וראינט האומיקרון / הדמיה: Reuters, EyePress News
"לונג קוביד" הוא השם הכולל למגוון של תסמינים ממושכים שמופיעים אצל אנשים שהחלימו ממחלת הקורונה. יש מגוון סוגים של לונג קוביד, כאשר בתוך המעטפת הזו נכללות גם תופעות שנובעות מטראומה לגוף ולנפש כחלק מתהליך האשפוז, בעיקר אם הוא כולל הנשמה. אצל מאושפזים אחרי קורונה, מעל ל-50% יוצאים עם נזק כלשהו.
אבל ישנן תופעות שקורות גם אחרי קורונה ללא אשפוז: קשיי נשימה, ירידה בכושר הגופני, בלבול קוגניטיבי, הפרעות מתמשכות לחוש הטעם והריח (כולל הרחת ריחות שאינם קיימים, או תוספת טעמי לוואי לא נעימים לכל המזון), החמרה של מחלת סוכרת קיימת וייתכן גם הופעה של סוכרת חדשה, ואלה רק חלק מן התסמינים האפשריים.
בגלל ריבוי סוגי התסמינים, שכיחות הלונג קוביד בחולי קורונה שלא אושפזו לא כל כך ברורה, ונאמדת בין 10% ועד ל-30%, מה שאומר שמאות מיליוני אנשים בכל העולם סולבים מלונג קוביד. חלקם מתאוששים אחרי תקופה ארוכה, וחלקם לא התאוששו עד כה.
עדיין לא ידוע מה שכיחות הלונג קוביד בעקבות האומיקרון. חוקרים ברחבי העולם טוענים כי העובדה שהמחלה היא בממוצע קלה יותר אין משמעותה בהכרח שיהיה פחות לונג קוביד. האומיקרון בהחלט מסוגל לגרום גם באנשים בריאים למחלה בעוצמה שהובילה למקרי לונג קוביד בעבר. כיוון שאנחנו לא יודעים את מנגנוני הלונג קוביד, קשה לדעת האם השינויים שעברה המחלה משפיעים על המרכיב הזה שלה. בינתיים ישנם דיווחים אנקדוטליים על אנשים שההחלמה שלהם לא שלמה גם כמה שבועות אחרי החיובי הראשון.
"אנחנו רואים מטופלים הולכים לרופאים, והרופא אומר להם - אתם צריכים לישון יותר. זה לא ממש עוזר"
אבל אם נבין מי נמצא בסיכון גבוה יותר ללונג קוביד, אולי נדע למי כדאי יותר להיזהר ואיך לטפל במי שכבר סובל מהמצב. במאמר שפורסם בכתב העת Cell נבדקו כ-200 חולי קורונה במשך חודשיים עד שלושה לאחר האבחון הראשון שלהם. המאמר מצביע על הבדלים בין הקבוצות שתואמים השערות קיימות לגבי מנגנון המחלה וכן על כמה כיווני טיפול אפשריים, כולל מתן תרופות אנטי ויראליות מיד לאחר זיהוי המחלה.
הגורם המבדל הראשון הוא רמת העומס הוויראלי בתחילת המחלה: גורם זה הוא במתאם אבל לא במתאם מלא עם חומרת המחלה.
הגורם השני הוא הנוכחות של נוגדנים מסוימים שהתפתחו נגד הקורונה, ואולי יכולים לתקף גם את הגוף. נוכחותם של נוגדנים כאלה הופיעה בשני שליש ממשתתפי הניסוי שדיווחו על לונג קוביד, והם היו הגורם המבדל המשמעותי ביותר בין הקבוצות. במחקר אחר, כמעט כל מי החלימו מקורונה נשארו עם נוגדנים עצמיים כלשהם, אך נראה כי השאלה היא איזו נוגדנים ומה כמותם. אם אכן זו הסיבה למחלה, ייתכן שאפשר לטפל בה באמצעות תרופות קיימות למחלות אוטואימוניות.
הגורם השלישי הוא עירור מחדש של וירוס אפשטיין בר, אשר גורם למחלת הנשיקה. רוב האוכלוסיה נדבקה במחלה הזו בגיל צעיר, וסוחבת אותו איתה לכל החיים. ידוע כי טראומה לגוף, אפילו תאונת דרכים, יכולה להוריד את ההגנות של מערכת החיסון נגד הווירוס, ולגרום לעליה ברמתו בדם גם אחרי שנים. תופעות הלונג קוביד כמו עייפות חמורה או ירידה בכושר, הן תופעות המאפיינות גם את מחלת הנשיקה, ומוכרים מקרים של מחלת נשיקה ממושכת מאוד. ישנה השערה כי הקורונה מעוררת מחדש את וירוס אפשטיין בר, והוא אחראי לפחות לחלק מתופעות הלונג קוביד. ייתכן שניתן יהיה לזהות כבר בעת המחלה את החולים שווירוס אפשטיין בר התעורר אצלם, ולטפל בהם בתרופות אנטי ויראליות, כדי להפחית את השפעת המחלה. וירוס אפשטיין בר מזוהה גם עם התפתחות של טרשת נפוצה ומחלת תשישות כרונית.
הבדל נוסף היה נוכחות של סוכרת מסוג 2. אצל מטופלים שהגיעו למחלה כשהם סובלים מבעיה זו, הסיכון לקורונה היה גבוה יותר. הקשר בין קורונה לסוכרת הוא מורכב: חולי סוכרת סובלים מתחלואת קורונה קשה יותר, אבל יש גם עדויות לכך שהקשר יכול להיות הפוך, כאשר מחקרים ראשוניים הראו השפעה של קורונה על הסיכון לפתח סוכרת.
את המחקר הוביל פרופ' ג'ים הית' מהמכון לביולוגיה מערכתית בסיאטל. "אנחנו רואים את המטופלים הולכים לרופאים ואומרים להם שהם סובלים מעייפות בלתי נסבלת, והרופא אומר להם - אתם צריכים לישון יותר. זה לא ממש עוזר", אמר הית' לעיתון הניו יורק טיימס. "ככל שנמדוד יותר, כך נוכל למצוא את המנגנונים הביולוגיים, לקבל טיפול נכון, וגם לשכנע את כל מי שצריך שיש באמת משהו רציני שלא בסדר אצל המטופלים האלה".
התוצאות השוו ל-457 אנשים שלא חלו בקורונה, וכצפוי לא נמצאו אצלם התופעות המזוהות עם לונג קוביד בשיעורים גבוהים.