גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדוע אמנים עם מיליוני השמעות לא מצליחים להתפרנס מסטרימינג? יונתן קוטנר מסביר איך עובדת השיטה

איך ייתכן שאמנים עם מיליוני האזנות לא מצליחים להתפרנס בכבוד מהיצירות שלהם בספוטיפיי? ● יונתן קוטנר שעבד שלוש שנים בחברה, מסכים שהתמלוגים נמוכים מדי, אבל חושב שענקית הסטרימינג היא לא האיש הרע בסיפור ● בטור מיוחד לגלובס הוא חושף איך עובדת השיטה - ואיך אפשר לתקן אותה

מימין: שלמה ארצי, נטע ברזילי, דניס לויד וניל יאנג / צילום: יעקב סער - לע''מ, רויטרס, AP
מימין: שלמה ארצי, נטע ברזילי, דניס לויד וניל יאנג / צילום: יעקב סער - לע''מ, רויטרס, AP

המכתב הפומבי שפרסם הזמר ניל יאנג לפני כשבועיים ובו אולטימטום נגד ענקית שירותי הסטרימינג ספוטיפיי, בו הוא דרש מהם לבחור בינו לבין הפודקאסט הפופולרי של ג'ו רוגן - העיר שוב את הדיונים הערים נגד שירותי הסטרימינג, והספיקו כדי להכתיר שוב את ספוטיפיי בעיני רבים כענק הרשע שמנצל את האמנים שמהם הוא מתפרנס. אל יאנג הצטרפו במחאה אמנים נוספים כמו ג'וני מיטשל, גראהם נאש, דייוויד קרוסבי וסטיבן סטילס.

יונתן קוטנר, שעבד בענקית הסטרימינג למעלה מ-3 שנים, חושב שהזעם שמופנה כלפי ספוטיפיי הוא שגוי: "הסכומים שהשמעות בסטרימינג מכניסות ליוצרים ללא ספק נמוכים מדי", הוא כותב, "אבל המחאה נגד שירות אחד, גדול ככל שיהיה, מפספסת את הנקודה". בטור מיוחד המתפרסם כאן הוא מסביר כיצד מחושבים התמלוגים לאמנים וטוען כי "כדי לתקן את תמלוגי הסטרימינג צריך לתקן את יחסי הכוחות ששולטים בתעשיית המוזיקה". וכדי לעשות את זה צריכים לחזור לפחות 17 שנה לאחור.

א. כבר 17 שנה שאני מחפש: איפה הכסף?


"ב-2005 עבדתי עם להקת איזבו. זו הייתה תקופה מוזרה בתעשיית המוזיקה, בה הפיראטיות הרגילה אותנו לרעיון שאי אפשר להרוויח כסף ממכירת אלבומים. בזמן שהיינו עסוקים בסיבובי הופעות באנגליה ובצרפת - גילינו שלאיזבו צמח קהל דווקא באוסטרליה. האלבום התגלגל לתחנת רדיו פופולרית ואף הגיע לעשירייה הראשונה במצעד השנתי. למדנו את זה באיחור של שנה, וכשהגיעו התמלוגים הפירוט היה שורה אחת בלבד - "רדיו אוסטרליה". לא הייתה שום דרך לדעת כמה השמעות היו, בכמה תחנות, או האם השירים הושמעו גם בפאבים או במסיבות. לא הייתה לנו דרך לעקוב אחרי הכסף.

13 שנה לאחר מכן הצטרפתי לספוטיפיי כעורך בכיר. העולם השתנה. ראיתי אמנים ישראלים - מנטע ברזילי דרך נגה ארז ועד iogi - זוכים להצלחה בינלאומית חסרת תקדים. הסטרימינג איפשר להם לדעת בזמן אמת איפה הם צוברים תאוצה וכמה. אבל השאלה הישנה נותרה בעינה - איפה הכסף, ומה הדרך שהוא עושה לכיס של האמן?
למרות שעבדתי בספוטיפיי 3.5 שנים, הכתוב כאן לא מתבסס על מידע שצברתי בחברה.

נושא התמלוגים הגלובלי העסיק אותי באובססיביות מאז הסיפור עם איזבו ולאורך הקריירה שלי בניהול אמנים ולייבלים. הרבה מהכתוב מבוסס על דיוני ועדה של בית הנבחרים הבריטי שהתכנסה בשנה שעברה כדי לחקור את כלכלת הסטרימינג, ואירחה מגוון רחב של דמויות בכירות בעולם המוזיקה וכמה מוזיקאים שאני אוהב כמו ג'וני גרינווד וגאי גארוי. עקבתי אחרי רוב הדיונים שזמינים גם בוידאו, אבל ממליץ למי שמתעניין לקרוא לפחות את המסקנות (הדוח המלא למעמיקים, או סיכום במצגת אינטראקטיבית).

ב. אז איך בעצם עובדים תמלוגים?

כששיר מושמע באופן פומבי - ברדיו, בטלוויזיה, בבר-מצווה או גם בסטרימינג - יש שני ערוצי תמלוגים עיקריים שהמשמיע מחויב לשלם: תמלוגי הקלטה (מאסטר), ותמלוגי כתיבה (סונגרייטינג) עבור השימוש במילים ובלחן.

כלומר, לשיר שכתבתי יכולים להיות ביצועים שונים. על כל השמעה של ביצוע כזה אני אמור לקבל תמלוגי סונגרייטינג, אבל זכויות המאסטר על כל הקלטה שייכות רק לבעלים של המאסטר, שהם לרוב חברת התקליטים או האמן עצמו.

טיילור סוויפט / צילום: Associated Press, RJoel C Ryan

תמלוגי סונגרייטינג לרוב מנוהלים ונגבים על ידי אגודות גבייה, כמו אקו"ם בארץ, בהן חתומים כותבים רבים. זהו כסף שבו חברת התקליטים לרוב לא נוגעת. הוא עובר ישירות לכותבים, חוץ מעמלה לאגודה.

לעומת זאת תמלוגי מאסטר לרוב מנוהלים ונגבים על ידי חברות התקליטים, או התאגדויות שלהן (למשל הפדרציה, או הפי"ל, בארץ). הכסף הזה מתחלק בין חברת התקליטים לאמן, לפי הדיל ביניהם שקבע את אחוזי הבעלות על המאסטר.

בדיל "קלאסי" של שלוש הענקיות יוניברסל, וורנר וסוני, אשר ששולטות במוזיקה המוקלטת ומכונות ה"מייג'ורים" - האמן לעתים קרובות מקבל רק 20% או פחות, וגם זה לעתים רק לאחר שהחברה מחזירה את ההשקעה; שריד לימים שבהם באמת עלה המון להקליט ולהפיץ מוזיקה, וחברות תקליטים היו משקיעות סכומים נכבדים באמנים.
חשוב להבין שגובה התמלוג שמתקבל מכל גוף שידור אינו תוצאה של חקיקה - אלא של סטנדרטים של השוק שנקבעים בהתאם למשא ומתן בין בעלות הזכויות לבין גופי השידור.

לאורך 20 השנים האחרונות עברה התעשייה הרבה שינויים דרמטיים: החל מגל הפיראטיות בתחילת המילניום שהשמיד הרבה מההכנסות ועד גל האמנים העצמאיים שהוביל לירידה בהוצאות ההקלטה. כל אלה משפיעים על הדינמיקה ועל המו"מ בין בעלות הזכויות וגופי השידור ומכאן על גובה התמלוגים.

ג. ואיך עובדים תמלוגי סטרימינג?

סטרימינג הוא עוף מוזר וחדש אבל גם פה משלמים באותם שני ערוצי תמלוגים: מאסטר וסונגרייטינג. מפתח החלוקה, בכל שירותי הסטרימינג, עובד ככה: מחשבים את כלל ההכנסות במדינה מדמי מנוי ומפרסומות בתקופה מסוימת. השירות לוקח כ-30% לעצמו ואת השאר מוציא בתמלוגים. 50%-55% הולכים לבעלי זכויות המאסטר, 15%-20% הנותרים - לבעלי זכויות הסונגרייטינג.

