איך רמ"י רשמה נצחון מול מועצת עמק הירדן ומדוע האוצר איבד פרופורציה

מצוין: הטריק החדש של רמ"י

במאי אשתקד פרסמה המדינה מכרז למכירת 248 מגרשים להקמת בתים על שפת הכנרת, על אדמות קיבוץ האון המוזנח והנטוש שיהפוך לישוב קהילתי. אבל במועצה האזורית עמק הירדן נבהלו מהרעיון ש"סתם" ישראלים יוכלו לקנות מגרש של חצי דונם. אז הם דרשו שהמגרשים יימכרו לרשימות סגורות בפטור ממכרז וגם פצחו בטענות למלחמת מעמדות ועשירים שייבנו בתי רפאים על הכנרת. טענות שהתעלמו מתנאי מפורש במכרז, שקבע כי רק מחוסרי דיור שיתחייבו לגור במקום יוכלו להשתתף בו. וגם מהעובדה הפשוטה שהכסף שישולם ילך לקופה הציבורית, השייכת לכולנו, אז למה בעצם שלא נמקסם את ההכנסות, במקום לחלק את הקרקעות למקורבים?

אבל בשורה התחתונה, המכרז נדחה 4 פעמים. השלטון המרכזי בישראל לא באמת יודע להכניע רשויות מקומיות עקשניות. אלא שכעת, ברשות מקרקעי ישראל מצאו דרך להתחכם. נתח מהמגרשים יימכר בסבסוד הקרקע ("מחיר מטרה") ונתח אחר להשכרה ארוכת טווח. אם כבר נגזר על ההכנסות להיות נמוכות מהפוטנציאל, לפחות שהגרלה היא שתבחר את המאושרים, ולא מועצת עמק הירדן. ונראה אותה מוצאת טיעונים נגד זה.

בלתי מספיק: מדליות במקום מסים

יודעים איזה הישג חגג השבוע שר האוצר ליברמן ("זה מגיע למדינת ישראל")? על מה אמר יו"ר ועדת הכספים קושניר שמדובר ב"רגע נדיר של הסכמות בין אופוזיציה לקואליציה"? לכבוד מה ביקשו השבוע לא פחות מ-59 חברי כנסת "רשות דיבור במליאה" (מה שייחסך מהציבור, בעקבות אישור החוק רק בשעת לילה מאוחרת, כשרק 8 ח"כים נוכחים במשכן)? כל הדרמה הזו קרתה במסגרת החוק שעבר פה אחד לביטול המס על זכיות הספורטאים שלנו - במסגרת משחקים אולימפיים, פאראלימפיים, אליפויות עולם, אליפויות אירופה ו"אליפויות מוכרות" (מחכה כבר לוויכוחים מה זה בדיוק אומר), לאחר שעד כה הם היו חייבים במס של 35%, כפי שקבע החוק בתגמול על פרסי הצטיינות.

הפטור בהחלט מוצדק, אבל נדמה לי ששוב יצאנו לגמרי מפרופורציות. במקום חגיגות על הפחתת מסים, היה משמח בהרבה אם מדינת ישראל הייתה דואגת להיות שותפה אמיתית להישגים שיביאו הספורטאים שלנו (תקציבי התמיכה לספורט הם אפילו לא לעג לרש). או אז, אפילו הם יפרגנו לה להיות שותפה בפרס הגדול שהביא כבוד וכסף להם ולמדינה.