גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקורונה, משבר האקלים ושורת הרווח: הקפיטליזם החדש לפי לארי פינק

המנכ"ל, המייסד והיו"ר של קבוצת ההשקעות הגדולה בעולם, בלקרוק, מפרסם בכל שנה מזה עשור מכתב שנתי למנכ"לי החברות בהן הוא משקיע ● המסמך הפך לכוכב הצפון של הקפיטליזם החדש ● על התחזיות לתעשיות שייכחדו אם לא יסתגלו למציאות החדשה והצורך בשיתוף פעולה של המגזר הציבורי והעסקי ● גלובס מגיש את עיקרי המכתב כלשונו

לארי פינק, מנכ''ל ענקית ההשקעות בלקרוק / צילום: יח''צ בלקרוק
לארי פינק, מנכ''ל ענקית ההשקעות בלקרוק / צילום: יח''צ בלקרוק

מנכ"ל יקר,

בכל שנה אני שם בעדיפות ראשונה לכתוב לך בשם הלקוחות של בלאקרוק, בעלי המניות בחברה שלך. רוב הלקוחות שלנו, משקיעים כדי לממן את הפרישה שלהם. אופקי הזמן שלהם יכולים להימשך עשרות שנים.

הביטחון הכלכלי שאנחנו מחפשים לעזור ללקוחות שלנו להשיג לא נוצר בן לילה. מדובר במאמץ ארוך טווח, ואנחנו נוקטים מולו בגישה ארוכת טווח. זאת הסיבה שבמשך העשור האחרון אני כותב אליכם, המנכ"לים והמנהלים של החברות בהן הלקוחות שלנו מושקעים. אני כותב את המכתבים הללו כנאמן של הלקוחות שלנו, שהטילו עלינו את המשימה לנהל את הנכסים שלהם - להדגיש את הקווים שאני מאמין שהם חיוניים עבור החזרים יציבים וארוכי טווח, וכן על מנת לעזור ללקוחות שלנו להשיג את המטרות שלהם.

כאשר אני ושותפיי ייסדנו את בלאקרוק כחברת סטארטאפ לפני 34 שנים, לא היה לי שום ניסיון בניהול חברה. במשך שלושת העשורים האחרונים, ניתנה לי ההזדמנות לשוחח עם אינספור מנכ"לים וללמוד מהם מה מאפיין את החברות הגדולות באמת. שוב ושוב, מה שכולם חולקים הוא תחושה ברורה של מטרה; ערכים עקביים; ובנוסף, בעיקר, הם מכירים בחשיבות של לעבוד עם ועבור בעלי העניין המרכזיים שלהם. זה היסוד של קפיטליזם המבוסס על בעלי העניין.

קפיטליזם של בעלי העניין לא קשור לפוליטיקה. זאת לא אג'נדה חברתית או ערכית. זה לא "מואר". זה פשוט קפיטליזם, שמונע על ידי מערכות יחסים עם אינטרסים משותפים בינך ובין העובדים, הלקוחות, הספקים והקהילות שעליהם נסמכת החברה שלך על מנת לשגשג. אלה בעלי העניין. זה הכח של קפיטליזם.

בבסיס הקפיטליזם ישנו התהליך של התחדשות מתמדת

בעולם המקושר של היום, חברה צריכה לייצר ערך בזכות הטווח המלא של בעלי העניין שלה, על מנת לספק את הסחורה בטווח הארוך לבעלי המניות שלה. בזכות קפיטליזם של בעלי עניין שהוא יעיל, הקצאת ההון יעילה יותר, חברות משיגות רווחיות יציבה וערך נוצר ונשמר לטווח הארוך. אל תטעו, המרדף אחרי הרווח הוא עדיין מה שמפיח את רוח החיים בשווקים; ורווחיות בטווח הארוך היא מה שבאמצעותו יקבע השוק, בסופו של דבר, את ההצלחה של החברה שלך.