לפי המפתח הקיים, זכויות המאסטר שוות בערך פי שלוש מזכויות הסונגרייטינג. למה זה המצב? הסטרימינג פרץ לעולם ב-2008, אחרי שבע שנים בהן המלחמה מול הפיראטיות הייתה כישלון מוחלט וההכנסות הגלובליות ממכירות פיזיות של תקליטים צנחו לפחות מחצי. המייג'ורים זיהו בסטרימינג חבל הצלה אפשרי. ניתן לשער שהעובדה שביחד הם מחזיקים בזכויות המאסטר של כ-80% מהמוזיקה המוקלטת בעולם, נתנה להם כוח מיקוח גדול יותר משל כל בעלת זכויות סונגרייטינג.

ג'וני מיטשל / צילום: Reuters, Fred Prouser

היחס הזה הוא חלק גדול מהסיבה שרואים הרבה מקרים של אמנים ותיקים מזדעזעים, בצדק, מהכנסות הסטרימינג שלהם: רוב התמלוגים, גם בעידן הסטרימינג, נשארים אצל חברות התקליטים. אצל אמנים עצמאיים, לעומת זאת, המצב הוא שונה - הם מחזיקים ברוב הבעלות על המאסטר, כך שניתן להגיד שהיחס הזה עובד לטובתם. זו למשל הסיבה שטיילור סוויפט הקליטה מחדש הרבה מהחומרים הישנים שלה - כשהיא בעלת המאסטר, התמלוגים שהיא רואה גבוהים בהרבה.

ד. כמה באמת שווה סטרים?

לסטרים (או "הזרמה", תרגום מצער אבל זה מה שיש), אין תעריף קבוע. השווי משתנה מחודש לחודש בהתאם להכנסות השירות במדינה. במדינות הנורדיות, בהן כמעט כל צריכת המוזיקה עברה לסטרימינג בתשלום - הערך לרוב גבוה יותר מאשר במדינה כמו ישראל בה רוב האוכלוסייה לא מבין למה בכלל צריך לשלם על מוזיקה. הסכום הזה משתנה גם כיוון שמנוי משלם סכום קבוע בלי קשר לכמות השירים ששמע.

המספרים האבסולוטיים בהרבה אייטמים בנושא יוצרים רושם שגוי, אבל נכון להשתמש בהם כדי להבין את היחס בין התשלומים בשירותים השונים. חשוב גם להגיד שמקורות שונים נותנים הערכות שונות, כך שהמספרים שאנקוב בהם פה, הם סוג של שקלול: אפל מיוזיק משלמים בין 0.006 ל-0.007 סנט לסטרים; אמזון ודיזר בין 0.004 ל-0.005; ספוטיפיי בין 0.0036 ל-0.0043; ויוטיוב משלמים באזור 0.002 סנט לסטרים.

מכל זה, אפשר להבין שגובה התמלוג כמעט ולא קשור לכמה מההכנסות שירות הסטרימינג שומר לעצמו. התמלוג הנמוך של ספוטיפיי יחסית לאפל קשור ישירות לעובדה שלה יש מסלול חינמי ולאפל אין.

אז נחזור לשאלה כמה סטרים באמת שווה? ניקח לדוגמה שיר שעשה מיליון הזרמות - וזה לא מספר מאוד גבוה: על פי ספוטיפיי, ב-2020 בלבד היו יותר מ-207 אלף שירים שצברו מיליון סטרימים ומעלה בשירות. הלהיט הענק הבינלאומי של דניס לויד, למשל, צבר כבר 747 מיליון סטרימים בספוטיפיי. להיט ישראלי מקומי, למשל שיר מצליח של עומר אדם - יכול להגיע לאיזור 10-15 מיליון סטרימים. "תתארו לכם" של שלמה ארצי, שיצא 11 שנה לפני שספוטיפיי הושקה בישראל - צבר כ-6 מיליון סטרימים בספוטיפיי.

