בדיקת קורונה במתחם הבדיקות בירושלים בסוף ינואר. הזן החדש מתחיל להתפשט / צילום: Reuters, Ronen Zvulun
לרגע חשבנו שאנחנו יודעים לאן אנחנו הולכים. רוב האוכלוסייה תידבק באומיקרון, ורובה גם תשרוד את אומיקרון ברמה זו או אחרת של הצלחה, ואז יהיה לנו שקט עד הווריאנט הבא. ובכן, זה קרה מהר יותר מכפי שצפינו, או למעשה, די דומה למה שצפו המדענים שמכירים את התחום, אבל יותר מהר מכפי שהציבור המרוט היה מסוגל להפנים. רמות התחלואה הגבוהות באומיקרון היו צפויות לייצר בשלב זה או אחר וריאנט נוסף, מדבק יותר או כזה שחומק מההגנה שנותנת התחלואה באומיקרון. והנה הוא כאן.
כמה חולי BA.2 יש בישראל?
אתמול הודיע משרד הבריאות כי כ-350 איש בישראל כבר אומתו כחולי וריאנט BA2. כלומר, הווריאנט חמק דרך נתב"ג מבלי שנעצר או אותר בגבול. 350 מרוצפים עם BA.2 זה לא נשמע הרבה יחסית לתחלואה המשתוללת במדינה, אך מדובר רק במספר המאומתים בזן זה מתוך החולים שהדגימות שלהם רוצפו. ככל הנראה סביב 10% מחולי הקורונה בישראל, חולים היום כבר בזן החדש.
מה קרה לגל התחלואה במדינות בהן BA.2 כבר התבסס?
בדנמרק, אחת המדינות הראשונות שנפגעו מגל האומיקרון, ה-Ba2 כבר תפס 50% מ"שוק" הקורונה, מה שמעיד על יכולת הדבקה גבוהה יותר לעומת האומיקרון. במדינה זו לא הייתה הקלה בתחלואה כפי שראינו במדינות אחרות, שנכנסו מוקדם למשחק האומיקרון.
מספר המאושפזים בדנמרק ממשיך לעלות. זאת לעומת בריטניה ואירלנד, למשל, שאצלן נצפתה ירידה קלה במספר המאושפזים. נתון זה הוא הנתון המוביל ממנו אפשר להבין היום את כיוון הגל, בשל שינויים במדיניות הבידוד והבדיקות במדינות השונות. ייתכן והעלייה בדנמרק מרמזת כי הווריאנט החדש והיותר מדבק, משמעותו שצריך עוד יותר חיסוניות טבעית באוכלוסייה כדי להתחיל לראות התמתנות של הגל. כלומר, אותן הערכות שאומרות כי ידבקו לפחות כ-4 מיליון איש בגל הזה, צריכות להתעדכן כלפי מעלה. גם ההערכות לגבי ההגעה לשיא הגל, עלולות להיות מושפעות מקיומו של וריאנט חדש.
פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן, אשר חוזה את מגמות גלי הקורונה מתחילת המגפה, צפוי לומר היום (ג') לקבינט הקורונה כי למרות שכרגע נראית מגמה של בלימה בתחלואה הקשה, הרי שעקב השפעת הווריאנט החדש, יש להיערך גם לאפשרות של עלייה.
עד כמה מדבק הווריאנט BA.2?
מחקר שנערך בבתי אב בדנמרק, הראה כי בבתים בהם היו חולי BA.1 (וריאנט האומיקרון המקורי), היה 29% סיכון להדבקה של בן משפחה נוסף, ואילו בבתים עם BA.2, כ-39% סיכון להדבקה נוספת. הדבר היה נכון הן לגבי הדבקה של בני בית מחוסנים והן של בני בית לא מחוסנים, כלומר נראה כי יעילות ההדבקה הרבה יותר של BA.2 לא נובעת רק מכך שהוא חומק מהחיסון טוב יותר, אלא יש לו יכולת מובנית להדביק יותר.
האם החיסון מגן מ-BA.2?
