מחיר הפסטה מפלג את הממשלה, והתוכניות הגדולות של ליברמן נתקעות

עם הקמת הממשלה קיבל שר האוצר אביגדור ליברמן גב מפתיע מחברי הקואליציה הטרייה להעברת חוק הסדרים שלא היה כמותו, כולל רפורמות שהיה קשה להאמין כי חברי מפלגות השמאל יכולות לתמוך בהן. למעט תיקונים קלים בהליכי החקיקה, חוקים שהיו גוררים לרוב הפגנות ועימותים במליאה אם רק היו מוצגים על ידי ממשלת ימין - עברו בקול דממה דקה. לא בכדי הח"כים מהליכוד נעו במושביהם בחוסר נוחות כשליברמן הצליח היכן שהם כשלו בשנים האחרונות, כולל בהעברת רפורמות שמקדמות העלאת גיל פרישה לנשים, מסוי אגרסיבי ושוק חופשי יותר.

אלא שבמפלגות העבודה, מרצ, כחול לבן ויש עתיד מעולם לא הודיעו לליברמן שיש לו צ’ק פתוח. מבחינתם אמורה להתקיים שותפות ולא ציפייה לתמיכה אוטומטית בכל צו או חוק של משרד האוצר. אך, מכיוון שמדובר בקואליציה שברירית, אף אחד לא מתכנן לשבור את הכלים בזמן הקרוב. ובינתיים, המסרים מועברים לליברמן במשורה דרך ישיבות ועדות בכנסת, ישיבות מאחורי הקלעים, ראיונות וציוצים בולטים כאשר שמו של שר האוצר לא מוזכר באופן ישיר.

שר האוצר מבקש לקדם שלושה מהלכים שנויים במחלוקת בעת הנוכחית: עסקת החבילה ושכר המינימום, התוכנית הכלכלית לסיוע במשבר הכלכלי, והרפורמה בחקלאות. בשלוש החזיתות הללו, ליברמן חסום על ידי שותפיו לקואליציה. הניסיון להעביר את הרפורמה בחקלאות מעל לראשי המתנגדים, נתקל באיומי מפלגות העבודה וכחול לבן שיצביעו נגד הצו במליאת הכנסת. ליברמן ועודד פורר, מצדם, גם עצרו את השיחות עם החקלאים. "אי אפשר להגיע איתם להסכמות", אמרו מאחורי הקלעים.

התחדשו המתקפות מבית נגד ליברמן

בשתי החזיתות החדשות התחדשו על ליברמן מתקפות מבית, עד שלפיד נדרש להתייצב ולומר בקולו (או, לחילופין, לצייץ בציוצו) שהוא תומך במהלכי שר האוצר, כל עוד יסוכמו פרטי הפיצויים לעצמאים. בחזית אחרת התייצבה מפלגת העבודה נגד התוכנית הכלכלית, אבל בעיקר נגד עסקת החבילה ועדכון שכר המינימום. השר נחמן שי הצביע נגד בוועדת השרים, ויו"ר הסיעה רם שפע הביע את התנגדותו בפגישה עם שר האוצר.

והנה סיפור להמחשת התחושה בקואליציה שליברמן עושה עליהם סיבוב: השר במשרד האוצר חמד עמאר עמד השבוע במליאת הכנסת והשיב להצעות אי אמון. על אחת מהן השיב, בין השאר, שעסקת החבילה במשק עולה לאוצר 500 מיליון שקלים. אלא שחברי כנסת, שעיינו בזמן אמת בהצעת החוק, "הופתעו" לגלות שבטיוטת החוק שאושרה בוועדת שרים נכתב שיש אפס עלות תקציבית לחוק. עמאר אמנם התייחס לעסקת צד של האוצר עם ההסתדרות, אך זה לא משנה את השאלה: האם משרד האוצר משקיע תקציב לטובת העסקה והעובדים?

בה בעת, בחזית הבוערת במיוחד ניצב יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ מיכאל ביטון מכחול לבן. ליברמן היה צריך לראות בו שותף מרכזי, לאחר שסייע לו להעביר חלקים מהרפורמות בחוק ההסדרים. אולם, הוא לא יכול לשבת בשקט בזמן שתוכנית הסיוע הכלכלית מזניחה את המשפחות העניות. בכחול לבן אומרים כי ביטון ילך עם דרישותיו לסיוע מסיבי יותר בתוכנית הסיוע עד הסוף, וכי יש לו גיבוי מיו"ר המפלגה בני גנץ.

בכחול לבן לא אהבו ששר האוצר מביא תוכנית כלכלית בלי להתייעץ מבעוד מועד עם יו"ר המפלגה השנייה בגודלה, או לפחות ליידע אותם על הצפוי. גנץ נראה השבוע בישיבת כחול לבן כעוס מאוד. לא בטוח שיוקר המחייה קרוב ללבו, כמו הדרישה לראות בו שותף משמעותי לתהליכים כאלה. למזלו, ביטון נמצא שם כדי להילחם על הצעדים הכלכליים, ועל הדרך גם למצב את המפלגה כשותפה שאין להתעלם ממנה שוב.

הממשלה הופכת רעועה כשמדברים על הפסטה

באורח פלא, הרעה לא נפתחה על ממשלת השינוי בעקבות חוק האזרחות שעבר לבסוף בקריאה ראשונה, וגם המיליארדים שממשיכים לזרום לטובת תחזוק השותפות עם עבאס לא הפריעו, אלא מחברי מפלגות המרכז־שמאל על רקע יוקר המחיה. הקואליציה השברירית הופכת רעועה כשמדברים על הפסטה של אסם.

ואיך מבחינים במצוקת יו"ר ישראל ביתנו למרות התייצבותו בחזית עם המסר של חוסר כניעה ללחצים? השבוע לא התקיימה ישיבת הסיעה הכוללת מסיבת עיתונאים. הוא העדיף להקדיש זמן לשיחות עם מתנגדיו. בשלב זה, הקו של ליברמן כולל הגנה מסוג אחד: בישיבות ועדת הכלכלה, בממשלה, בקבינט החברתי-כלכלי, ובשיחות אישיות - הוא דורש מחברי הקואליציה להתמקד בעשייה החברתית לטובת הנכים, ניצולי השואה והקשישים. אך המיליארדים שליברמן אומר שהקצה לטובת אלו (כ־16 מיליארד שקל), לא מספיקים כדי להדוף את הדרישות משותפיו.