נמל חיפה / צילום: Shutterstock
בחודש ספטמבר האחרון נפתח נמל המפרץ שהחל בפעולות הרצה כמו משלוחי מכולות ריקות והתחיל בשבוע שעבר גם לפרוק אוניות מטען כללי. נמל הדרום החל לשלוח מכולות ריקות גם הוא בחודש שעבר, ונמצא בתקופת הרצה. אלא שבמסגרת בניית הנמלים נבנו גם רציפים שאינם בשימוש כרגע.
בשעה שאוניות רבות ממתינות מחוץ לנמלי ישראל, והמשבר בתובלה הימית בעולם וגם בישראל נמשך, פנו ארגוני התעשיינים למשרד התחבורה ודרשו לפתוח את הרציפים השוממים בנמלים שלא פעילים היום ובהם רציף 7 ו-8 בחיפה למשל.
התאחדות התעשיינים וארגון לשכות המסחר טענו כי מדובר בפגיעה קשה ביבואנים, שכן בעקבות התורים התפעוליים עלות המשלוח מאמירה, והיא מגולגלת בחלקה גם על הצרכנים ותורמת ליוקר המחיה.
במשרד התחבורה הגיבו לדרישות, גם בכתבה שפורסמה בגלובס, כי על מנת להפעיל את הרציפים יש להוציאם למכרז. "הפעלת הרציפים המדוברים כרוכה בקיום הליך מכרזי תחרותי, ולכן אינה פתרון לבעיה הנוכחית", נמסר מהמשרד.
ואולם, בתשקיף הנפקה שפרסמה חברת נמלי ישראל הממשלתית בשנת 2018 היא פירטה את אבני-הדרך ליישום הסכם התפעול עם הנמלים הפרטיים החדשים. בתשקיף נכתב כי בשלב הראשון יפעלו הנמלים במתכונת שבה הם החלו לפעול כעת, אך נכתב גם כי ניתן יהיה להפעיל את רציפים 7 ו-8 בנמל המפרץ ואת רציף 28 בנמל הדרום במסגרת שלב ב' והם יימסרו בהתאם ל"היקף של תנועת מטענים כקבוע בהסכם (מול החברות המפעילות את הנמלים - א"ז)".
עוד נכתב כי "מסירת שטחי שלב ב' למפעיל תיעשה כתלות בהיקף כלל המכולות המטופלות בנמלי ישראל, כאשר בהסכם נקבעו מדרגות של ההיקף המינמלי, באופן שבמדרגה התחתונה רשאי המפעיל לבקש לקבל את שטחי שלב ב' ואלו יימסרו לו בכפוף לאישור השרים, ובמדרגה העליונה, חייב המפעיל לקבל את שטחי שלב ב', על פי הנחית החברה ובהתאם להנחית השרים".
או במילים אחרות, חנ"י מסבירה כי הפעלת הרציפים 7 ו-8 במפרץ ו-28 בדרום יתאפשרו בהסכמת שרי הממשלה כל עוד היקף המכולות נשאר נמוך מהרף הקבוע בהסכמים, אותו רף לא פורסם בתשקיף. אם היקף המכולות יגדל מאותו הרף - המפעיל יהיה מחויב להפעיל את הרציפים על פי הנחייתה של חנ"י ושל שרי הממשלה.
ואולם בתשקיף לא נכתב מהו היקף המכולות שיביא את הנמלים הפרטיים לקבל את הרציפים השוממים. עיון בכתב ההסמכה שניתן לנמל המפרץ מגלה את ההיקף. לפי כתב ההסמכה, מדובר על 4.9 מיליון TEU כך שאם במהלך 12 חודשים רצופים היקף ניטול המכולות לא הגיע לרף הזה - השרים יוכלו לאשר את מתן הרציף למפעיל. בכתב ההסמכה הוסבר כי אם ההיקף עלה על הרף במשך 12 חודשים רצופים - המפעיל יכול להודיע על תחילת הפעלתם.
בשנתון הסטטיסטי של רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה לשנת 2020 נכתב כי בשנה זו ההיקף עמד על 3.049 מיליון TEU. מאז חלפה יותר משנה, אך עדיין ההיקף נמוך מהרף. שיעור השינוי נע בין 0.1 ל-12% בין שנה לשנה ב-20 השנים האחרונות.
כך, הנחת המוצא של משרד התחבורה לפיה יש לצאת למכרז כדי להפעיל את הרציפים לא עולה בקנה אחד עם דיווחיה של חנ"י לבורסה ועם כתב ההסמכה שניתן למפעילת נמל המפרץ.
בכל אופן, גם אם הפעלת הרציפים השוממים כדי להפחית את העומס בנמלים לא טעונה פרסומו של מכרז, לא די בכך.
בחודש שעבר ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה לנוכח כוונת נמל המפרץ לפרוק אוניות מטען כללי, משום שלטענתה הסכמי הרפורמה מול המדינה עמדו על כך שהתחרות מול הנמלים החדשים תהיה רק בתחום פריקת המכולות. המדינה התנגדה בתוקף וטענה כי מעולם לא הובטח דבר כזה להסתדרות. בסופו של דבר, בית הדין לעבודה הורה על מתן צווי מניעה להשבתה שתכננה ההסתדרות ואונית מטען כללי פרקה בנמל המפרץ בשבוע שעבר.
ואולם, בשונה מהוויכוח מול ההסתדרות על היכולת לפרוק מטען כללי בנמלים החדשים - אז המדינה הייתה איתנה בדעתה וגם זכתה להוצאת סעדים וצווי מניעה נגד ההסתדרות, הרי שבסוגיית הפעלת הרציפים השוממים המצב מורכב הרבה יותר וזאת משום שההסכמים סביב הרפורמה חלו על תשתית מסוימת, שאם תוגדל - תדרוש ככל הנראה הסכמות נוספות.
הפעלת הרציפים מבלי להגיע להסכמות אלה יכולה לחשוף את המדינה לעימות מול ההסתדרות ולשביתה שיהיה קשה יותר להביא למניעתה. חשש נוסף הוא שהפעלת הרציפים היום גם אם תביא לקיצור התורים בנמלים בטווח הקצר עלולה לפגוע בנמלים הקיימים בטווח הארוך עם הפעלת הנמלים הפרטיים במתכונת מלאה ובהמשך השנה. יתכן שפתרון ביניים יוכל להיות הפעלה זמנית של הרציפים הנוספים שתוכל להביא, אולי, לצמצום התור בנמלים.