חברת קצא"א ובכיריה הורשעו היום (ג') בגרימת האסון האקולוגי הכבד בנחל צין שהתרחש לפני 11 שנה. ההרשעות, שניתנו בבית משפט השלום בבאר שבע על-ידי השופטת שרה חביב, כללו בין השאר שתי עבירות של זיהום מים בנסיבות מחמירות, שתי עבירות של השלכת פסולת מסוכנת ולכלוך וכן עבירה של גרימת ריח חזק. עובדי הקבלן שפעלו בשטח מטעם קצא"א זוכו מאשמה.
מנכ"ל החברה דאז, יאיר וידה; סמנכ"ל אגף ההנדסה בקצא"א, שלמה לוי; ומנהל הפרויקטים ניר סביון הורשעו היום, כאמור, בעבירות של זיהום מים בנסיבות מחמירות והפרת חובת נושאי משרה למניעת עבירות על החוק, למניעת נפגעים ושמירה על הניקיון.
כמו כן, השופטת חביב לא קיבלה את טענות קצא"א בנוגע לכך שעומדת לה חסינות מפני העמדה לדין בגין הפרויקט, וקבעה כי "אי-אפשר לחמוק מהאחריות המשפטית. הנאשמים ידעו מה הסיכונים, והיה עליהם לנקוט באמצעי זהירות. העובדים לא קיבלו הכשרה לטיפול בדליפות".
זיהום כבד של כ-60 דונם
במסגרת אחד מהאסונות המשמעותיים ביותר שנגרמו לטבע בישראל, בעת עבודות תשתית לשיפוצו, נפגע בשתי תקריות צינור קצא"א המשנע דלק סילוני בסמוך לנחל צין - אחד הנחלים הגדולים והחשובים בנגב. הדליפה שנוצרה בצינור הובילה לזיהום כבד של כ-60 דונם באזור הנחל וסביבותיו ב-722 אלף ליטרים של דלק. בשל הקושי הרב לטפל בנפט בעת דליפתו בשטח, ובשל חוסר ההיערכות של החברה להתמודדות עם תקלות, בפעולות החירום בשטח נשאבו לאחר התקרית רק כ-100 אלף ליטרים, בעוד שהדליפה הובילה למותם של בעלי חיים ולנזק חסר תקדים שהרשויות לא הצליחו לתקן עד היום.
השופטת חביב קיבלה את עמדת הפרקליטות בהכרעת הדין, לפיה על מנהלי קצא"א חובה לפקח באופן אפקטיבי על העבודות שמתבצעות ושיש בהן סיכון, כדי למנוע את הסיכון, וכי קצא"א לא קיימה חובה זו. "אין זה די לפקח על טיב ביצוע עבודות השיפוץ, על איכות הצבע והעטיפה של הצינור, ובוודאי אין זה מספיק לשלוח לשטח שני מפקחים, שאינם מיומנים בחירום או בתגובה לחירום".
עוד צוין כי הנהלת הפרויקט זנחה את נושאי הטיפול באירוע חירום לחלוטין, וככל שהיו נוקטים פעולות מסוימות, זה יכול היה לצמצם את הנזק הסביבתי.
בית המשפט קבע כי הנאשמים כשלו ולא פעלו להנחות או לתרגל התנהלות באירוע חירום דומה לאלה שאירעו בפועל. "אירוע חירום איננו עוד תרחיש בלתי סביר בנקודת זמן זו, והוא צריך היה להיות צפוי, כמו גם היה מקום לצפות כי תחלחל ההבנה של חשיבות הפועלים בשטח בתוך אירוע כזה, באופן שיביא למסקנה כי תרגול של אירוע כזה והנחיות ממוקדות לפועלים בשטח יכול להציל חיים ולצמצם את הנזק", ציין בית המשפט. "כשל זה רובץ ישירות לפתחם של מנהלי קצא"א, אשר מכירים ומבינים את הסיכונים טוב מכלל מי שפעלו בשטחי העבודה הרלוונטיים".
מחדלי הרשויות
פסק הדין הארוך משתרע על פני 200 עמודים, בהם מפרטת השופטת את אחריותם של נושאי המשרה בקצא"א לאסון. בנוסף, פסק הדין מתייחס למחדלים של הרשויות עצמן לאחר התרחשות הדליפה.
לפי פסק הדין, אחד הסעיפים בכתב האישום בוטל בשל התנהלות בלתי תקינה פקיד בכיר במשרד להגנת הסביבה דאז, גיא סמט, כיום הממונה על הנפט. בתקופת האסון, שימש סמט מנהל מחוז דרום במשרד, ואחראי על הפיקוח הסביבתי בשטח שזוהם. סמט אישר לקצא"א חזרה מהירה לשיפוץ הקו לאחר הדליפה הראשונה "בשל הצורך הביטחוני", בשלושה תנאים בלבד, שנגעו לאמצעי שאיבה וספיגה בשטח וכן לאמצעי התקשורת.
בעקבות הדליפה, סמט ציין כי יש צורך בשיפורי נהלי החברה, וכי עליה לקיים דיונים עם אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות במשרד. אך עם זאת, התרשמותו של סמט לא היוותה תנאי כלשהו לחזרה לעבודות הפרויקט. בנסיבות הללו, קבעה השופטת, "לא ניתן להחזיק כנגד הנאשמים אי-קיומו של תנאי זה. תשובתו של סמט בעניין וההסבר שנתן אינם יכולים לעמוד. כאמור אין לשקול הדבר לחובת הנאשמים".
