הפגנת מורים בתל אביב / צילום: שלומי יוסף
השכר השנתי הממוצע של מורה מתחיל בבית ספר יסודי בישראל הוא 22,833 דולר (במונחים של דולרים מתוקנים ליחס כוח הקנייה). שכר זה ממוקם ב-5% התחתונים של טבלת השכר - לצד מדינות כמו הונגריה ומקסיקו. לעומת זאת, עמיתו הגרמני משתכר 65,475 דולר. המשנה, בבסיס המדיניות של מתן שכר גבוה למורים בגרמניה, הינה כי המורים מכשירים את הדורות הבאים (למשל של השופטים), ולכן כמי שאמון על פיתוח של הון אנושי איכותי - על הכנסתם להיות גבוהה יותר. בישראל, לעומת זאת, שכר המורים שקול למחצית השכר החציוני (קו העוני), בהשוואה ל-OECD.
תמונה דומה עולה כאשר משווים את השכר של מורים בעלי ותק של 15 שנה המלמדים ביסודי. השכר נמוך יחסית - 33,163 דולר, וממוקם לצד מדינות כמו פולין וטורקיה. לעומת זאת, שכרם של המורים בגרמניה ממוקם, גם כאן, ב-5% העליונים של הטבלה.
גם ברמה של בתי הספר התיכוניים בישראל השכר נמוך. בעוד שמורה מתחיל בתיכון משתכר 27,753 דולר, אפילו לעמיתו הטורקי שכר גבוה יותר (30,052 דולר). גם עבור מורים המלמדים בתיכון עם 15 שנות ותק השכר נמוך (35,769 דולר). זאת, בהשוואה לגרמניה שם השכר גבוה פי שתיים מהחציון.
מורים הם אלטרואיסטים
לאור השכר הנמוך יחסית של המורים בישראל עולה השאלה האם להעלות שכר לכולם או שאולי אפקטיבי להעלות שכר רק למורים אשר מצליחים לשפר את הישגי תלמידיהם?
המחקר בארה"ב מצביע על כך שקשה לתכנן מערך תגמולים מתאים למורים מכיוון שחינוך הוא מאמץ שיתופי ולפיכך מערך כזה אינו אפקטיבי. מורים הם יותר אלטרואיסטים, ולכן מושפעים ממוטיבציה פנימית ולא חיצונית.
במחקר שערכתי בנושא תפיסות מורים כלפי תשלום עבור הישגים נמצא כי ברוב המדינות המורים מתנגדים ולפיכך רפורמות שכר אלו אינן אפקטיביות. עוד נמצא במחקר כי בישראל, הודו וקניה המורים מעוניינים בתוספת שכר אפילו במבנה של תשלום עבור הישגים. ההסבר נעוץ בשכר הנמוך במדינות אלו. דבר המציב את המורים, בפירמידת הצרכים של מסלאו, ברמה הבסיסית של הישרדות.
בבנק העולמי בדקו לאחרונה את הנושא (2021) ונמצא כי תוכניות של תשלום עבור הישגים לא משפרות את ההישגים. האפקט של תוכניות אלו על שיפור ההישגים נמוך ולא מרשים. בנוסף, נמצא כי קיימות השפעות שליליות, לא מכוונות, כגון רמאות. ב-20% מתוכניות של תשלום עבור הישגים דיווחו על השפעות שליליות כמו רמאות או מורים מלמדים לקראת המבחן.
המחקר הכלכלי העוסק בתשלום עבור הישגים מעלה מספר בעיות העולות מהתאוריה של הכלכלית העוסקת ב"בעיית המנהל סוכן". גם בישראל נידונו אתגרים אלו בהרחבה בוועדת החינוך בכנסת בשנת 2012.
תפוקות המערכת ברובן אינן בנות מדידה.
התפוקות רב ממדיות. לא ניתן לתגמל על בסיס תפוקה אחת.
רוב התפוקות בטווח הארוך.
המדידה עצמה משנה את מושא המדידה.
התפוקות המדידות הן אינן תוצאה של שנה אחת או של מורה אחד.
התפוקות אינן לינאריות.
לסיכום, לאור הממצאים האלו הדיון בשכר מבוסס על תשלום עבור הישגים תמוה ביותר ונדמה שהולך אחורה בזמן, לראשית שנות ה- 2000, בעוד שהמחקר העכשווי מורה על חוסר אפקטיביות. לעומת זאת, המחקר העכשווי העוסק במדיניות המימון של החינוך מורה כי לעלייה כללית של שכר המורים השפעה חיובית על ההישגים ובפרט על הישגי התלמידים המוחלשים.
עוד מורה מחקר שערכתי כי לתכנון של מנגנוני הקצאת משאבים לחינוך המבוססים על שילוב של הקצאה לפי צרכים יחד עם מתן "פרסים" בית סיפריים על שיפור, יתרון מבחינת מידת האפקטיביות. למנגנון כזה של הקצאה היכולת לתרום למיצוב של המשק מבחינת תחרותיות גלובלית תוך שמירה על לכידות חברתית.
הכותבת היא חוקרת ומרצה בפקולטה לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן