שרת האנרגיה קארין אלהרר / צילום: שאולי לנדנר
למרות הצהרותיה של שרת האנרגיה קארין אלהרר משרדה האריך השבוע את רישיון חיפושי הנפט של חברות שפיר הנדסה וארבל חיפושי נפט בערבה. אלהרר הכריזה השנה כי לא יינתנו עוד רישיונות לחיפושי נפט ביבשה ובים, ובאשר לרישיון הישן של החברות שנותר בעינו, אמרה השרה בדיון שנערך בחודש אוקטובר בוועדת הקרן לאזרחי ישראל כי "זה נכון שהיה רישיון ישן שהוא עדיין בתוקף ואין מה לעשות, יש התחייבויות שלטוניות. יש להם תאריכים ברישיונות, כשיסתיים התאריך יסתיים הרישיון".
אלהרר הכריזה כי חיפושי נפט הם "מקור מזהם שאין לו יותר מקום" והדגישה לאורך חודשי כהונתה כי משרדה יתמקד בבשורת האנרגיה המתחדשת - נושא שהוזנח לאורך שנים על ידי משרד האנרגיה בזמן שבישראל רק כ-7% מהחשמל מופקים באופן שאינו פוגע באקלים, בבריאות ובסביבה. אלהרר הדגישה שזיכיונות נושנים לחיפושי נפט, לא יבוטלו. כך נותר בעינו הרישיון שניתן לחברות ארבל ושפיר הנדסה בשנת 2019, בתקופת כהונתו של השר הקודם. אלהרר החליטה שלא להתערבב בכך וטענה שמשרדה מחויב משפטית לעניין.
אלא שכעת, כאשר רישיון החברות עמד לפקוע, הודיע הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה לחברות כי רישיונן מוארך בשנה נוספת, עד ליום ה-16 בפברואר 2023, למרות הצהרותיה של השרה בוועדת הקרן לאזרחי ישראל, ואמירותיה בפני גורמים ששוחחו עמה, כי הרישיון לא יוארך מעבר לחודש פברואר.
בארגוני הסביבה תוהים כיצד מתיישבת פעילות משרד האנרגיה בתחום הגז והנפט עם הצהרות הממשלה בדבר מעבר לכלכלת נטו אפס פליטות עד שנת 2050, כשישראל מדדה הרחק מאחור בתחום האנרגיה המתחדשת. זאת, בזמן שאין מחלוקת מדעית באשר לכך ששריפת דלקים מאובנים מובילה למשבר אקלימי ואקולוגי חריף, ודוחפת את עליית הטמפרטורה הרבה מעבר למעלה וחצי - הסף שלאחר חצייתו, תעלה ההסתברות לאירועי אקלים קיצוניים, ממושכים ותדירים יותר.
תושבי האזור מתנגדים בתוקף לעבודות בשטח
חיפושי מאגר נפט בשטח טרם החלו, ולאחרונה הסתיים סקר אווירי בביצוע החברות, אך תוצאותיו טרם נותחו. זהו סקר מגנטי שמנסה לגלות תופעות מגנטיות מתחת לפני השטח, שיכולות להעיד על הימצאותם של נפט או גז. מפני שמדובר בסקר שטחי יחסית שלא יכול לגלות מה נמצא בעומק של אלפי מטרים בקרקע, בשלב הבא יבוצע סקר סיסמי - לו מתנגדים תושבי האזור בתוקף, וטוענים שבכוחו לייצר פגיעה אקולוגית באזור הרגיש. במהלך הסקר הסיסמי - הליך יקר הנאמד במיליוני דולרים, מתבצעת הרעדה של הקרקע, במטרה לייצר תהודה קרקעית ולבדוק האם היא חוזרת לחיישנים מעל פני השטח. בשלב הזה, ניתן לפענח האם ישנה תגלית בעומק הקרקע, והאם מדובר באינדיקציות לגז או נפט.
בשנה הקרובה, יבצעו החברות לפי תוכנית העבודה שלהן סקר סיסמי בשטח של 65 קמ"ר לפחות, יגישו פרוספקט לקדיחה לממונה, וביולי 2024 יחלו בביצוע מבחני הפקה באמצעות רישיון קידוח "איה", לקראת פעילות הפקה מסחרית, זאת אילו אכן יימצאו דלקים פוסיליים בשטח בהיקפים המצביעים על כדאיות כלכלית, עניין שבשלב זה אין לו כל ערובה.
במשרד האנרגיה טוענים בנוגע לדברים כי "בעלי הזכויות ברישיון שמטרתו גז טבעי, פעלו בהתאם לתוכנית העבודה, ולכן, בנסיבות הרישיון, לא קיימת הצדקה משפטית שלא להאריך את הרישיון". אלא שלמרות שבמשרד האנרגיה טוענים שמטרת הרישיון הינה גז, אין לכך עדיין אינדיקציה ברורה שטח - לא בידי היזמים שעדיין לא הגיעו לשלב שבו ניתן להעריך מה נמצא בתת הקרקע, וגם לא בידי מועצת הנפט של המשרד אשר אישרה את הרישיון לחיפוש נפט וגז, ולא יכולה להעריך את הקיים ללא ביצוע קידוח ניסיון או סקר סיסמי.
במשרד האנרגיה טוענים שאין סתירה בין הדברים שאמרה השרה בוועדת הכנסת רק לאחרונה, ובין החלטת הממונה על הנפט להאריך את רישיונן של החברות. לפי משרד האנרגיה, "מאז כניסתה של השרה לתפקיד לא ניתנו רשיונות חדשים לחיפושי נפט ביבשה, בהתאם להצהרתה. הרישיון המדובר הוא רשיון קיים מפברואר 2019, שמוארך כעת ולא רישיון חדש. ההחלטה על הארכת רישיונות לחיפושי נפט וגז טבעי נתונה בידי הממונה על הנפט במשרד האנרגיה, באגף אוצרות טבע ואינה דורשת את אישור או היכרות השרה. ההחלטה מתקבלת בהתאם לחוות דעת משפטית ומקצועית הנוגעת גם לעמידת החברה בתנאי הרישיון".
כך או כך, במשרד האנרגיה התקשו לענות על השאלה - מדוע בוועדת הכנסת ובשיחות עם גורמים הצהירה השרה שהרישיון לא יוארך, אילו לא מדובר בתחום הנתון בסמכותה, אלא בסמכות הממונה על הנפט בלבד.
הסקר הסיסמי עלול לפגוע בטבע באזור
הסקר הסיסמי של החברות יתפרס על אזור רחב: יטבתה, דרך סמר, אליפז, באר אורה ועד אילות, בסמוך ליישובים ובשטחים החקלאיים. למרות שרשות הטבע והגנים אישרה את ביצועו, התושבים חוששים שהסקר עלול לייצר פגיעה אקולוגית רחבה, בעיקר בקרב בעלי חיים המתגוררים במחילות, העלולים להיפגע מהוויברציות בקרקע במהלך הסקר, וזאת לצד נזק לתשתיות חקלאיות ולישובים באזור.
חבל אילות, בו מתכננות החברות לחפש אחר נפט, הוא המוביל בארץ באימוץ אנרגיות מתחדשות. זהו גם אזור טבע רחב ורגיש, המשמש בית לבעלי חיים רבים. לאחר שניתן רישיון חיפוש לחברה, אילו תמצא נפט, בשל מבנה החוק הנוכחי - המדינה תהיה מחויבת לאפשר קידוח, וגם אילו ימצא נפט בשטחים חקלאיים או אחרים הנמצאים בבעלות, המדינה תלאים את השטח מבעליו לצורך ביצוע הקידוח. לכן, בכך שהחליט משרד האנרגיה להאריך את רישיונה של החברה למרות שלא נמצא נפט עד שלב זה, כך גובר גם הסיכון לסביבה הטבעית.
למרות כל הבקשות, ההפצרות ומכתבי ההתנגדות של ראשי הראשויות של אילת וחבל אילות, לפי דורית בנט, מנכ"לית "אילת אילות", "בחרו השרה וצוותה לאשר הארכת זיכיון חיפושי נפט בערבה. הרישיון שתוקפו היה אמור לפוג, הוארך, בהבטחה שהחיפושים יהיו מגנטיים מהאוויר. ע"פ הרישיון שהתקבל קיים גם אישור לסקר סיסמי על הקרקע, לו התנגדו יישובי הערבה והעיר אילת באופן גורף בשל הנזק שהוא עלול לגרום לכל התשתיות באזור ולבתי גידול של בעלי חיים רבים. אזור שכולו תיירות, חקלאות טבע, נוף ואנרגיות נקיות בשום אופן לא מוכן לערבב בתוכו חיפושי נפט ובטח שלא קידוחי נפט".
"החלטה לא אמיצה ומאכזבת מאוד של משרד האנרגיה"
"הנפט הוא משאב מזהם ולא תואם את המדיניות של כלכלה מאופסת פחמן, עליה הכריז ראש הממשלה", אמרה בנט, והוסיפה: "הממשלה מנסה לקדם אנרגיות נקיות ללא הצלחה, וממשיכה לדחוף בכוח ובלחץ החברות הגדולות את אותה תעשייה ישנה ומזהמת ממנה העולם מנסה להיגמל. החלטה לא אמיצה ומאכזבת מאוד של משרד האנרגיה".
יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית", מסר לגלובס: "השרה אלהרר הייתה יכולה לקנות את עולמה בשעה אחת ולהוכיח לציבור כי פיה וליבה שווים בנושא הצורך בגמילה מדלקים פוסיליים ומעבר לאנרגיות מתחדשות. אך השרה לא ניצלה את ההזדמנות שלא לחדש את הרישיון לקידוח באזור רגיש המשמש מופת לישראל ולעולם ומייצר את החשמל שלו במלואו מהשמש במהלך היום. בכך, היא ריסקה את האמון שנתנו בה.
"אפשרנו לשרה מעל 200 ימי חסד בשתיקה רועמת מצידנו, מתוך רצון להיווכח בטוהר כוונותיה המוצהרות. במחדלה זה השרה שברה את התקווה לכך ואת הסיכוי לבנות מערכת אימון מול משרדה, לאחר שנות הליכה במדבר. הגיע הזמן שאלהרר תכרה אוזנה לזעקות ולדרישות הציבור ולא רק לאנשים שהיא מקיפה עצמה בהם, שמקדמים עוד מאותו הדבר בו מאסנו".