לא מאמינים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
חלה ירידה ניכרת באמון הציבור במוסדות החוק - בתי המשפט, משטרת ישראל והפרקליטות. 46% אמרו שאין להם אמון כלל, לעומת 34% ב־2019. מבין המוסדות עצמם, הירידה הגדולה ביותר נרשמה באמון בבתי המשפט. באשר לפרקליטות ומשטרה - לא נרשם שינוי אבל האמון בהן ממשיך להיות מזערי. 21% מהציבור מאמין בכל מוסדות החוק באותה מידה - ירידה פחות דרמטית לעומת שנת 2019.
בחלוקה פוליטית, ההבדלים מובהקים. בקרב מצביעי השמאל, שיעור המאמינים במשטרה אפסי: אחוז אחד. גם בימין ובמרכז יש אמון נמוך במשטרה: 7־8%. בקרב מצביעי המרכז יש הכי פחות משיבים שאין להם אמון באף אחד ממוסדות החוק (33%) לעומת 58% בימין ו־41% בשמאל. הכי פחות אנשים שמאמינים בבתי המשפט נמצאים בקרב מצביעי הימין (6%) לעומת 36% בקרב השמאל ו־24% במרכז.
לשאלת העלייה או הירידה באמון במערכת המשפט בשנה החולפת, תשובה מובהקת - 58% מהציבור מדווח על ירידה. שיעור זהה כמעט לשיעור הגורסים כך מתוך המשיבים היהודים (60%) לעומת שיעור קטן יותר (47%) מקרב המשיבים הערבים.
הפרשיות שהשפיעו על שינויים בעמדות הציבור מול מערכות החוק הן: תיקי נתניהו, פרשת אפי נוה, וההתמודדות עם הפשיעה בחברה הערבית. בשלוש הפרשות האלה ההשפעה הייתה על הירידה באמון במערכת. תיקי נתניהו הביאו גם לעלייה באמון (48%), אם כי קטנה יותר.
בשאלת מידת האמון במערכת המשפט חל שינוי גדול. בעוד שבסקר בשנת 2019 הייתה חלוקה פחות או יותר שווה, בסקר החדש 42% מהמשיבים הביעו מידת אמון נמוכה ונמוכה מאוד. רבע מהמשיבים הביעו אמון גבוה במערכת. מקרב המשיבים שהזדהו כמצביעי ימין, 54% השיבו שאמונם נמוך, לעומת 35% מקרב משיבי המרכז ו־30% ממשיבי השמאל.
רוב הציבור - 51% - מאמין שיש קשר בין דעה פוליטית למידת האמון במערכת המשפט. מתוכם הרוב גורס שמצביעי השמאל מאמינים יותר במערכת מאשר מצביעי הימין. בשאלה זאת לא חל כל שינוי משמעותי לעומת הסקר הקודם, של שנת 2019.
מידת האמון במשטרה נמוכה ביותר. רק שיעור קטן מהאוכלוסייה - 15% הביעו בה אמון גבוה, לעומת 51% שהביעו אמון נמוך עד נמוך מאוד.
האמון הנמוך בולט במיוחד בקרב מצביעי שמאל (63%), ובקרב האוכלוסייה הערבית (59%) וצעירים בני 18־29.
רוב הציבור גורס שיש בישראל מידה רבה של אכיפה בררנית. הכוונה היא להפעלת שיקול דעת לא ענייני לעיתים, על ידי משפטנים או על ידי אנשי משטרת ישראל.
שיעור זה גדל בשנתיים האחרונות מ־45% ל־51% ובא לידי ביטוי בעיקר בקרב שתי קבוצות: גברים (56%) ובני ובנות 50+ (55%). דווקא בקרב אנשי החברה הערבית שיעור זה נמוך: 28% לעומת 57% בחברה היהודית.
לרוב יחסי של הציבור (39%) אין אמון באף אחת מהדמויות העיקריות המייצגות את שלטון החוק - מהמפכ"ל ועד לפרקליט המדינה. רק לכרבע מהציבור (26%) יש אמון בנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות - ירידה לא גדולה לעומת הסקר הקודם. לעומתה, האמון ביועץ המשפטי לממשלה היוצא, אביחי מנדלבליט, צלל: 10% בלבד הביעו בו אמון לעומת 18% לפני שנתיים. במפכ"ל החדש, קובי שבתאי, ובפרקליט המדינה הנוכחי, עמית איסמן, הביעו אמון רק 7% מהמשיבים.
אמצעי התקשורת עדיין מואשמים בהקטנת האמון של הציבור במערכת המשפט - ואף יותר מבסקר 2019. כמעט 60% גורסים כך ורק 15% חושבים שכלי התקשורת מגבירים את האמון במערכת - שיעור דומה לאלה החושבים שאין לתקשורת השפעה.