלים צילומים מהמפגשים שלהם לפייסבוק.
"ישנו חשש גדול לפספס משהו", אמרה פבריציו. "ראיתי צילומים של חברים על החוף, וחשבתי לעצמי, "הם היו בחוץ. יכולתי להצטרף".
אנדי מרטין, בת 52 ואם לשני ילדים בגיל קולג' מאטלנטה, מבלה את רוב זמנה בסיעוד אמה בת ה־84 והסעתה לבדיקות רפואיות. היא עברה לג'ורג'יה מטקסס לפני חמש שנים בגלל העבודה של בעלה ולא יצרה קשרים עמוקים כמו אלה שהיו לה לפני הרילוקיישן. "עד שהילדים מגיעים לגיל תיכון, לרוב הנשים יש קבוצה משלהן של הורים־חברות", אמרה.
מרטין אמרה שהיא העריכה את היכולת להתחבר ברשתות חברתיות עם חברים רחוקים וקרובים בזמן שלב הסגר של המגפה, אבל חשה שהחיבורים האלה היו שטחיים.
"אני אוהבת לדעת מה הם עושים, אבל זה לא פותר את בעיית הבדידות שלי", אמרה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.