האחריות של רשות הטבע והגנים
פסק הדין אף מתייחס לרשות הטבע והגנים, ולפיו האסון נגרם לאחר שמפעיל כלי הנדסי ניסה להעתיק עץ אשל ממקומו ופגע בצינור. זאת, בעקבות בקשת פקח רט"ג. השופטת קבעה כי העובדה שעל קצא"א ואנשיה רובצת אחריות, אין משמעה שגורמים אחרים לא אחראיים בשטח לאירועים.
השופטת ציינה כי לצד הליקויים בפיקוח רט"ג בשטח על העבודות, החקירה שנוהלה על-ידי רשות הטבע והגנים (רט"ג), נוהלה שלא כראוי: "נטען כי גורמים ברט"ג שיבשו את החקירה על-ידי שכתוב דוחות פעולה, תיאום וזיהום עדויות של נציגי רט"ג ואף על-ידי העלמת ראיות. בנוסף ניהלה רט"ג חקירה בניגוד עניינים ובחוסר הגינות. משמעורבותו של פקח רט"ג צחי אולייניק הייתה ברורה. מלכתחילה היה מצופה מרט"ג שלא לפעול בחקירת האירועים, להימנע מפעולות שיש בהן כדי לשבש את החקירה ולתאם גרסאות, ובוודאי היה מקום להימנע מלהפעיל סמכויות ולחקור את האירוע במישור הפלילי, על אף הסמכות הנתונה לרט"ג בנושא. על-פי הנטען, רט"ג פעלו בניגוד למצופה בכל המישורים".
השופטת קבעה כי רט"ג לא פעלה כפי שהיה עליה לפעול בחקירת האירועים ובהעברת חומרי החקירה, וכי לא פעלה באופן המצופה ממנה, עד כדי חשש לחקירה תוך ניגוד עניינים ושיבושה. "אינני נדרשת לטענה כי נעלמו חומרים מתיק החקירה, על אף שמדובר במחדל חמור [למצער] של רט"ג בהעברת חומרים רלוונטיים לרשויות השונות. גם אם הדברים נעשו ברשלנות, הדבר מצדיק בדיקה והסקת מסקנות", כך לדברי השופטת.
למרות ההרשעה: הפרקליטות לא תדרוש מאסר בפועל
הכרעת הדין מתקבלת שנים ארוכות לאחר התרחשות האסון - ביוני 2011, ולמעשה, כאשר ברקע עומד ותלוי הליך פלילי נוסף נגד בכירי קצא"א, בשל אחריותם לאסון עברונה שהתרחש בדצמבר 2014, כשלוש שנים בלבד לאחר אסון נחל צין. האם האחראים לאסון אכן ישלמו את חלקם? לא בטוח. לוי וסביון עדיין נמנים עם עובדיה של חברת הדלקים המאובנים, ולוי אף משמש סמנכ"ל "בטיחות והגנת הסביבה" בחברה, למרות חלקו באחריות לאסון הכבד.
כך או כך, הדיון בטיעונים לעונש נקבע לחודש מרץ, והפרקליטות לא תדרוש עונשי מאסר בפועל לנאשמים. סביר להניח כי מי שיישא בתשלום קנסות כאלה ואחרים שיושתו עליהם - הוא הציבור עצמו. לפי תקנון קצא"א, עליו חתום החשב הכללי, יהלי רוטנברג, החברה רשאית לשפות נושאי משרה בשל חבות כספית שהוטלה עליהם על-פי פסק דין, וכך לממן את כל הוצאותיהם המשפטיות בהליך.
אדם טבע ודין: לגזור מאסר בפועל על האחראים
בארגון אדם טבע ודין מקווים שהפרקליטות תדרוש צדק אמיתי עבור הציבור והטבע, ותבקש מבית המשפט להשית על האחראיים לאסון הכבד עונשי מאסר בפועל. לדברי עמית ברכה, מנכ"ל הארגון, "התוצאה של שני ארועי הזיהום מ-2011 הייתה קודם כל סילוק של מעל 33 אלף טון קרקע משמורת הטבע של נחל צין, נזק עצום ובלתי הפיך לכל סביבת החיים שהייתה באזורי הזיהום. בנוסף, חלק משמעותי מהזיהום נותר בקרקע גם לאחר סילוק הכמות העצומה של הקרקע שזוהמה.
"שטח מהערכיים ביותר בישראל נפגע באופן שלא ברור אם ומתי יוכל להשתקם, כתוצאה מרשלנות, חוסר אכפתיות, או סתם רצון לחסוך קצת בכסף, במאמץ או בזמן. זוהי התנהלות וזהו נזק שחייבים להתייחס אליהם באופן הולם, כדי שבעתיד כל מי שיצטרך לקבל החלטות בנוגע לפעולות שעלולות לסכן ערכי טבע, יידע שעליו לעשות את כל הנדרש כדי להימנע מפגיעה בהם - אחרת צפוי לו עונש משמעותי. כדי להעביר את המסר הזה, יש לגזור עונשי מאסר בפועל על האחראים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
