קו הרכבת המהיר של אלקטרה בירושלים / צילום: אתר החברה
הודעותיהן השבוע של ענקיות התשתיות והפרויקטים שפיר הנדסה ואלקטרה על זכייה במכרזי נ.ת.ע להקמה ותחזוקה של קווי הרכבת הקלה בגוש דן מהוות נדבך נוסף בדומיננטיות הגוברת של השתיים, ונראה שכמעט לא מתפרסם מכרז משמעותי ללא השתתפות של אחת מהן לפחות.
בזכייה הנוכחית במכרזי הרכבת הקלה מדובר בהיקפי פעילות יוצאי דופן, העתידים להניב לקבוצות שבראשן עומדות השתיים הכנסות בסכום של כ-9 מיליארד שקל כל אחת על פני תקופה של 25 שנה.
במסגרת הפרויקט תבצע אלקטרה יחד עם שותפים את הקמת הקו הירוק של הרכבת הקלה, המקשר בין ראשון לציון וחולון לאזור התעשייה והעסקים במערב הרצליה, דרך תל אביב. שפיר תבצע יחד עם שותפים את עבודות הקו הסגול, שיקשר בין קריית אונו ויהוד למרכז תל אביב.
רצף רכישות בתחומים משיקים וסינרגטיים
אחרי שנים שבהן הן נהנות מצמיחה מהירה בעסקיהן הפכו שפיר הנדסה ואלקטרה לתמנונים רבי-זרועות, על בסיס מגזרי הפעילות העיקריים שלהן - פרויקטים בתחומי התשתיות, התעשייה, מתן שירותי אחזקה, פעילות בתחומי הזכיינות והנדל"ן למגורים - כולם בישראל.
את זרועותיהן העבות גם כך הן מחזקות באמצעות רכישה והשקעה בפעילויות משיקות וסינרגטיות, דוגמת תחומי התחבורה, דיור מוגן, תעשייה, נדל"ן למגורים ועוד.
כך, בחודשים האחרונים ביצעה שפיר רצף רכישות במגזרי המגורים, התעשייה והזכיינות, בסכומים שהתקרבו ל-2 מיליארד שקל, ובראשן רכישת השליטה ברשת הדיור המוגן "עד 120" תמורת כ-850 מיליון שקל (600 מיליון שקל במזומן והיתר העברת קרקעות שבבעלותה).
בין העסקאות שביצעה אלקטרה בחודשים האחרונים בלטה כניסתה לתחום התחבורה הציבורית וההיסעים, עם רכישת השליטה בחברת אגד תעבורה תמורת כ-200 מיליון שקל ורכישת השליטה באמנון מסילות, בעלות רכישה נטו של יותר מ-180 מיליון שקל.
לצד אלה, שתי החברות דיווחו באחרונה על התמודדות וזכייה בשלל מכרזים בהיקפים משמעותיים - מה שממשיך את מגמת ההתרחבות. בחודש האחרון אלקטרה דיווחה בין היתר על זכייה במכרז נתיבי ישראל להסבת גופי תאורה בהיקף של כ-600 מיליון שקל, זכייה במכרז של מקורות לתכנון וביצוע קידוחי בארות מים בהיקף של כ-300 מיליון שקל וזכייה במכרז של רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) לרכישת קרקע ביהוד-מונסון תמורת כ-375 מיליון שקל.
שפיר דיווחה בימים האחרונים על בחירתה כאחת משתי הצעות בשלב השני של מכרז פרויקט "אופק רחב", לתכנון, הקמה והפעלה של בסיס צה"ל בסמוך לרמלה, שיכלול את הבקו"ם החדש, בסכום מוערך של כ-2-2.5 מיליארד שקל, וגם היא זכתה במכרז רמ"י לרכישת קרקע ביהוד-מונסון, תמורת כ-330 מיליון שקל.
מגה-פרוקיטים בהיקפים של מיליארדי שקלים
תחום התשתיות בישראל נהנה מצמיחה אדירה, בין היתר עם האצת סלילת כבישים, גשרים ומחלפים ופיתוח תחבורה ציבורית - בכבישים ובמסילות רכבות. עוד בין המהלכים המתוכננים - למדינה תוכניות להסטת בסיסי צה"ל ממרכז הארץ לפריפריה והקמת נמלי ים חדשים. חלק גדול מאותן תוכניות נחשב כמגה-פרויקטים בהיקפים של מיליארדי שקלים כל אחד - מה שמגביל את האפשרות של שחקנים קטנים יותר לקחת בהן חלק. בעיקר לשחקניות הגדולות יש הידע, הניסיון והיכולות ההנדסיות והפיננסים לבצע פרויקטים מורכבים ורחבי-היקף כאלה.
אלקטרה ושפיר אומנם תפסו את הכותרות בימים האחרונים, והן בולטות גם כמה חודשים לאחור בדיווחים בקשר להרחבת הפעילות, אולם לצידן ניצבות שתי ענקיות נוספות הנסחרות בבורסה ופועלות בתחומי הבנייה, הפרויקטים והתשתיות, שצומחות גם הן באינטנסיביות, ונוטלות חלק במיזמי ענק ובמכרזים גדולים, בסכומי עתק של מיליארדי שקלים רבים.
מדובר בקבוצת אשטרום ובחברת שיכון ובינוי (שו"ב), שכל אחת מהן נסחרת בשווי שוק דומה לזה של אלקטרה, הנע סביב כ-9 מיליארד שקל, בעוד ששפיר ניצבת קצת לפניהן, בשווי שוק נוכחי המתקרב ל-11 מיליארד שקל - וכולן נסחרות סביב רמות שיא.