בבסיס הקפיטליזם ישנו התהליך של התחדשות מתמדת - חברות מוכרחות כל הזמן להתפתח כשברקע העולם מסביב משתנה ומתחרות חדשות מופיעות. המגיפה האיצה משמעותית את ההתפתחות בסביבת העבודה עבור כל חברה. היא משנה את האופן בו אנשים עובדים ואת האופן בו הלקוחות צורכים. היא מייצרת עסקים חדשים והורסת אחרים. בעיקר, היא האיצה באופן דרמטי את האופן בו הטכנולוגיה משתתפת בעיצוב החיים והעבודה. חברות המחפשות להסתגל למציאות הזאת יכולות לממש את החזון שלהן יותר מאי פעם. והיחסים בין חברה, העובדים שלה והחברה כולה מוגדרים מחדש.

מגיפת הקורונה גם העמיקה את שחיקת האמון במוסדות המסורתיים ואת הקיטוב בחברות מערביות רבות. הקיטוב הזה מייצג אתגרים חדשים עבור מנכ"לים. אקטיביסטיים פוליטיים או התקשורת עלולים לצבוע דברים מסוימים שהחברה שלך עושה כפוליטיים. הם עלולים ליירט את החברה שלך כדי לקדם את האג'נדות שלהם. בסביבה כזאת, העובדות עצמן לעיתים קרובות שנויות במחלוקת, אבל לעסקים ניתנת ההזדמנות להוביל. עובדים סומכים יותר ויותר על המעסיק שלהם כמקור הידע האמין והישר ביותר - יותר מהממשלה, התקשורת והארגונים השונים.

זאת הסיבה שהקול שלך חשוב יותר מאי פעם. מעולם לא היה יותר חיוני עבור מנכ"לים להחזיק בקול עקבי, מטרה ברורה, אסטרטגיה קוהרנטית וחזון ארוך-טווח. המטרה של החברה שלך היא כוכב הצפון שלה בתוך הסביבה הסוערת הזאת. בעלי העניין שהחברה שלך נשענת עליהם על מנת לספק רווחים לבעלי המניות צריכים לשמוע ישירות ממך - להיות משולהבים ולקבל השראה ממך. הם לא רוצים לשמוע אותנו, המנכ"לים, מביעים את דעתנו על כל נושא שעל סדר היום, אבל הם צריכים לדעת איפה אנחנו עומדים בנושאים חברתיים המהותיים להצלחה ארוכת-הטווח של החברה שלנו.

הצבה של המטרה של החברה שלך ביסודות מערכת היחסים שלך עם בעלי העניין היא קריטית להצלחה ארוכת-טווח. עובדים צריכים להבין את המטרה ולהתחבר אליה; וכאשר הם עושים כן, הם נעשים מליצי היושר שלך. לקוחות רוצים לראות ולשמוע מה העמדות שלך ככל שהם מבקשים לעבוד עם עסקים שחולקים איתם עמדות. ובעלי מניות צריכים להבין את העקרונות שמניעים את החזון והמשימה שלך. הסיכוי שיתמכו בך ברגעי משבר עולה כאשר יש להם הבנה ברורה לגבי האסטרטגיה שלך ומה מאחוריה.

עולם חדש של עבודה

אף מערכת יחסים לא השתנתה על ידי המגיפה כמו זו שבין מעסיק לעובד. שיעור ההתפטרויות בארצות הברית ובבריטניה שבר שיאים היסטוריים. ובארצות הברית, אנחנו עדים לכמה מעליות המשכורות הגדולות ביותר מזה עשורים. עובדים שמזהים הזדמנויות חדשות זה דבר טוב: זה ממחיש את הביטחון שלהם בכלכלה צומחת.

בעוד שעליית המשכורות היא אינה תופעה שמתרחשת בכל אזור ובכל סקטור, עובדים בכל העולם מבקשים עוד מהמעסיקים שלהם - שיהיו גמישים יותר ושלעבודה תהיה משמעות. ביציאה מהמגפה חברות בונות את עצמן מחדש ומנכ"לים פוגשים פרדיגמות שונות משמעותית ממה שהיינו רגילים בעבר. חברות ציפו מהעובדים להגיע לעבודה חמישה ימים בשבוע. בריאות הנפש היתה נושא שדיברו עליו לעיתים רחוקות במקום העבודה. והמשכורות הנמוכות והבינוניות בקושי עלו.

העולם הזה נעלם.

עובדים שדורשים יותר מהמעסיקים שלהם זאת תופעה של קפיטליזם יעיל. זה מניע שגשוג ומייצר תחרות על עובדים כישרוניים, דוחף חברות ליצור סביבת עבודה טובה יותר וחדשנים יותר עבורם - צעדים שיעזרו להן להשיג רווחים גדולים יותר עבור בעלי המניות שלהן. חברות שמספקות את הסחורה תקצורנה את הפרות. המחקרים שלנו מראים כי חברות שיצרו קשרים חזקים עם העובדים שלהם רשמו שיעורים נמוכים יותר של התפטרויות ויותר עובדים חוזרים במהלך המגיפה.

חברות שלא מסתגלות למציאות החדשה ומגיבות לעובדים שלהן עושות זאת תוך סיכון אישי. התפטרויות גוררות הוצאות, מורידות את היעילות ושוחקות את האווירה והזיכרון החברתי בחברה. מנכ"לים צריכים לשאול את עצמם האם הם יוצרים סביבת עבודה שעוזרת להם להתחרות על כישרון. בבלאקרוק אנחנו עושים את אותו דבר: מנווטים בעולם העבודה החדש בשיתוף פעולה עם העובדים שלנו.

אנחנו מייצרים סביבת עבודה שהיא מורכת יותר מתמיד ומגיעה מעבר לנושאים של תשלום וגמישות. בנוסף לגמישות מוחלטת במיקום העבודה, המגיפה גם האירה נושאים כמו שוויון, טיפול בילדים ובריאות הנפש - וחשפה את הפער הדורי במקום העבודה. הנושאים האלה הם עכשיו הדבר העיקרי עבור מנכ"לים, שמוכרחים לתת את דעתם עליהם ולהבין איך ישתמשו בקולם ולתקשר את הנושאים החברתיים, החשובים לעובדים שלהם. אלה שמראים צניעות ונשארים עם רגליים על הקרקע מבחינת המטרות שהם מציבים להם, הם בעלי הסיכוי הגבוה ביותר לבנות את סוג הקשר שנמשך לאורכה של קריירה.

בבלאקרוק, אנחנו רוצים להבין איך הטרנד הזה משפיע על התעשייה שבה אתה עובד ועל החברה שלך. מה אתה עושה על מנת להעמיק את הקשר עם העובדים שלך? איך אתה מבטיח שעובדים מרקעים שונים ירגישו מספיק בטוח כך שהיצירתיות שלהם, יכולת ההמצאה והיעילות שלהם תבוא לידי ביטוי במקסימום? איך אתה מבטיח שוועד המנהלים שלך יש את המבט הנכון על הנושאים הללו? איפה ואיך שאנחנו עובדים לעולם לא יהיה כמו שהיה. איך החברה שלך מסתגלת לעולם החדש?

מקור חדש של הון מתדלק את השיבוש בשוק

במשך העשורים האחרונים, אנחנו עדים לגאות של הון זמין. היום, נכסים פיננסיים גלובליים שווים סך הכל 400 טריליון דולר. העלייה המתמדת הזאת מביאה איתה את הסיכונים ואת ההזדמנויות למשקיעים ולחברות השקעה, וזה אומר שבנקים הם כבר לא היחידים עם גישה למימון.

חברות צעירות וחדשניות מעולם לא זכו לגישה קלה יותר להון. מעולם כסף לא היה זמין כמו היום עבור מימוש רעיונות למציאות. זה מזין את הנוף בדינמיות ובכושר המצאה. זה אומר שלמעשה, בכל סקטור יש שפע של סטארט-אפים קטנים שמנסים להתחרות במובילי השוק. מנכ"לים של חברות מבוססות צריכים להבין את הנוף המשתנה ואת הגיוון שבהון זמין אם הם רוצים להישאר תחרותיים מול העסקים הקטנים והזריזים.

