ח"כ משה ארבל, בן טיפוחיו של אריה דרעי, נלחם על זכויות אסירים, מתנדב כרב קהילה במקביל להשלמת דוקטורט במשפטים, ומאמין שהפתרון לקיטוב בחברה הישראלית נמצא במסורתיות ● בראיון לגלובס הוא מוחה על התוכנית הכלכלית ("העשירונים הנמוכים הופקרו") ומסביר למה הירידה של דרעי מהבמה הפוליטית תשפיע על האופוזיציה יותר מאשר על ש"ס ("היחיד שידע לאחד את כולם")
ארבל משה / צילום: איל יצהר
"אחד היתרונות שלי הוא שאין לי פריימריז", אומר ח"כ משה ארבל מש"ס כמעט בפתח הראיון ובכך אולי מסכם את תורת ההפעלה של חברי הכנסת במאה ה-21. במקום לשקול שיקולי רייטינג והופעות ביפעת, הוא בוחר פעמים רבות להיות צד במלחמות הפחות פופולריות ועדיין מצליח להיות אחד מהחברים הבולטים בכנסת ה-24. הנתונים היבשים לא מרמזים ולו במעט על הדרך שבה הפך מעין קונצנזוס: הוא בן 38, נשוי ואב לחמישה, עורך דין בהכשרתו והיה ראש המטה של אריה דרעי בתקופתו כשר הפנים.
השאלה שהכי מסקרנת אותי היא מה לך ולמלחמות למען זכויות אסירים? לא נראה לי שזה מעניין את בוחרי ש"ס באופן מיוחד. אז למה?
"אחד היתרונות בכך שאין לי פריימריז זה לא לעשות דווקא מה שיניב לי רייטינג. נחשפתי לא פעם ולא פעמיים למציאות קשה שבה גורמי אכיפת החוק משתמשים בכוח רב מאוד. אני מצפה שיהיו רשויות אכיפה מתפקדות, ואם אנשיהן פוגעים בזכויות אדם, אנחנו חייבים להדליק את הפנס ולהגיד 'חבר'ה טעיתם'".
ארבל מתייחס לאירועים מעברו ומספר "הזיכרון שנצרב אצלי מלפני כעשור בתור מתמחה בבית משפט השלום ברמלה, זה ה'פוסטה' - הניידת של שב"ס שמגיעה לדיוני מעצרים בשיא הקיץ וחונה ברחבת מעצרים מתחת לבניין בית המשפט. הלוחמים ממתינים לשופט התורן שייכנס לאולם ובינתיים משאירים את העצירים ברכב בלי מזגן בקיץ. ואני יושב בלשכת השופטת, שומע צעקות מלמטה ולא מבין מה האירוע.
"רק כשאני יורד למטה אני קולט שהשאירו בני אדם ברכב סגור בלי מזגן, בקיץ. לאף אחד מהלוחמים של נחשון שהיו שם לא הייתה כוונה רעה, פשוט לא הייתה להם מודעות. הם עשו את אותו מסלול כל יום ומבחינתם הם מובילים שק תפוחי אדמה ולא בני אדם".
ובכל זאת, אתה יכול להילחם להשיג צדק חברתי לאוכלוסיות מקופחות, אבל אתה הולך ונלחם מלחמות של פושעים.
"אני בתקופה האחרונה עם מהפכת ה"ME TOO" שהגיעה לציבור החרדי, תפסתי את ילדיי המתבגרים לשיחה והסברתי להם שבין ביקורי האסירים שאני עושה, ביקרתי באגף 4 בכלא מעשיהו שהוא ייחודי לעברייני מין, והקשבתי לצרכים של אותם אנשים. כשיצאתי עשיתי גוגל כדי לבדוק על מה הבן אדם שישבתי לדבר איתו עכשיו יושב בבית הכלא וכ"כ התבאסתי על עצמי 'למה בזבזתי זמן בשביל החלאה הזה'. ואז תפסתי את עצמי ואמרתי 'רגע אני לא באתי לקצר לו את העונש, אני באתי כדי לראות שהוא מקבל תנאים של בן אדם'.
"למרות שבעין אחת אתה צריך לראות מפלצת, בעין השנייה אתה צריך לראות בן אדם. קיבלתי על עצמי לא לבדוק על מה אותו אסיר יושב. גם אהרון ברק בפסק דין ידוע כתב שהחברה נמדדת ביחס שלה דווקא לאסירים".
היית נלחם על אותן זכויות עבור מחבלים בכלא?
"האסירים הביטחוניים בארץ הם במצב הכליאה הטוב ביותר. אני אומר את זה כמי שעשה ביקור פתע בכלא קציעות שם נמצאים אסירי חמאס. דווקא החוליות החלשות ביותר בחברה, כמו יונתן היילו, (שהורשע ברצח אסיר משוחרר שתקף אותו מינית וסחט ממנו כספים. בתום מאבק ציבורי הוא קיבל חנינה ובנובמבר 2020, נמצאה גופתו ונבדק החשד שהוא שם קץ לחייו. שא"כ) אף אחד לא שיקם אותו".
"הממשלה אחראית לגל עליות המחירים"
על הקיר בלשכת ח"כ ארבל תלויה אמנת הכבוד ההדדי שיזם והגיש לנשיא לשעבר ראובן ריבלין ועליה חתומים 70 חברי כנסת שמחויבים לשיח סובלני וענייני. כשהנשיא הרצוג נכנס לתפקיד ביקש ממנו ארבל להזכיר לחברי הכנסת שהם חתומים על המסמך המחייב הזה.
הטענות על הידרדרות השיח מופנות כלפי חבריך לאופוזיציה.
"חלקם מדברים ממקום של כאב אמיתי על רמיסת כללי המשכן".
ארבל מתייחס לעובדה כי מאז כינון הממשלה, חברי הקואליציה מסרבים לתת להם את חלקם היחסי בוועדת הכספים כפי שנהוג. בתגובה, באופוזיציה מחרימים כבר חודשים את רוב ועדות הכנסת. "נבחרו 59 ח"כים לאופוזיציה ו-61 לקואליציה במקרה הטוב. היחס הזה היה חייב לבוא לידי ביטוי בוועדות והוא לא קיים. וזה גורר אחריו את אי הקמת ועדת האתיקה והרבה מאוד רעות חולות בבית הזה. ובקלות אפשר לגשר על הפערים".
הציעו לכם פתרונות.
"הציעו הפרש של חבר כנסת אחד בוועדת כספים?"
זו לא הדרך שלכם לעשות דה לגיטימציה לממשלה?
"אנחנו משתתפים במשחק הדמוקרטי ואנחנו מגיעים לוועדות. החבורה הצעירה של ש"ס חרוצה ועושה עבודה בוועדות, אבל בתמונה הכוללת אני רואה מגמה: מחקו את אזרחי ישראל, לא את הליכוד או את ש"ס. זו פגיעה בליבת הדמוקרטיה".
לארבל יש ביקורת חריפה גם על התנהלות הממשלה בקורונה וטיפול השרים במצוקת בעלי העסקים. לאחר שקבינט הקורונה לא התכנס בשיא המגיפה כינה אותם "מכחישי קורונה". ביקורת נוקבת במיוחד הוא ומפלגתו מותחים על שר האוצר, אביגדור ליברמן. "קבינט קורונה לא התכנס במשך שבועות וגם כשהתכנס, שר האוצר החליט שהוא לא מגיע", הוא אומר. "יש פה השלכה ישירה על חיים של בני אדם. בעל עסק מנסה לייצר לעצמו אי של ודאות, להבין מה הממשלה מתכוונת לעשות, והגורם המשמעותי הבכיר שמחזיק את משרד האוצר ואת יו"ר ועדת כספים מחליט שקבינט קורונה לא מעניין אותו. זה אירוע לא חוקי והארתי את עיניו של היועמ"ש בנושא הזה ולכן שינו את החוק".
ליברמן אומר שש"ס ודרעי שלפו את "השד העדתי" לצרכים פוליטיים בסרטון שמחה על יוקר המחיה וצעדי הממשלה. בסרטון נראים אם ובנה בסופר מתקשים לעמוד במחירים הגבוהים של כלים החד־פעמיים ומשקאות קלים, כשמאחוריהם לקוח חילוני שמרוצה מרכישת מספר שקי מזון לחתולים. קראתם לו "ממשלה שמרעיבה ילדים". למה זה קרה?
"זה בדיוק מה שמרגיש כל אזרח שנכנס למרכול היום. הסרטון משקף מציאות אמיתית ואי אפשר להישאר אדישים מול זה. המציאות בה משק בית בו שני בני הזוג עובדים במשרה מלאה ועדיין לא מצליחים לסגור את החודש מלמדת על בעיה מערכתית. כאשר מול מגמות עולמיות של עליות מחירים הראשונה להעלות מיסים זו המדינה אז ברור שהיבואנים והקמעונאים יגררו אחריה. האחריות הממשלתית לגל עליות המחירים מובהקת. לגבי טענות על גזענות, מציע לליברמן להתנצל קודם מעשיו ועל הבטחתו 'להעמיס את החרדים על מריצות ולזרוק אותם למזבלה'".
אבל בתוכנית שהציג ביום רביעי, ליברמן התייחס לסיוע להורים עובדים והורידו מסים על החשמל. זה לא מענה מספיק לגל ההתייקרויות?
"ממש לא ולא רק בעיני, גם בעיני חברי קואליציה. הסיוע ממוקד ברובו המוחלט בעשירונים היותר גבוהים שמדרגות המס שלהם מאפשרות זיכוי. העשירונים הנמוכים שיוצאים לעבוד במשרה מלאה, שני בני הזוג הופקרו על ידי הממשלה לחסדי עמותות צדקה ונדבנים. זה לא צריך להיות. מחיקת המענה לאוכלוסיות אלו כדוגמת תווי הקניה לרכישת מזון שיזם אריה דרעי היא אות קין על הממשלה".
"מסורתיות היא ערובה להכלה של מורכבויות"
ארבל סיים את לימודיו בישיבה, התחתן, המשיך בכולל לאברכים והוסמך לרבנות. לאחר מכן התגייס לצה"ל ושירת בפיקוד העורף ביחידה לזיהוי חללים. אחר כך השלים את לימודי הבגרות ובהמשך סיים תואר ראשון ושני במשפטים בקריה האקדמית אונו. היום, לצד עבודתו כחבר כנסת, הוא עושה דוקטורט במשפטים באוניברסיטת רייכמן. בין כל העיסוקים האלה, הוא גם מספיק לכהן כרב קהילה בהתנדבות בפתח תקווה לקהילה מסורתית. שם, כשהוא חוזר הביתה מקרבות המליאה הוא רואה את הפתרון לקוטביות בחברה הישראלית.
"דווקא היכולת ללכת ולחזור ולאהוב את היהדות גם אם אתה לא אדם שומר מצוות, או לפי הגדרתי חובש כיפה שקופה, היא קריטית להמשך היכולת שלנו לחיות פה ביחד".
זה היה הדגל שנשאה ש"ס עם הרב עובדיה לפני שאיבדתם אותו לטובת יישור קו עם העדה החרדית האשכנזית (הקפדנית יותר).
"הגישה של הרב עובדיה וש"ס נועדה לייצר מוביליות חברתית. אותה משפחה מזרחית שעלתה לארץ בשנות ה-50 וחלקה התגוררה בשדרות וחלקה בצרפת, עבדו בעבודות דחק ואותם בני משפחה בדיוק שהיגרו לפריז הם פרופסורים בסורבון.
"היכולת ומנת המשכל של אלו שעלו לארץ לא נפלו מאלה שעברו לצרפת. אלא ששם פתחו בפניהם את שערי האקדמיה, מה שלא קרה בישראל ועד היום רואים את ההשלכות של זה. ואז בא הרב עובדיה בתחילת שנות ה-80 ובגדלותו אמר 'נעביר אותם להארוורד של עולם התורה'. מי שלא חלמו לראות אוניברסיטה - שילמדו בישיבת חברון. בדיוק איפה שהאקדמיה נכשלה וסגרה את שעריה, ש"ס יצרה פרצת דרך וזו אחת הסיבות שהצליחה לשרוד במשך השנים. ובמובן הזה יש לזה מחיר של הליכה פנימה לחרדיות, אבל יש לזה גם יתרונות מאוד גדולים".
ושכחתם.
"אני לא יודע. הביקורת במקומה. יכול להיות שבמשך השנים, כדי לייצר את המוביליות אתה צריך לבחור איפה אתה נמצא כי ההגמוניה לא מאפשרת לך להיות גם בישיבת פונוביץ וגם להישאר מסורתי. הייתה בחירה מודעת וזה יצר דור של תלמידי חכמים".
אז המסורתיות היא הדגל החדש-ישן שאתה נושא.
"בתור בחור צעיר הייתי מבאי ביתו של הרב שלום משאש שהיה רבה של מרוקו ובהמשך הרב של ירושלים והיה משפט אחד שהוא אמר לי בהגיה מרוקאית כבדה ולא יוצא לי מהראש: 'רבי עובדיה הרב של החרדים, הרב מרדכי אליהו הרב של הכיפות הסרוגות ואני (הרים את היד) הרב של החילונים'".
ש"ס וגוש נתניהו ביום שאחרי אריה דרעי
ביום שלישי נחתם גזר דינו של יו"ר ש"ס אריה דרעי בפני שופט ושבוע לפני כן הוא כבר הפסיק לפקוד את הכנסת כחבר המשכן. אני שואלת את ח"כ ארבל איך הפרשה הזו משפיעה על המפלגה. "ש"ס תמשיך לפעול, אבל אני כן מאוד מודאג מאחדות האופוזיציה. הגורם המרכזי היחיד היום שיודע לכנס להחלטה סביב שולחן אחד את בן גביר, טיבי ואיימן עודה ועשרות חברי הכנסת של הליכוד זה אריה דרעי.
"מצד שני המחיר האישי שהוא שילם של עינוי דין כמעט 7 שנים והצורך להמשיך להיות אב לילדים וסב לנכדים", הוא אומר, עוצר וממשיך בביקורת על מערכת המשפט. "מבחינתי האירוע הזה מדאיג מאוד. עוד הרבה לפני העסקה, בסוגיית ההגנה מהצדק, שאומרים שאי אפשר להפוך איש ציבור ליעד ולסרוק אותו במסרקות ברזל ובסוף נמצא משהו, וככה התנהלו בעניינו. לקחו את היומן שלו ועברו עליו כדי לבדוק במה יש פוטנציאל לניגוד עניינים".
אבל בסוף הוא הודה ונקנס.
"הסעיפים שיוחסו לו, לא היה בהם שום כוונה. עורך הדין שלו ביצע דיווח שגוי והוא לא מנע את זה ממנו. כל אדם אחר זה היה נגמר בקפה עם פקיד השומה ותשלום. המלצות המשטרה דיברו על שוחד, מרמה והפרת אמונים וכשפורטים לפרוטות מה נשאר? הרי אין מוטיבציית חסר בפרקליטות בעניינו של דרעי ולמרות זאת, כל הדברים האלה התבררו כדברי היועמ"ש כהר שהוליד עכברון. האפקט המצנן שזה יוצר הוא שאנשים טובים אומרים למה אני צריך להיכנס לעשייה הציבורית וזה פוגע בראש ובראשונה באינטרס הציבורי".
