גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם ועדת חקירה פרלמנטרית היא כמעט נטולת סמכויות?

הפוליטיקאים מתווכחים איזו ועדה תחקור את פרשת NSO והמשטרה ● עשינו סדר ● המשרוקית של גלובס

שלמה קרעי, הליכוד / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
שלמה קרעי, הליכוד / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

איזו ועדת חקירה תוקם בעקבות הגילויים האחרונים ב"פרשת NSO" שנחשפו ב"כלכליסט"? שרים וחברי קואליציה הבטיחו לפעול להקמת ועדת בדיקה ממשלתית או ועדת חקירה ממלכתית, אבל באופוזיציה נשמעו קריאות מגוונות יותר. ח"כ שלמה קרעי קרא להקים ועדת חקירה ממלכתית באמצעות הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, ובהמשך הסביר כי הוא תומך בוועדה ממלכתית, משום שלוועדת חקירה פרלמנטרית "אין כמעט סמכויות".

נתחיל ברעיון להקים ועדת חקירה ממלכתית שלא באמצעות הממשלה. באופן עקרוני, החוק אכן מאפשר הקמת ועדה כזאת על ידי הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת. בתקופתו של אהוד אולמרט כראש הממשלה קמו שלוש ועדות ממלכתיות בדרך הזאת. אבל בפני הרעיון של קרעי עומדים שני מכשולים. הראשון נוגע באופן קונקרטי למצב ששורר כעת בכנסת. כידוע, עד כה, הכנסת הנוכחית כלל לא הקימה את הוועדה לביקורת המדינה בשל המאבק המתמשך שמנהלת האופוזיציה בנושא יחסי הכוחות בוועדות. המכשול השני הוא עקרוני יותר. גם אם נניח שהוועדה לביקורת המדינה הייתה מוקמת מחר בבוקר, החוק עדיין קובע שכדי שהוועדה תוכל להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, המהלך צריך להגיע בעקבות דוח שמבקר המדינה הגיש בעניין. כלומר, לא ניתן להקים את הוועדה הממלכתית בדרך הזאת בתקופה הקרובה.

ומה לגבי טענתו של קרעי על מיעוט הסמכויות של הוועדה הפרלמנטרית שעשויה לקום? כאן המצב מורכב יותר. סמכויותיה של ועדת חקירה פרלמנטרית, המורכבת מחברי כנסת בלבד, אינן מוגדרות באופן מפורש בחוק. סעיף 22 לחוק יסוד: הכנסת קובע כי הסמכויות "ייקבעו על ידי הכנסת", ורק מחייב שהייצוג בוועדה יהיה לפי יחסי הכוחות של הסיעות בכנסת. סעיף 135 בתקנון הכנסת מרחיב ומציין כי "לוועדת חקירה פרלמנטרית יהיו הסמכויות הנתונות לוועדה קבועה בכל הנוגע לסדרי דיון, לזימון לוועדה ולקבלת מידע, ככל שהכנסת לא קבעה אחרת". כלומר, אלא אם כן מציינת ועדת הכנסת במפורש משהו אחר, לוועדת החקירה הפרלמנטרית סמכויות זהות לכל ועדה אחרת בכנסת.

צריך לומר כי גם הסמכויות הללו אינן מבוטלות. לוועדות הכנסת יש סמכות לזמן לעדות נושאי משרה ציבורית כגון שרים, עובדי רשויות מקומיות או מועצות דתיות ועובדי תאגיד או חברה ממשלתיים. אלו יכולים לסרב להופיע בפניהן או לספק להן מסמכים רק מטעמים מוגדרים כמו סיבות ביטחוניות.

ומה אם הכנסת רוצה לקבוע שלוועדה יש סמכויות נרחבות יותר? הרי החוק מציין במפורש שהדבר אפשרי. מתברר שמתוך 26 ועדות החקירה הפרלמנטריות שקמו עד היום בישראל (הראשונה, אגב, נועדה לבדוק התנהלות לא תקינה של המשטרה), לפחות ארבע קיבלו סמכויות הזהות לאלו של ועדת חקירה ממלכתית. מדובר בוועדה לבדיקת תאונות הדרכים בישראל (1987); לבדיקת דליקת הגז בקריית אתא (1988); לבדיקת יישומו ומימונו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי (1999); ולאיתור והשבת נכסים של נספי השואה (2000). כלומר, על פניו, קרעי טועה, והכנסת יכולה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית ולהעניק לה סמכויות נרחבות. אלא שבפועל אותן ועדות בחרו לא לעשות שימוש בכוח הזה, ולכן הנושא לא נבחן לעומק.