בלאקרוק רוצה לראות את החברות שבה היא משקיעה בשם הלקוחות מתפתחות וגדלות כך שיפיקו החזרים אטרקטיביים למשך עשורים קדימה. בתור משקיעים לטווח ארוך, אנחנו מחויבים לעבוד מול חברות מכל התעשיות. אבל עלינו גם להיות זריזים ולהבטיח כי הנכסים של הלקוחות שלנו מושקעים, בהתאם למטרות שלהם, בחברות הדינמיות ביותר - בין אם סטארט-אפים או שחקנים וותיקים - עם הסיכויים הטובים ביותר להצלחה במשך הזמן. בתור קפיטליסטים ובתור כלכלנים, זאת העבודה שלנו.

אני מאמין ביכולתו של הקפיטליזם לעזור לאנשים להשיג עתיד טוב יותר, להניע חדשנות, לבנות כלכלות חסינות ולפחות חלקים מהאתגרים הרשים שלנו. שווקי ההון אפשרו לחברות ולמדינות לפרוח. אבל גישה להון היא לא מובנית מאליה, היא זכות יתר. והחובה למשוך את ההון הזה בדרך אחראית ובת-קיימא נמצאת אצלך.

קפיטליזם וקיימות

רוב בעלי העניין - החל מבעלי המניות, דרך העובדים, הצרכנים, הקהילות וכלה בגופים רגולטורים - מצפים כיום מחברות לקחת חלק במגמה הירוקה של הכלכלה הגלובלית. מעט דברים ישפיעו על החלטות הקצאת ההון יותר מאשר ניווט יעיל בעולם האנרגיה המשתנה - ושם נמצא הערך ארוך-הטווח עבור החברה שלך.

חלפו שנתיים מאז כתבתי שסיכוני האקלים הם סיכוני השקעה. ובמשך הזמן הקצר שעבר מאז, חזינו בשינוי טקטוני של הון. השקעות ירוקות הגיעו עד כדי 4 טריליון דולר. פעולות ויוזמות ירוקות עלו גם הן. זאת רק ההתחלה - השינויים הטקטוניים אל עבר השקעות בנות קיימא עדיין נמצא בהאצה. בין אם מדובר בהון שמגויס ליוזמות חדשות המתמקדות באנרגיה חדשנית או הון שעובד מהשקעות מסורתיות יותר אל תוכניות ומוצרים מותאמים יותר, אנחנו נראה עוד כסף בתנועה.

כל חברה וכל תעשייה תעבור שינוי בעקבות המעבר אל עולם עם אפס פליטות פחמן. השאלה היא, האם תוביל את השינוי, או האם תהיה מובל?

בתוך מספר שנים, כולנו יזמים עם חזון חדש לתעשיית הרכב. והיום, כל יצרנית רכב מתחרה במרוץ אל עבר העתיד החשמלי. תעשיית הרכב, אמנם, היא בקושי הקצה המוביל - כל סקטור יעבור שינוי בעקבות טכנולוגיה ירוקה חדשה.

מהנדסים ומדענים עובדים מסביב לשעון כדי להבין איך להפוך בטון, מתכת ופלסטיק לירוקים; תובלה באניות, במשאיות ובמטוסים; חקלאות, אנרגיה ובניין. אני מאמין שכלכלה ירוקה של אפס פחמן הולכת לייצר את ההזדמנות להשקעה הגדולה ביותר של הזמן שלנו. היא גם תשאיר מאחור חברות שלא מסתגלות, בלי קשר לתעשייה אליה הן משתייכות. וכמו החברות שמסתכנות בלהישאר מאחור, כך גם ערים ומדינות שלא מתכננות את העתיד. הן מסתכנות בלאבד משרות, בעוד אחרות ירוויחו אותם. כלכלה ירוקה תושג על ידי יצירה של משרות רבות עבור אלה שלקחו חלק בתכנון ההכרחי של העתיד.

אלף היוניקורנים הבאים לא יהיו מנועי חיפוש או רשתות חברתיות, הם יהיו יוזמות חדשניות, ירוקות וניתנות למדידה - חברות סטארט-אפ שעוזרות לעולם להגיע לאפס פליטות פחמן ולעבוד לאנרגיה מתחדשת שנגישה לכל צרכן. אנחנו צריכים להיות ישרים לגבי העובדה שהמוצרים הירוקים בדרך כלל מגיעים עם עלות גבוה יותר כיום. להוריד את הירוק מדרגת הפרימיום יהיה הכרחי למעבר הזה. עם הכמות העצומה של ההון שמחפש להיות מושקע ברעיונות חדשים, בעלי התפקידים צריכים להיות ברורים לגבי האופן בו הם מתכננים להצליח בכלכלה ירוקה של אפס פליטות פחמן. וזה לא רק סטארט-אפים שעלולים לשנות תעשיות. מנהיגים גדולים יכולים לעשות את זה גם. בהחלט, שליטים רבים הם בעלי שליטה על הון, על ידע לגבי השווקים ועל הטכנולוגיות הנדרשות בקנה מידה גלובלי עבור השינוי העתידי.

השאלה שלנו לחברות האלה היא: מה אתם עושים על מנת לשנות את העסק שלכם? איך אתם מתכוננים ואיזה חלק אתם לוקחים במעבר אל אפס פחמן? האם תקומו כעוף החול מהמסורת הישנה, או האם תהיו כחיה שנכחדה כי לא הצליחה להסתגל אל הזמנים המשתנים?

אנחנו מתמקדים בקיימות לא בגלל שאנחנו פעילי איכות סביבה, אלא בגלל שאנחנו קפיטליסטים ונאמנים ללקוחות שלנו. זה דורש הבנה לגבי איך חברות מסתגלות לשינויים הגדולים שהכלכלה עובר. כחלק מההתמקדות, אנחנו מבקשים מחברות להציג מטרות לטווח הקצר, הבינוני והארוך למעבר אל אפס פליטות. המטרות האלו, ואיכות התוכניות להשיג אותן, הן קריטיות לאינטרסים הכלכליים ארוכי-הטווח של בעלי המניות שלך. זאת גם הסיבה שאנחנו מבקשים לפרסם דו"חות בהתאם לדרישות הגופים הכלכליים-ירוקים: אנחנו מאמינים שאלה כלים בסיסיים להבנת יכולתה של החברה להסתגל לעתיד.

המעבר אל אפס פליטות כבר אינו שווה בין החלקים השונים של הכלכלה העולמית ומתרחש בקצב לא אחיד. זה לא יקרה בן לילה. אנחנו צריכים לעבור בהדרגה בין החום לירוק. לדוגמא, כדי להבטיח המשכיות ורווחיות בתעשיית האנרגיה, הדלק ימשיך להיות שחקן מפתח תוך כדי המעבר לגז.

קצב השינוי יהיה שונה מאד בין מדינות מפותחות למדינות מתפתחות. אבל כל השווקים ידרשו השקעות חסרות תקדים בטכנולוגיות ירוקות. אנחנו צריכים תגליות משנות חיים באותה הרמה של נורת החשמל, ואנחנו צריכים לטפח השקעות בהן כדי שיהיו רוויות ונתינות למדידה.

בעוד שאנחנו רודפים אחרי המטרות הגדולות הללו - שייקח זמן להגשים - ממשלות וחברות מוכרחות להבטיח שלאנשים תמשיך להיות גישה למקורות יציבים וזולים לאנרגיה. זאת הדרך היחידה שבה ניצור כלכלה ירוקה שהיא הוגנת ונמנע מעוול חברתי. וכל תכנית שמתמקדת רק בהגבלה של אספקה וכושלת לפגוש את הביקוש רק תעלה את מחירי האנרגיה עבור אלה שהכי פחות יכולים להרשות לעצמם, מה שייצור קיטוב עוד יותר גדול ושחיקה סביב נושא שינוי האקלים.

לנטוש סקטור שלם - או פשוט להעביר נכסים שתלויים בפחמן מהשווקים הציבוריים אל הפרטיים - לא יביא את העולם לאפס פליטות. ובלאקרוק לא דוגלת בנטישה של תעשיות הגז או הדלק כמדיניות. יש לנו מספר לקוחות שבוחרים להסיר את הנכסים שלהם מהשקעות התלויות בפחמן בעולם לקוחות אחרים נוקטים בגישה שונה. חברות רבות עושות את המעבר מפחמן אל טכנולוגיות ירוקות יותר, והפעולות שלהן הן חלק קריטי מהמעבר אל אפס פליטות. אנחנו מאמינים כי חברות המובילות את המעבר מייצגות הזדמנויות להשקעה חיוניות עבור הלקוחות שלנו ומניעות הון אל עבר אלו שצומחות מן העולם הישן אל החדש, הן הכרחיות להשגת המטרה של אפס פליטות.

לקפיטליזם יש את הכח לעצב את החברה ולהיות מניע גדול לשינוי. אבל עסקים לא יכולים לעשות את זה לבד, והם לא יכולים להיות משטרת האקלים. זה לא יהיה טוב עבור החברה. אנחנו צריכים שהממשלות יספקו תכנית סדורה ועקבית של מדיניות, פיקוח וגילוי בשווקים השונים. בנוסף, הן חייבות לתמוך בקהילות שנפגעות מהמעבר, לעזור להזרים הון אל השווקים המתפתחים ולהשקיע ביוזמות ובטכנולוגיות הקריטיות לכלכלה הירוקה.

זאת השותפות בין הממשלה לבין המגזר הפרטי שהובילה את פיתוח החיסון לקורונה בזמן שיא. כאשר אנו רותמים את הכח של שני המגזרים - הפרטי והציבורי - אנחנו יכולים להשיג דברים באמת יוצאי דופן. זה מה שאנחנו צריכים לעשות כדי להגיע לאפס פליטות.

העצמת הלקוחות עם בחירה בהשקעות ירוקות

קפיטליזם של בעלי עניין הוא כל כולו הבטחה של תשואות ארוכות טווח ויציבות בעבור בעלי המניות. ובקשר לכך - המרכיב החשוב להבטחה הזאת הוא שקיפות של עיצוב החברה שלך בעולם ירוק. אבל גם זה רק גילוי נאות אחד מני רבים, שאנחנו ומשקיעים אחרים מבקשים מהחברות שלנו לדווח עליהם. כמנהלים של ההון של לקוחותינו, אנחנו מבקשים מהעסקים האלה להדגים כיצד הם מתכוונים להתייצב מול האחריות שלהם לבעלי המניות שלהם, גם בתכנון של נוהלי מדיניות סביבתית, חברתית וארגונית.

בשנת 2018 כתבתי שנכפיל את נפח צוותי הארגון והפיקוח שלנו, והוא אכן נותר הגדול מכולם בתעשייה. בנינו את הצוותים האלה, כדי שנוכל לעקוב אחרי ההתפתחות של החברות שלכם במהלך השנה. אבל זה תלוי בכם, ביכולת שלכם, להתוות את המסלול שלכם, ולדווח לנו על ההתקדמות שלכם. אנחנו רק מבקשים להבין את כל מגוון הנושאים שעומדים בפניכם, ולא רק את אלה שרשומים בדו"חות - וזה כולל את האסטרטגיה ארוכת הטווח שלכם.