אתה מייחס למערכת המשפט מוטיבציה להוציא אדם פוליטי מהמשחק.
"אני מסתכל על נתונים יבשים. על חקירה שנמשכה כמעט 7 שנים ובסוף נסגרת בדבר הזה. אני אדם מהשורה שמנסה להסביר מה קרה פה, חוץ ממוטיבציית יתר אין לי הסבר אחר. אדרבה אם למישהו יש הסבר אחר אשמח לשמוע. ואני אומר את זה בכאב. אני לא רוצה לרסק את המערכת ועדיין בדק בית, אם ייעשה, יביא לחיזוק אמון הציבור במערכת - זה הרווח הגדול".
בלי דרעי ובלי ליצמן, שגם כן בדרך החוצה, מה יקרה לגוש הימין של נתניהו?
"גוש נתניהו לא מחזיקים אותו אנשים. הפערים ביני לנתניהו גדולים. מה שמחזיק את הגוש הזה זה הסיפור המסורתי. נתניהו יכול מאוד להיות פחות שומר תורה ומצוות מבני גנץ, אבל השאלה היא האם אתה מספר את הסיפור והמורשת המסורתית או שאתה מוחק זהויות. בסוגיה הזו נתניהו, בכישרון רב, בנה עוד בשנות ה-90 את גוש השותפים הטבעיים. הוא ידע ויודע היטב לספר את הסיפור הזה ולנו כנבחרי ציבור חרדים יש אחריות כלפי מאות אלפי אנשים שרוצים מדינה עם מסורת וזהות יהודית".
בנט עם כיפה וסער שומר שבת לא מייצגים את הציבור הזה?
"אני פורט את הצעות החוק שהובאו לפרטים ואני רואה פה מאבק איתנים של ממשלה שהמגמה שלה היא למחוק את הזהות היהודית של המדינה: ברמת השבת בפרהסיה, בנישואים אזרחיים, בגיור ברפורמת כשרות שמגיעה מתוך מטרה מובהקת לקעקע ולמחוק את כל מה שהיה קיים כאן 73 שנה. יש פה תהליכים שמשנים את סדרי בראשית".
או שיש כאן חוקים, שבאים לתקן שירותים רעים של הרבנות הראשית.
"אני מקבל ביקורת בענייני רבנות ולא באופן גורף, אם צריך לתקן מתקנים. דווקא אני כחרדי מסורתי שאוכל כשרות של הרבנות, בעיני יש לה נאמנות גדולה יותר מכל הבד"צים שהם חברות פרטיות. נוצר מצב שגם אם יהיה כתוב 'כשר' הלקוח לא יידע שזה מה שהוא מקבל.
"כאן ה'תיקון' נעשה בדורסנות. זה עונה לשאלותיך על הממשלה הנוכחית. יש לה שר משפטים שומר שבת וראש ממשלה עם כיפה והיא מוחקת זהויות של הציבור המסורתי וחותרת למדינת כל אזרחיה בצורה הקיצונית ביותר. יש ציבור שרוצה את זה, זו דמוקרטיה, אבל אני נמנה עם הציבור שלא רוצה".
משה ארבל
אישי: בן 38 מפתח תקווה. נשוי ואב לחמישה
מקצועי: חבר כנסת מטעם מפלגת ש"ס. התחיל את דרכו כעורך דין ועבר לפוליטיקה. היה היועץ המשפטי של ש"ס, יועץ פרלמנטרי וראש המטה
של אריה דרעי בתקופתו כשר הפנים
עוד משהו: משלים בימים אלה דוקטורט למשפטים באוני' רייכמן ומשמש גם היום, במקביל לעבודתו בכנסת, כרב קהילת בית אליהו בפתח תקווה