ב-2017, עם הקמת הוועדה הפרלמנטרית האחרונה עד כה, שחקרה את התנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי וזכתה לכינוי "ועדת פישמן", עמד הנושא למבחן. יו"ר ועדת הכנסת דאז יואב קיש ויו"ר ועדת החקירה איתן כבל, ביקשו להרחיב את סמכויות הוועדה ולוודא כי תוכל לזמן את מנהלי הבנקים וראשי גופים פיננסים נוספים במשק. יועמ"ש הכנסת, אייל ינון, בחן את הנושא וקבע כי "לא ניתן... להעניק לוועדה סמכויות בענייני זימון וקבלת מידע מעבר לסמכויות הנתונות לוועדות הקבועות של הכנסת". קיש וכבל ניסו בתגובה לשנות את חוק יסוד: הכנסת, אך הממשלה אז, בראשות שרת המשפטים איילת שקד, התנגדה והמהלך נעצר. גם בכנסת הנוכחית הוגשה הצעה דומה לשינוי החוק, הפעם על ידי הח"כים קרעי, משה אבוטבול וישראל אייכלר, אך בינתיים היא לא קודמה.

קרעי הוא אינו הח"כ היחיד מהאופוזיציה שביקש לאתגר את הרעיון ש"פרשת NSO " תיחקר על ידי ועדה ממלכתית שתקים הממשלה. ח"כים אחרים מהליכוד כמו יריב לוין, גלית דיסטל אטבריאן ומירי רגב קראו גם הם להקמת ועדת חקירה ממלכתית, אך כזו שבראשה לא יעמוד שופט, אלא הנשיא יצחק הרצוג (או אדם אחר), או הציעו שהנשיא יהיה זה שימנה את חברי הוועדה.

כל ההצעות הללו לא עולות כמובן בקנה אחד עם חוק ועדות החקירה הנוכחי (1968). זה קובע כי בראש ועדה כזו יעמוד רק שופט עליון או שופט מחוזי, מכהן או בדימוס. החוק גם קובע כי היחיד שימנה את חברי הוועדה הוא נשיא בית המשפט העליון.

בשורה התחתונה: דבריו של קרעי נכונים ברובם. סמכויותיה של ועדת חקירה פרלמנטרית לא מוגדרות באופן מפורש בחוק, אך ב-2017 קבע יועמ"ש הכנסת כי ללא שינוי חקיקה לא ניתן להקנות לה סמכויות של ועדת חקירה ממלכתית. יחד עם זאת, לוועדה יש לה סמכויות לזמן עובדי מדינה בכל הדרגים ומסמכים, ורק במקרים מסוימים אפשר לסרב לה.

תחקיר: אורי כהן

עוד כתבות

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

דרמה בתחתית: מי החברות שיפסידו מכניסת פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נופלת בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה מאבדת גובה במסחר

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז ע"י גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה השקל התחזק דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

יו''ר מטה התכנון, עו''ד שלומי הייזלר / צילום: לע''מ

ברקע העימות עם האוצר: בית חולים הדסה מצרף את מנכ"ל המשרד הקודם

בית חולים הדסה הודיע על מינוי שלומי הייזלר לחבר דירקטוריון, לאחר שבשבועות האחרונים החריפו העימותים בין בית החולים שבירושלים לבין משרד האוצר ● בכיר בהדסה מודה כי המאבק מול אגף התקציבים ו"מחלוקת על חוב של המדינה להדסה של יותר מ־800 מיליון שקל" היו ברקע

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

המל"ט הישראלי שהועתק בארמניה ועורר זעם בקווקז

ארמניה הציגה לאחרונה מל"ט מקומי שמזכיר חיצונית את "הארופ" מתוצרת התעשייה האווירית ● הצעד עורר זעם באזרבייג'ן, שמשתמשת בנשק הישראלי המתאפיין בדיוק רב ● האם הידע זלג?

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להיערך לביצוע העסקה

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה / צילום: כדיה לוי

פאלו אלטו היא הישג שלא נרשם כאן שנים. אדם אחד חתום עליו

חברת אבטחת הסייבר הגדולה בעולם הודיעה על כוונתה להירשם במסגרת הרישום הכפול, לאחר שהשלימה את רכישת סייברארק הישראלית ● מדובר בהישג משמעותי לבורסה בת"א ולמנכ"ל איתי בן זאב, שניסו במשך שנים למשוך חברות טכנולוגיה מקומיות גדולות ● מניית הבורסה זינקה, ומניות בן זאב שוות כחצי מיליארד שקל ● וגם: כך תשפיע פאלו אלטו על הרכב המדדים

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי