קארין אלהרר לבוקר טוב ישראל, גלי צה''ל, 2.2.2022 ואביגדור ליברמן במסיבת העיתונאים השבוע / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ, אלכס קולמויסקי - ידיעות אחרונות
המחאה שפרצה בשבועות האחרונים נגד גל עליות המחירים אמנם רשמה הישגים מסוימים, אבל היו מי שטענו, ובמידה לא מבוטלת של צדק, שהפניית האצבע המאשימה רק כלפי החברות הפרטיות היא בעצם דרך לעשות לעצמנו עבודה קלה. הרי כשהממשלה מעלה את מחירי החשמל, הדלק והארנונה אנחנו לא נפגעים מכך רק ישירות, במשק הבית שלנו, אלא גם בעקיפין, כלקוחות וצרכנים של חברות ורשתות. אלה סובלות בעצמן מעלייה בהוצאות שלהן, וכשהן מעלות את מחירים בשל כך הן סופגות את האש במקום הממשלה.
אז האשמה האמיתית היא הממשלה? למרבה ההפתעה, כששרים בממשלה נדרשו לאחרונה לסוגיה הם טענו שבעצם גם להם אין הרבה מה לעשות. "כשרה, אין לי השפעה לא על מחירי המים ולא על מחירי החשמל", הסבירה בשבוע שעבר שרת האנרגיה, קארין אלהרר, בראיון בגלי צה"ל. אתמול הדגיש גם שר האוצר אביגדור ליברמן שהנושא "לא קשור לממשלה. יש נוסחה אוטומטית שמצמידה את מחירי הדלק והחשמל למחירי הסחורות בשוק העולמי", הוא ציין, והזכיר שבשל כך ב-2012 וב-2014 המחירים היו גבוהים אף יותר.
עובדתית זה נכון. המחירים של השירותים הללו אכן נקבעים על ידי נוסחאות די מורכבות שמעטים שולטים בפרטי הפרטים שלהן. אבל כפי שהוכיחה מסיבת העיתונאים אתמול, שבמהלכה התבשרנו על הוזלת מחיר החשמל, זה לא ממש נכון שלממשלה אין מה לעשות בנידון. בשורות הבאות נסביר בקצרה איך עובדות הנוסחאות הללו, ונזכיר מה נעשה בעבר כדי לצמצם בכל זאת את החשבונות שאנחנו משלמים.
חשמל: הפחם מכביד
איך נקבע המחיר? לפי חוק משק החשמל, רשות החשמל היא זו שקובעת את תעריפי החשמל ומעדכנת אותם מעת לעת "לפי שיקול דעתה המקצועי הבלעדי". על פי החוק, התעריפים נקבעים על בסיס "עיקרון העלות". כלומר, המחיר נגזר מעלויות החשמל. מהן העלויות הללו? הן מחולקות לארבעה מקטעים: ייצור (שכולל למשל את עלויות הדלקים והוצאות תפעול); עלות ניהול המערכת; עלות ההולכה והחלוקה; ועלות השירות לצרכן (אספקה).
אז למה הוא עולה עכשיו? בגלל המקטע הראשון שקשור לעלויות הייצור. לפי רשות החשמל, הגורם העיקרי להתייקרות הוא עליית מחירי הפחם בעולם ביותר מ-100% בשנה האחרונה. הפחם הוא מקור הדלק ל-23% מהחשמל שמיוצר בישראל, וכשעלות הייצור עולה באופן משמעותי זה גורר עלייה בתעריפי החשמל.
מה הממשלה בכל זאת יכולה לעשות? טוב, במקרה הזה קיבלנו דוגמה לכך אתמול. אם נמשיל את סוגיה לתרגיל בחשבון, הרי שהתוצאה הסופית אמנם נקבעת באופן מקצועי ובלעדי על ידי רשות החשמל, אבל לממשלה יכולה להיות השפעה ניכרת על הדרך. ביטול מס הבלו על הפחם, עליו הוכרז אמש, יוביל להפחתה בעלויות הייצור שהזכרנו, מה שיוביל אוטומטית לכך שהמחיר לצרכן יירד. על פי הנתונים שהוצגו, ביטול הבלו יוביל לכך שהתעריף יעלה בשיעור של 3.4% בלבד (במקום 5.7%).
דלק: אגן הים התיכון
איך נקבע המחיר? צו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים קובע מחיר מקסימלי עבור דלק מסוג בנזין 95 אוקטן, שמתעדכן באופן אוטומטי מדי חודש. גם כאן יש לנו נוסחה די סבוכה ולא טריוויאלית, שמורכבת מארבעה סעיפים. נסקור אותה בקצרה: מחיר שער בתי הזיקוק, שנקבע לפי "ממוצע מחירי הבנזין בשער בתי הזיקוק באזור אגן הים התיכון" (כיום עומד על 2.04 שקל לליטר); מס בלו בסכום קבוע שמעודכן אחת לארבעה חודשים לפי השינוי במדד המחירים לצרכן (3.13 שקל לליטר); סל הוצאות השיווק של תחנות הדלק ( 0.56 שקל לליטר); והוצאות אחרות (0.01 שקל לליטר).
אז למה הוא עולה עכשיו? בגלל עליית מחירי הנפט בעולם. המרכיב הראשון של הנוסחה שהזכרנו, מחיר שער בתי הזיקוק, התייקר בחודש שעבר ב-30 אגורות, וכשמוסיפים על זה מע"מ, מקבלים עלייה של 34 אגורות לליטר דלק.
מה הממשלה בכל זאת יכולה לעשות? שני דברים עיקריים. ראשית, כפי שהזכרנו, מחיר הדלק נקבע באמצעות צו פיקוח. מי שהתקין את הצו הם שרי האוצר והאנרגיה (לאחר התייעצות עם ועדת המחירים ובאישור ועדת הכלכלה) - ובסמכותם לבצע בו שינויים שישפיעו על המחיר המפוקח. שנית, כפי שנעשה בהורדת מחיר החשמל, הממשלה יכולה להפחית גם את הבלו על הדלק. החוק מסמיך את שר האוצר לעשות זאת, ולמעשה יש לכך דוגמה מלפני כעשור. באוגוסט 2011 החליט שר האוצר אז, יובל שטייניץ, להפחית את הבלו ב-27 אגורות כדי לספוג את עליית מחיר הנפט בעולם (כך שלמעשה מחיר הדלק נותר באותו חודש ללא שינוי).
ארנונה: נוסחה מ-1992
איך נקבע המחיר? דרך חישוב הארנונה נקבעה בחוק ההסדרים לשנת 1992 (ובתיקונים שנוספו לו מאז). מי שקובעת אותו על פי החוק היא מועצת הרשות המקומית, והמחיר אכן משתנה מרשות לרשות, אך הממשלה קובעת רצפת ותקרת תעריפים שמהם לא ניתן לחרוג. ברירת המחדל היא ששיעור הארנונה יהיה כפי שהיה בשנה שעברה "בתוספת שיעור העדכון". איך מחשבים את שיעור העדכון? גם כאן יש נוסחה: חצי משיעור השינוי במדד המחירים לצרכן ועוד חצי משיעור השינוי במדד השכר הציבורי, כשהתאריך הקובע הוא בין ה-20 במאי של שתי השנים שקדמו לשנת הכספים הרלוונטית.
אז למה הוא עולה עכשיו? בגלל שני המרכיבים של הנוסחה שהזכרנו. מדד המחירים לצרכן עלה בין ה-20 במאי 2020 ל-20 במאי 2021 ב-0.8%; מדד השכר הציבורי עלה באותה תקופה ב-3.05%. וכך, הארנונה תתייקר השנה ב-1.92%. כפי שהראנו בכתבה קודמת של המשרוקית, לא מדובר בעלייה חריגה במיוחד, וכבר היו לא מעט שנים עם שיעורי עדכון גבוהים יותר.
מה הממשלה בכל זאת יכולה לעשות? החוק מאפשר לשרי האוצר והפנים "לקבוע, לגבי שנת כספים מסוימת, כללים מיוחדים לעדכון סכומי הארנונה הכללית וכן לעדכון הסכומים המזעריים והסכומים המרביים לארנונה הכללית". אבל הדבר צריך להיעשות עד ה-30 במאי של שנת הכספים הקודמת (2021) - ומועד זה כבר הוחמץ. אולי בשנה הבאה.
מים: משק סגור
איך נקבע המחיר? על פי חוק המים, תעריף המים נקבע על ידי מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב שבראשה עומד מנהל רשות המים וחברים בה נציגי ממשלה ונציגי ציבור. משק המים הוא משק כספים סגור. כלומר, ההכנסות מאספקת שירותי מים וביוב משמשות לכיסוי ההוצאות על השירותים הללו. ממה מורכבות ההוצאות? מהעלויות המושתות על חברת מקורות (בהן אנרגיה, עלויות תפעול ועלויות הון); העלויות המושתות על תאגידי המים (השקעה במערכת, תפעול ופחת), טיפול בשפכים ורכישת מים מותפלים. חישוב עלויות הייצור מתבצע על פי "עיקרון העלות המוכרת", לפיו עלות הייצור לא נסמכת על דיווחי הספקים, אלא היא נקבעת על ידי רשות המים (על סמך נוסחאות וחישובים פנימיים).
אז למה הוא עולה עכשיו? הוא לא. מחיר המים דווקא יירד השנה ב-1.6%. אבל על זה לא יספרו לכם בתקשורת. אנחנו צוחקים כמובן, הירידה הזאת דווחה, אבל מעניין שאפילו השרה אלהרר, שהסבירה שאין לה שליטה על תעריפי המים והחשמל, לא הזכירה את הירידה באותו ראיון. הסיבות העיקריות לירידת התעריף הן גידול בהכנסה ממכירות מים, הצמדת התעריף לסל המדדים והפרשים בהתחשבנות עם מקורות על שנים קודמות.
מה הממשלה בכל זאת יכולה לעשות? כלום. היות שמשק המים הוא משק סגור, ועלויות הייצור לא מושפעות ממסים עקיפים, לממשלה אין יכולת להשפיע על המחיר. כל שינוי מטעם הדרג הפוליטי באופן קביעת תעריף המים כרוך בשינויי חקיקה.