כמו כל בעלי ענין שמעדכנים את היחסים שלהם עם החברות שלהם, כך גם אצלנו, אנחנו מעדכנים מחדש, כבעלי ענין, את היחסים עם החברות. אנחנו מגלים עניין הולך וגובר בקרב בעלי המניות - כולל בקרב הלקוחות שלנו - בארגון התאגידי של חברות ציבוריות. וזו הסיבה שאנו פועלים כדי לאמץ טכנולוגיות שיאפשרו ללקוחות שלנו להביע את דעתם על החברות שבהן אנחנו משקיעים את הכסף שלהם. כעת אנו מציעים את האפשרות הזאת רק ללקוחות מוסדיים מסוימים אצלנו, כולל קרנות פנסיה, שמבטחות כבר 60 מיליון בני אדם. אבל אנחנו פועלים כדי להרחיב את העולם הזה. אנחנו מחויבים לעתיד שבו לכל משקיע - אפילו למשקיע בודד - תהיה אפשרות להשתתף בתהליך כזה, בהצבעה שלו, אם יבחר בכך.

אנחנו יודעים שיש מכשולים משמעותיים, רגולטוריים ולוגיסטיים, בדרך להשגה מידית של היעד הזה, אבל אנחנו מאמינים שזה יחזק בסופו של דבר את המימד הדמוקרטי בתהליכים האלה, ויגביר את האהדה לקפיטליזם. כי לכל משקיע מגיעה הזכות להישמע, ואנחנו נמשיך לטפח את החדשנות הזאת, ולשתף פעולה עם משתתפים נוספים בשוק, כדי לקדם את החזון הזה לכלל מימוש.

כמובן שהמנהלים של התאגידים עצמם הם שאחראים לפיקוח על נכסי ההון - בין אם באמצעות קרנות פנסיה של עובדים, או בחשבונות של התאגידים האלה, או דרך השקעות אחרות שהחברות שלכם מבצעות. ואני ממליץ לכם לבקש שמנהל הנכסים שלכם, ייתן לכם את ההזדמנות להשתתף בתהליך ההצבעה הזה באופן ישיר יותר. צוות ניהול ההשקעות של בלאק-רוק הוא עדיין הבסיס האיתן של גישת הנאמנות שלנו, ורבים מהלקוחות שלננו מעדיפים שהצוות שלנו, הוא שימשיך לעסוק ולהצביע בשמם. אבל בעיקרון, צריך לתת ללקוחות האלה, את הבחירה וההזדמנות להשתתף בהצבעה כזאת באופן ישיר יותר. האמונה שלנו בבלאק-רוק היא שארגונים מתפקדים טוב יותר כשהם מתלבטים בקשר לתפקידם, ופועלים למען האינטרסים של העובדים, הלקוחות, הקהילות ובעלי המניות שלהן.

עם זאת, אנו גם מאמינים שעדיין יש הרבה מה ללמוד על האופן שבו מערכת היחסים של חברה עם מחזיקי עניין משפיעה על הערכים בטווח ארוך. זו הסיבה שאנו משיקים מרכז לקפיטליזם של בעלי עניין, כדי ליצור פורום למחקר, דיאלוג ודיונים. זה יעזור לנו להמשיך ולחקור את היחסים בין חברות לבעלי העניין שלהן. אנחנו נאגד כך מנכ"לים מובילים, משקיעים, מומחי מדיניות ואנשי אקדמיה כדי לחלוק את הניסיון שלהם ולהעביר את התובנות שלהם.

עמידה באינטרסים המתחרים של מחזיקי העניין הרבים השונים בחברה אינה קלה. וכמנכ"ל, אני יודע את זה ממקור ראשון. בעולם המקוטב הזה, למנכ"לים תמיד תהיה קבוצה אחת של בעלי עניין הדורשים מהם לעשות דבר אחד, בעוד שקבוצה אחרת של בעלי עניין דורשת לבצע בדיוק את ההפך. לכן חשוב יותר מתמיד שהחברה שלכם והנהלתה יהיו מונחים על פי המטרה שלהם. אם תישארו נאמנים למטרה של החברה שלכם, ותתמקדו בטווח הארוך, תוך הסתגלות למציאות החדשה הזאת שסביבנו, תוכלו לספק לבעלי המניות תספק תשואות מבטיחות, ותעזרו לממש את כוחו של הקפיטליזם עבור כולם.

בכנות, לארי פינק

עוד כתבות

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"