רווח חריג של 800 מיליון שקל לאשטרום
המשקיעים בענקיות הפרויקטים והתשתיות מזהים את תוואי הצמיחה שמציגות ארבע החברות, ועל רקע האינטנסיביות ברכישות ובזכייה במכרזים, מניותיהן מגיבות בהתאם, שולחות אותן להיסחר בשוויי שיא והופכות אותן לחברות בולטות ודומיננטיות בזירת המסחר המקומי, כך שכולן כבר נכללות במדד הדגל של הבורסה - ת"א-35.
לאחר נסיקה בשיעור תלת-ספרתי שמציגות מניות ארבע חברות התשתיות והפרויקטים המדוברות בשלוש השנים האחרונות, ערכן המצרפי עומד על כ-37 מיליארד שקל (זינוק ממוצע של כ-200% בשלוש שנים).
הטיפוס בשווי מגיע כאמור על רקע פריחת הפעילות המתרחבת, שקיבלה תמיכה גם ממשבר הקורונה - אשר האיץ הוצאה לפועל והתקדמות בלא מעט פרויקטים בתחומי התשתיות, וכן מפריחת ענף הנדל"ן למגורים בישראל ובעולם.
גם הדוחות הכספיים של ארבע החברות חיוביים, כמגמה. שפיר ואלקטרה סיכמו את תשעת החודשים הראשונים של 2021 עם רווח נקי שהגיע לכ-260 מיליון שקל ולכ-150 מיליון שקל בהתאמה.
שיאנית הרווח לתקופה מבין חברות הפרויקטים היא דווקא אשטרום, שהציגה בינואר-ספטמבר אשתקד רווח חריג של יותר מ-800 מיליון שקל, שנבע ברובו מהעברת הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים לידי המדינה.
"אפשר להבין למה אוהבים את החברות האלו"
תחום התשתיות נחשב כתחום דפנסיבי למדי, ונעם פינקו, אנליסט בכיר בבית ההשקעות פסגות מסביר, כי "הגופים המוסדיים מאוד אוהבים את התחום, והם נמצאים בו לא רק במניות, אלא גם במימון ובכניסה לשותפות בפרויקטים. זה תחום שמספק תשואה קבועה ורמת ביטחון גבוהה, ובסביבת הריבית האפסית הוא אטרקטיבי".
מול זאת, לדבריו, התחום נתמך גם במדיניות הממשלתית: "ישראל משקיעה הרבה בתחום התשתיות, ויש תוכנית ממשלתית בהיקף של כ-110 מיליארד שקל לפרויקטים בתחום, ועוד הרבה תוכניות אחרות, משום שיש פה צורך בהמון השקעות".
השווי שאליו הגיעו החברות מוצדק?
פינקו: "כל השוק נמצא במקום גבוה. אפשר להתווכח על המחיר שלהן, אבל גם להבין למה אוהבים אותן. יש המון פרויקטים בתחום ואין הרבה שחקנים, אז לאותן חברות יש עוד אפשרויות צמיחה.
"צריך לזכור שחוץ מהתשתיות לכולן יש פעילויות נוספות, סינרגטיות אחת לשנייה, ובסך הכול מדובר בתאגידי ענק שנמצאים לאורך שרשרת הערך בתחום הנדל"ן. המחירים של החברות לא נמוכים, אבל הן יודעות לעשות עוד דברים ולהמשיך לצמוח, עם כניסה לתחומים חדשים, ניצול פלטפורמות קיימות ויכולות פיננסיות".
המרוויחים העיקריים - בעלי השליטה
המרוויחים העיקריים מנסיקת הערך של חברות הפרויקטים הם בעלי השליטה באותן חברות. בשפיר, המחלקת את פעילותה לארבעה מגזרים - תעשייה, תשתיות, זכיינות וייזום נדל"ן למגורים - מדובר בארבעת האחים שפירא - חן, הראל, גיל וישראל. כל אחד מהארבעה מחזיק כיום בכ-15% מהונה של שפיר, בשווי נוכחי של כ-1.6 מיליארד שקל. זאת, אחרי שמאז שהונפקה החברה בבורסה בסוף שנת 2014, הם מימשו יחד נתחים מהחזקותיהם בסכום מצטבר המתקרב ל-800 מיליון שקל.
בשיכון ובינוי, הפועלת בתחומי התשתיות, בנייה, יזמות נדל"ן, זכיינות פרויקטים, אנרגיה מתחדשת ומים, הנהנה המרכזי מעליית ערכה הוא איש העסקים נתי סיידוף. נכון להיום, פחות מארבע שנים מאז רכש את השליטה בחברה מידי שרי אריסון, מורווח סיידוף על אותה עסקה כ-250%, עם שווי החזקות נוכחי שחצה רף של 4 מיליארד שקל.
אלקטרה, בניהולו של איתמר דויטשר, פועלת בפרויקטים למבנים ותשתיות בישראל ובחו"ל, באספקת שירותים ואחזקה של מבנים, בפיתוח ובהקמת נדל"ן ובתחום הזכיינות. האחים דניאל ומיכאל (מייקי) זלקינד מחזיקים בשליטה בחברה באמצעות חברת אלקו, ושווי מניותיה של אלקו באלקטרה, בשיעור של כ-48% מההון, עומד על יותר מ-4 מיליארד שקל.
אצל אשטרום, שווי החזקות משפחות המייסדים - גירון, נוסבאום, משורר, רובין וליפשיץ - השולטים בה באמצעות חברה פרטית (יונדקו) בשיעור של כ-57% מההון, הגיע כבר ליותר מ-5 מיליארד שקל.