חלקית. באותו מחקר שבדק בתי אב בדנמרק, מצא כי כאשר החולה המקורי שהביא את הווריאנט לתוך הבית מחוסן (בשתי מנות או בשלוש מנות), יורד הסיכון להדבקה של בני המשפחה והופך דומה לסיכון להדביק ב-BA1.
האם BA.2 קטלני יותר?
כרגע אין נתונים המראים כי BA.2 יותר קטלני. יש לציין כי ההבדלים המשמעותיים למדי בין הווריאנטים יכולים להתבטא בשינוי בדפוסי התחלואה, כולל סימפטומים קצת שונים של הנדבקים ב-BA.2, וגם רמות סיכון ללונג קוביד. כרגע איננו יודעים מה הסיכוי ללונג קוביד מ-BA.1.
האם BA.2 מדבק אנשים שכבר חלו בווריאנט המקורי של האומיקרון?
מצד אחד, וריאנט BA.2 שונה גנטית מוריאנטBA.1 לא פחות ממה שווריאנט אלפא היה שונה מווריאנט ווהאן הקלאסי. בכל זאת, מומחים שהביטו על המיקומים של המוטציות, העריכו כי הדבקה טריה יחסית ב-BA.1 היא בעלת סיכוי טוב למנוע הדבקה ב-BA.2. מדוע בכל זאת אמרנו שהמצב עלול להחמיר? בגלל הדבקה מהירה יותר של מי שטרם נדבקו באומיקרון כלל, וצורך במספר רב יותר של נדבקים כדי לעצור את הגל.
לגבי מחלימים מווריאנטים קודמים, הסיכון שלהם להידבק באומיקרון מסוג BA.1 הוערך בעבר בסביבות ה-6%, והסיכון להידבק ב-BA2 אם חליתם בווריאנט קודם לאומיקרון, הוערך לאחרונה גם כן בכ-6%.
האם חיסון שמפותח בימים אלה נגד BA.1 יהיה יעיל גם נגד BA.2?
הווריאנטים דומים מספיק עד שרוב המומחים מעריכים כי חיסון ייעודי נגד BA.1 יהווה שיפור משמעותי בהגנה גם מול BA.2, לעומת החיסונים הקיימים. ההווריאנטים הללו דומים יחסית בחלבון הספייק, והשוני ביניהם הוא בעיקר באזורים אחרים על גבי הווירוס.
מה אנחנו רואים כעת במספרים בישראל, באופן כללי?
מספר המאומתים בישראל יורד ביחס ישר לשינוי במדיניות הבידודים, וכנראה מייצג שינויים במספר הנבדקים יותר מאשר ירידה אמיתית בתחלואה. מספר החולים קשה ומספר החולים קשה החדשים בכל יום, מייצגים טוב יותר את מגמת התחלואה.
מספר החולים קשה היומי נמצא במגמת עלייה עקבית. מספר החולים קשה הכולל ירד אתמול אחרי תקופה של עלייה עקבית, אך כדי להכריז על בלימה יש לעקוב אחר הנתונים במשך מספר ימים. קשה להעריך כמה אנשים נדבקו בישראל עד כה, ולכן קשה לדעת מה פוטנציאל ההדבקה שנותר.
מה אפשר לעשות כדי להתגונן?
פרופ' תומר הרץ, מאוניברסיטת בן גוריון ומהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, מציין כי ההשפעה של ההתנהגות של הציבור חשובה במיוחד בחלק השני של הגל. מחקרים לגבי הגלים הקודמים הראו כי רוב הנדבקים, רוב החולים הקשה ורוב המתים, נדבקו דווקא אחרי שיא הגל. העלייה לשיא עלולה להיות מהירה יותר מהירידה, והזנב שאחרי השיא ארוך וממושך. דווקא בשלב זה, אומר הרץ, התנהגות האוכלוסייה יכולה להיות משמעותית. ריחוק חברתי רב יותר יניב דעיכה מהירה יותר, עם פחות חולים קשה ופחות מתים, ובלבד שלא יגיע בינתיים וריאנט גרוע יותר.