עומר אדם / צילום: שי פרנקו

מיליון סטרימים שווים, מבחינת התמלוג לבעלי הזכויות, כ-4,000 דולר בספוטיפיי וכ-7,000 דולר באפל מיוזיק. לשם ההפשטה (הגסה מאוד), נגיד שהדילים של האמן עם בעלי הזכויות מאפשרים לו לשמור 20% מהתמלוגים. מספוטיפיי הוא ירוויח משהו כמו 800 דולר, ומאפל מיוזיק כ-1,400 דולר. לא סכומים שאפשר להתפרנס מהם. וכאמור, הם לא פונקציה של החלטה "לשלם יותר", אלא של הכנסות שירות הסטרימינג והדילים של האמן מול בעלי הזכויות.

ה. מה התועלת של הסטרימינג לשוק?

אם מסתכלים כמה שירותי הסטרימינג מכניסים לתעשייה כולה, מתבהר גם צד אחר. ספוטיפיי הכניסה לתעשיית המוזיקה כ-5 מיליארד דולר בתמלוגים ב-2020, ויוטיוב (הרבה בזכות השירות בתשלום 'יוטיוב מיוזיק') לא רחוק מאחוריה במקום השני עם 4 מיליארד דולר מאמצע 2020 עד אמצע 2021.

כדי להבין כמה זה משמעותי צריך לחזור אחורה: ב-2001 הכניסה התעשייה כולה 23 מיליארד דולר. סכום שהלך והצטמק עד 14 מיליארד דולר ב-2014, ומאז התעשייה צמחה עד הכנסות של 21 מיליארד ב-2019, כשכמעט כל הצמיחה הגיעה מסטרימינג. כלומר - ברמה הגלובלית הסטרימינג מציל את תעשיית המוזיקה. הבעיה היא בצורה שהכסף מגיע ליוצרים.

המודל של כל שירותי הסטרימינג דומה, זה שאפל מיוזיק משלמים כמה אלפיות סנט יותר לא אומר שאמן יכול להתפרנס מהם יותר מאשר מספוטיפיי (במיוחד כיוון שלספוטיפיי יש יותר מנויים, ולכן ההכנסות של אמנים לרוב יהיו בכל זאת גדולות יותר בספוטיפיי). גם אם כל שירותי הסטרימינג היו משלמים את אותו התמלוג, המשמעות של זה כלפי פרנסת האמנים היתה מינורית.

במציאות הנוכחית, הדרך היחידה לאימפקט משמעותי על הכיס של האמנים היא להעלות את מחירי המנוי. שירותי הסטרימינג אכן מנסים להעלות את מחירי המנוי לאט לאט - אבל זה לא קל בשוק כל כך תחרותי ובזמן שאנשים לא ששים לשלם על מוזיקה.

בשנה שעברה קמפיין אמנים דרש מספוטיפיי להגדיל את התמלוגים לסנט אחד שלם לכל הזרמה. אבל לפי חישוב של מגזין תעשייה זה יצריך העלאה של דמי המנוי לכ-100 דולר לחודש. אפילו כצרכן מוזיקה כבד שאוהב להוציא כסף כדי לתמוך באמנים אני לא יכול לדמיין שאשלם על כך 100 דולר. מרבית האנשים יתקשו להצדיק גם 30 דולר.
אבל זכרו שגם את הסנט הזה האמנים יקבלו אחרי שכל המתווכים בדרך לקחו את הנתח שלהם.

ו. יש ברירה, חייבים לשנות את השיטה

בטווח הארוך יש לקוות ששירותי הסטרימינג אכן יצליחו בניסוי העלאת המחירים, ושחקיקה עתידית אולי תאלץ אותם להעלות אף יותר, ושמרבית הלקוחות לא יברחו בתהליך. עד שזה יקרה - הדבר החשוב ביותר הוא לטפל בצורה שבה הכסף מחולק, ולהפוך אותה להוגנת יותר עבור האמנים.

המסקנות של אותה ועדה בריטית נוגעות בדיוק בנושא. חלק מהכיוונים שהיא בדקה קשורים לשינוי בצורה שתמלוגים מחושבים בתוך חברות הסטרימינג, וחלק להגבלות על חברות התקליטים, גם מבחינת החוזים עם אמנים וגם מבחינת היכולת להפעיל לחץ על שירותי הסטרימינג.

אחד המודלים האפשריים שעלו הוא מעבר לשיטת חישוב תמלוגים שנקראת User-centric - קצרה היריעה מלהסביר את המורכבויות של השיטה הזו, אבל לפי מחקרים שנעשו לא ברור עד כמה היא תיצור שינוי משמעותי בהכנסות האמנים.

כיוון אחר שעלה בדיוני הוועדה הוא פתרון שמקדם טום גריי, מוזיקאי (מלהקת גומז האהובה עלי) ואיש תעשיית המוזיקה: יוזמה ליצירת ערוץ תמלוגים שלישי שאינה מאסטר או סונגרייטינג אלא סוג של תמלוגי מבצעים שנקרא ER - Equitable Remuneration, וקיים בתעשיה הבריטית מאז 1996 בנוגע לשידורי רדיו. תמלוגים אלה משולמים למבצעים דרך חברת גבייה, וחברות התקליטים לא נוגעות בו. גריי מציע להחיל את ערוץ התמלוגים הזה גם על סטרימינג.

סביר להניח שסכום כזה ייחתך מהחלק של תמלוגי המאסטר, ומן הסתם חברות התקליטים עלולות להתנגד. אבל הוועדה השתכנעה שזו יכולה להיות דרך אפקטיבית לפצות אמנים על השימוש בשירים שלהם בסטרימינג, וכללה אותה בהמלצותיה. אם הערוץ הזה ייקבע בחקיקה באנגליה, זה יכול לפתוח פתח לשינוי משמעותי בצורה שבה אמנים מקבלים תשלום על סטרימים ברחבי העולם.

אם אנחנו רוצים להביא לשינוי אמיתי בצורה שבה אמנים מתוגמלים על המוזיקה שלהם, אנחנו לא יכולים להסתפק פשוט בדרישה משירותי הסטרימינג להגדיל את התמלוגים. אנחנו חייבים להתאמץ להבין למה המצב הוא כמו שהוא, ולדרוש מהמחוקקים לעשות את אותו הדבר. המחוקקים צריכים לעבוד, יחד עם התעשייה, על מודלים חדשים לחישוב תמלוגים ועל מודלים חדשים להתקשרות בין בעלי הזכויות לבין האמנים - מודלים שמחזירים את המערכות להיות הוגנות, תוך שימוש בכל הכלים הטכנולוגיים המודרניים.

ממוכר בטאוור רקורדס לעורך בכיר בספוטיפיי: הקריירה של יונתן קוטנר

יונתן קוטנר הוא מנהל מוזיקאים, מנהל לייבלים ועורך מוזיקלי עם קריירה של 20 בתעשיית המוזיקה. הוא חי בברלין, לשם עבר ב-2018 כדי לעבוד בספוטיפיי כעורך מוזיקלי בכיר. הוא היה אחראי על ההשקות והתוכן המוזיקלי בישראל וביוון, וגם חבר בוועדת האינדי הגלובלית של החברה. בשנה שעברה סיים את תפקידו שם.

וכן, אבא שלו הוא יואב קוטנר. אבל למרות זאת את הקריירה הוא התחיל "מלמטה" כמוכר בחנות התקליטים טאוור רקורדס. בין טאוור לספוטיפיי הוא עבד בתפקידי ניהול במספר לייבלים ישראלים, ביניהם לייב'לה (של האמרגן האגדי אשר ביטנסקי), אנובה מיוזיק (לייבל ישראלי שממוקד בעיקר בלהקות שמכוונות לחו"ל) ו-סוס (לייבל אינדי עברי שהוא עצמו הקים). קוטנר עבד עם עשרות אמנים, בין הבולטים שבהם: איזבו, איה כורם, עמית ארז והסיקרט סי, אטליז, רות דולורס וייס, יאפים עם ג'יפים, להקת לא (של גיא שמי), נטע ויינר, סיסטם עאלי, אלקטרה ועוד רבים.

הטור המתפרסם כאן הוא גלגולו של פוסט שפרסם קוטנר בעמוד הפייסבוק שלו ובו הוא מסביר, על סמך נסיונו והכרותו עם השוק כיצד עובדת שיטת התמלוגים - בסטרימינג ומחוצה לו - וכיצד צריך לתקן את העיוותים שנוצרו בה לאורך השנים.

עופר דק

עוד כתבות

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין