שר המשפטים גדעון סער / צילום: עמית שאבי, "ידיעות אחרונות"
לאחרונה פרסם שר המשפטים גדעון סער את תזכיר חוק יסוד: זכויות בחקירה ובמשפט פלילי. מדובר במהלך רחב המשמש חלק מהאג'נדה של סער כבר שנים ארוכות. תכליתו של החוק לעגן באופן הצהרתי ומעשי במסגרת ההליך הפלילי את חזקת החפות, הזכות להליך הוגן, הליכי המעצר ועקרונות הענישה.
מדובר בחוק יסוד, וככזה עיקרו הצהרתי. חוקי יסוד אמורים לשרטט את המסגרת, את הצהרת הכוונות אשר לתוכם יוצקים חוקים רגילים ותקנות שונות. לאחר שחוק היסוד יעבור את התנגדויות הציבור, ועדות הכנסת, הקריאות במליאה ויכנס לספר החוקים, צפוי שר המשפטים להתקין בו תקנות. תקנות אלו יחד יפרטו את ההצהרה אודות השמירה על זכויות הפרט בהליך הפלילי, הלכה למעשה. למשל, מה הן שעות השינה המינימאליות הניתנות למי שנמצא בסטאטוס 'עצור', הגדרת שעות חקירה כך שלא יתקיימו בלילה, שהות פיזית של עורך הדין במהלך חקירה ועוד. כך מקווים שמחזות כמו שנראו, לדוגמה, בחקירתו של עד המדינה ניר חפץ, שם יצא המרצע מהשק של חוקרי להב 433, לא יישנו.
בנוסף, חוק זה אמור לעשות גם סדר במותר והאסור למשטרה במשטר דמוקרטי, דוגמת הפרסומים המצמררים על שימושה בתוכנות התקפיות לחדירה לטלפונים ניידים באצטלה של צווי האזנות סתר.
יש נקודות תורפה
יחד עם זאת, התבוננות ב-30 עמודי תזכיר החוק מעלות כמה נקודות תורפה:
ראשית, החוק לא מתייחס לזכויות הנאשם במהלך המשפט אלא רק בתחילת ההליך הפלילי, דהיינו בהליכי טרום משפט, כגון: חקירה, עיכוב, מעצר וכדומה. לכן זכותו של הנאשם לגישה לערכאות, עניינים הנוגעים לכשרות משפטית של שופטים, זכות להליך הוגן שיערך ללא משוא פנים, סוגיות הנוגעות להגדרה של 'מה זה משפט הוגן', לכל אלו החוק הנוכחי לא מתייחס. כמו כן החוק מתעלם לחלוטין מסוגיית המעצר המנהלי.
שנית, סעיף 19 בחוק "שמירת דינים" קובע כי "החוק אינו פוגע בתקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו". דבר זה הופך את החוק לחסר שיניים במובנים רבים. למעשה, הוא מגדיר, כי לא ניתן יהיה לקיים באמצעותו ביקורת שיפוטית על חוקים רטרואקטיבית. דהיינו: חוקים שחוקקו עד כניסתו לספר החוקים, אלא רק על חוקים שיחוקקו ממועד זה. ספר החוקים בישראל עמוס לעייפה בחוקים שונים הנוגעים לזכויות עצורים ולהליך הוגן שכדאי לשנות בהתאם לרוח התקופה (דוגמת חוק סדר הדין הפלילי). משמעות סעיף זה, היא חסימה של אפשרות לביקורת שיפוטית ולעתירות הדורשות ביטול או שינוי חוקים הנוגדים את חוק היסוד ולמעשה קיבוע המצב הקיים.
שלישית, סעיף 15 לחוק "שקילת תכליות ההליך הפלילי" מכיל פסקת הגבלה הקובעת כי 'זכויות חוק זה יאוזנו במכלול התכליות של ההליך הפלילי'. כך, למשל, הליך הוגן יתקיים כשהוא לתכלית ראויה. הליך הוגן הוא מושג שאינו יכול להיות מוחרג. זו הליבה של החוק ומרגע שמחריגים זאת, לכל תכלית שהיא (ביטחונית למשל), החוק הופך אמורפי משהו.
חשוב לומר כי למרות אי הוודאות במערכת הפוליטית החוק זוכה לתמיכה חוצת מפלגות וצפוי לעבור.
לסיכום, מדובר בחוק חשוב שנותן מסגרת ויסודות לזכויות הנחקר בהליך הפלילי וטוב שהוא נחקק. אך במסגרת הנוכחית הוא בעיקר מהווה הצהרה לאופן שבו רואה המדינה את זכויות הנחקר ויאפשר לפסיקה להתייחס אליו, אך הוא חסר שיניים, זהיר מידי ומשאיר שיקול דעת נרחב מאוד לשופטים, בכדי לחולל מהפכה אמיתית. לסיכום, נדמה כי למעשה מדובר בטיפה בים ואם בכך יסתכמו הדברים הרי שזה ככוסות רוח למת.
הכותבת מתמחה במשפט הפלילי, מכהנת כיו"ר ועדת סייבר ארצית וכן כסגנית יו"ר הוועדה הארצית לזכויות עצורים ונחקרים בלשכת עורכי הדין