גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

על בנק ישראל להתעורר: הבעיה במשק היא האינפלציה

כשמביטים בכמות הכסף בישראל שרק גדלה וגדלה, אין זה מפתיע שישנה אינפלציה ● האחריות להתמודדות מוטלת על בנק ישראל

בנק ישראל בירושלים / צילום: אורית דיל
בנק ישראל בירושלים / צילום: אורית דיל

ישראל חווה אינפלציה. המחירים עולים וכל עליית מחיר מחפשת תירוץ. פעם אלו מחירים עולמיים, פעם מחירי הובלה, פעם מחירי חומרי גלם, ופעם רשתות השיווק הרעות. אך כאשר אנו רואים עליית מחירים כללית ומתמשכת, אין מנוס מלבדוק מה קורה לכמות הכסף. מאז ומתמיד ידעו כלכלנים כי אינפלציה וכסף קשורים בקשר הדוק. אינפלציה היא עליית מחירי המוצרים במונחי כסף, ולכן באינפלציה מחיר הכסף במונחי מוצרים יורד. ירידה זו בדרך כלל קשורה לכך שכמות הכסף גדלה. כבר מילטון פרידמן סיכם זאת במשפט שאינפלציה היא תמיד תופעה מוניטרית.

ואכן כאשר אנו מביטים במה שקרה לכמות הכסף בשנים האחרונות, אנו רואים שאין זה כלל מפתיע שישראל חווה אינפלציה. בשנת 2013 הייתה כמות הכסף (בהגדרה מזומנים ופקדונות עו"ש) בישראל שווה ל-16 אחוז מן התוצר. בשנת 2019 כבר הגיעה כמות הכסף ל-35 אחוז מן התוצר. כלומר כמות הכסף גדלה ביותר מפי שניים יחסית לתוצר. בשנת 2020 גדלה כמות הכסף לשיא חדש, ל-47 אחוז מן התוצר. לכן יש לנו גידול של פי שלושה בכמות הכסף בשנים האחרונות. ניסיון העבר והידע התיאורטי בכלכלה אומרים לנו כי גידול כה תלול בכמות הכסף חייב להביא לעליית מחירים, כלומר לאינפלציה. עד השנה זה לא קרה, והרבה אכן טענו כי הדבר מעיד על כישלון של התיאוריה הכלכלית. אך עתה אנו רואים כי היא לא נכשלה, אלא פשוט התעכבה. ואין זה מקרה. שיעורי הריבית היו כה נמוכים, שרבים העדיפו להמשיך ולהחזיק בכסף ולא להפטר ממנו. אך עתה, כאשר ברור כי שערי הריבית בדרכם מעלה, אנשים בורחים מכסף והדבר יוצר לחץ כבד לעליית מחירים.

תופעה עולמית

והתופעה הזו לא מופיעה כמובן רק בישראל. גידול דומה ארע גם בארה"ב. בשנת 2010 הייתה כמות הכסף שווה ל-13 אחוז מן התוצר האמריקאי. בתחילת שנת 2020 הגיעה כמות הכסף ל-25 אחוז מן התוצר האמריקאי, ולאחרונה, בסוף שנת 2021, הגיעה כמות הכסף ל-20 טריליון דולר, שהם כ-100 אחוז מן התוצר בארה"ב. אין זה פלא אפוא שארה"ב מובילה את שיעורי האינפלציה בעולם המערבי.

מה אנו למדים מכך? ראשית, לא יועילו מכתבים לרשתות ייצור ושיווק וגם לא חרם צרכנים. כמות הכסף האדירה שנשפכה מחפשת לרכוש נכסים ומוצרים ותגרום להמשך עליית המחירים. עליית המחירים אינה בעיה מיקרו-כלכלית, אלא בעיה מקרו-כלכלית מהמדרגה העליונה. שנית, ההתמודדות עם האינפלציה מוטלת בראש ובראשונה על בנק ישראל (ובנקים מרכזיים אחרים בעולם). על הבנק לעצור את ההרחבה המוניטרית ובראש ובראשונה את רכישות המט"ח (שהן מקבילות למה שקרוי בארה"ב quantity easing). יתר על כן, על הבנק לעשות מאמצים גדולים לספוג כמה שיותר מתוך "הר השקלים" בכלכלה. את זה ניתן לעשות על ידי מכירת מק"מ לציבור, מכירת פז"ק לבנקים, או מכירת מט"ח לציבור במצבים מסוימים. אלו אינם צעדים פשוטים, כי הם יגדילו את עלויות הבנק, בשל תשלומי הריבית על מק"מ ופז"ק, והדבר יגרום לפגיעה מסוימת בתקציב המדינה. אך שר האוצר ליברמן צריך להבין כי זה יעיל לבלימת האינפלציה יותר ממכתבי איום בלתי אפקטיביים. שלישית, האינפלציה מייצרת אתגר גדול להסתדרות. הדרך להקטין את פגיעת האינפלציה במשקי הבית היא להעלות את שכר העובדים.

לתת פיצוי לעובדים

זו פעולה נדרשת כדי לפצות את העובדים על עליות המחירים בעבר ועל העליות שעדיין צפויות בעתיד. לא נעים להזכיר, אך גם על כך דיבר מילטון פרידמן במחקר החשוב שזיכה אותו ואחריו את אדמונד פלפס בפרס נובל לכלכלה. לצערנו, ההסתדרות מגלה חולשה מדהימה בנושא השכר מזה שנים רבות, אך עתה הפגיעה בשכר היא חדה ומשמעותית ועליה להתרומם לאתגר שבפניה. עליה להעלות דרישה להעלאת שכר כפיצוי על עליית המחירים. כמובן שנדרשת גם העלאת שכר המינימום. באחרונה עלתה הדרישה להעלאת שכר המינימום לארבעים שקלים לשעה. זהו יעד מינימלי לאור עליות המחירים האחרונות.

ולבסוף, מילה אחת לתלמידי הכלכלה ברחבי האוניברסיטאות והמכללות בארץ. הקשר בין רמת המחירים לכמות הכסף הוא קשר יסודי בתיאוריה הכלכלית. בשנים האחרונות היה נראה כי המציאות הפנתה עורף לתיאוריה. אל תיתפסו לציניות. התיאוריה חוזרת, ובגדול.

הכותב הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים ומחבר הספר "כלכלת ישראל"

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח