גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צחי ארבוב / צילום: אלכס פרגמנט

במובנים מסוימים, צחי ארבוב, בעל השליטה באקרו נדל"ן (29%), יכול להיחשב כמורד. עובדה: הוא היחיד מבין שלושת האחים שלא המשיך את דרכו של האב, דוד ז"ל, ולא השתלב בעסקי היהלומים המפוארים שהקים. תחת זאת, הוא בחר להתחיל מאפס - טוב, לא בדיוק מאפס, שכן הוא קיבל מהמשפחה סכום מסוים להתחלה - ולפתוח בדרך עצמאית בתחום הנדל"ן. בריאיון היחיד שנתן אי פעם, בגיליון 40-40 של גלובס לפני שמונה שנים, הוא סיפר שהצעד הזה, שאולי רבים רואים בו מהלך שבשגרה, לא היה קל לעיכול עבור האב.

כך או כך, ב"הלוואה קטנה", כמו שהוא הגדיר, שקיבל מהמשפחה, הוא רכש אופציה לקנות בניין של 70 דירות בטורונטו, והתחיל לשווק את הדירות "כמו מטורף" כדבריו, כדי שלא לאבד את העסקה. בתום חודשיים "ובעיקר דרך קשרים של המשפחה", הצליח לשווק את כל הדירות ולרכוש את הבניין ב-11.5 מיליון דולר קנדי.

אז אין ספק שהרוח הגבית והמימונית של המשפחה סללה לו דרך, אך משם ואילך הכול שלו. כיום, אחרי כ-20 שנות פעילות בנדל"ן, ו-16 שנה אחרי שהקים את אקרו נדל"ן, הנפיק אותה בשבוע שעבר לפי שווי של 4 מיליארד שקל. מאחוריו פרויקטים מהאיכותיים בתל אביב, הן בתחום המגורים והן בתחום המשרדים: קמפוס מיקרוסופט בהרצליה, פרויקטים במתחם חסן עראפה, מגדל מגורי היוקרה דה וינצ’י - וזו רשימה חלקית ביותר; יש לו שותפי הון חזקים כמו הפניקס (17%) ושטראוס (14%); ושותפים בפרויקטים מהמובילים בענף: תדהר, רוגובין, דורון אביב, ישראל קנדה , אלייד, יובלים.
ואם נחזור לארבוב עצמו, מי שמכירים אותו יאמרו שבאישיותו הוא ההיפך הגמור ממורד: שקול, מתרחק מריבים, רגוע ונעים הליכות. אבל, הם מדגישים: לא פראייר, אלא "אגרסיבי במידה הנכונה".

אז מיהו צחי ארבוב שהקים את אימפריית הנדל"ן אקרו, שסיימה את ההנפקה בשבוע שעבר כאחת מחברות ייזום הנדל"ן הגדולות בבורסה (אחרי ישראל קנדה ודמרי) עם שווי שוק של 4 מיליארד שקל (אחרי הכסף)? ואיך הגיע לאן שהגיע?

ארבוב, בן 47, נולד בהרצליה. בהיותו בן 15 עברו הוריו לסביון, וארבוב סיים את לימודיו במקיף יהוד. לאחר השחרור מהצבא חזר להרצליה, שם שכר דירת שני חדרים, והחל ללמוד באוניברסיטת רייכמן תואר במנהל עסקים עם התמחות במקרקעין ובמימון. בהמשך, גם ההורים חזרו להרצליה, ועד היום בני המשפחה כולם מתגוררים בעיר: האם, שני האחים, המתגוררים בנוף ים, וארבוב עצמו, שבונה בית בהרצליה פיתוח, ובינתיים שוכר דירה מדנה עזריאלי בפרויקט המגורים רמות ים, מול מלון השרון. האב דוד נפטר לפני כארבע שנים, ושני אחיו הגדולים של ארבוב, דורון (57) ואלון (55), השתלבו בעסקי היהלומים.

"לא עושה שטויות, ובעל מזג טוב"

אף שהובטח לו מקום באימפריית היהלומים של המשפחה, עם סיום הלימודים התלבט אם זה מה שנכון לו. פרופ’ אוריאל רייכמן, מייסד האוניברסיטה ואז הנשיא, זוקף במידה מסוימת לזכותו את ההחלטה שארבוב קיבל לבסוף, לבחור בדרך משלו: "הוא הגיע אליי והתייעץ איתי אם להצטרף לעסק של המשפחה, או ללכת בדרך עצמאית", מספר רייכמן. "אני יעצתי לו לצאת לעצמאות, לעשות משהו משלו. אנחנו תמיד בעד יזמות".

תחילת דרכו העצמאית, כאמור, הייתה עם הפרויקט בטורונטו. בהמשך הוא השקיע בבניינים במרכז תל אביב, שרישום הזכויות בהם לא היה מסודר. לאחר שהסדיר את הזכויות, מכר את הבניינים. הוא התחיל מבניינים קטנים והתקדם לגדולים יותר, האחרון בהם היה בניין בן 22 דירות ברוטשילד. כך התנהל מפרויקט לפרויקט עד שב-2006 הקים את אקרו.

מי שחבר אליו להקמת החברה היה אילן קפון, עד אז מתווך בענף המשרדים לחברות הייטק, וכיום שותפו של ארבוב בחברה, המחזיק 5% באקרו. הם הכירו דרך חבר משותף ועשו יחד את העסקאות שקדמו להקמת החברה. ההתחלה הייתה כמארגני קבוצות רכישה, ואחת העסקאות הראשונות של הצמד במסגרת אקרו הייתה בארסוף. הם רכשו יחד עם חג'ג' קרקע משיכון ובינוי וסקום, לצורך הקמת שכונת קוטג’ים, ומכרו אותה הלאה לרוכשים פרטיים.

אלא שאז התברר שהקרקע, שכביכול הייתה במקור של קיבוץ געש הסמוך ונועדה לפתור את מצוקת הדיור בקיבוץ, התגלגלה לידיים פרטיות, מה שלמעשה העמיד בספק את עסקת הרכישה של אקרו. ארבוב כינס את הרוכשים שגיבשה אקרו, ופרס בפניהם את תמונת המצב, תוך שהוא מבהיר כי הוא מקבל את כל האחריות עליו. הוא אמר כי החברה מתכוונת להילחם על זכויותיה בקרקע, והרוכשים יכולים לבחור האם להישאר או לבטל את הרכישה. בסופו של דבר, רובם העדיפו להישאר, מהלך שהוכיח את עצמו לימים, שכן בתום מאבק ממושך בערכאות השונות, העסקה אושרה והרוכשים קיבלו קוטג’ים המשקיפים לים באחד המיקומים היקרים בארץ.

יש הרואים בכך משום ציון דרך המבטא את התנהלותו של ארבוב, ומתווה להתנהלות החברה כולה, ולשם הטוב שלה בענף - בקרב משקיעים ובקרב שותפים עסקיים. "צחי", אומר עליו אחד מאותם שותפים עסקיים, "הוא איש של מילה, איש של אנשים, שקול, יודע לקבל החלטות, לא עושה שטויות, בעל מזג טוב, שותף ראוי, ואיש עם אגו במקום הנכון".

"גם אקרו עשו טעויות בדרך", אומר גורם בענף, "בטח כשמדובר בתחום של קבוצות רכישה, שהוא מאוד פרוץ. העניין הוא שאפשר להתעלם ואפשר להפשיל שרוולים ולקחת אחריות. וצחי בחר לקחת אחריות. בסופו של דבר זה השתלם לו".

כעבור שנתיים, צירפו אליהם ארבוב וקפון את זיו יעקובי כשחקן רכש. יעקובי (47) היה עורך דין ושותף צעיר במחלקת הנדל"ן במשרד עו"ד ברקמן, וקסלר (שהתפרק מאז), וליווה את אקרו באחת מעסקאותיה - רכישת קרקע ברוטשילד 17. העבודה עם היזמים הצעירים גרמה לו להבין שהוא מעדיף לעבור מהצד המלווה לצד המבצע, והשאר היסטוריה. יעקובי משמש מאז כמנכ"ל הקבוצה, ומחזיק 6% באקרו. עוד לפני זה, הוא נהנה משכר גבוה: עלות העסקתו בתשעת החודשים הראשונים של 2021 הגיעה ל-5.2 מיליון שקל - עיקר הסכום (3.8 מיליון שקל) תגמול מנייתי. ארבוב קיבל בתקופה זו שכר של כ-1 מיליון שקל.

התגמול הנדיב שמעניק ארבוב לצוות האנשים המוביל איתו את החברה, נובע מכך שהוא רואה בהם שותפים לדרך. "הם התגבשו כצוות מאוד חזק", אומר גורם בענף הנדל"ן. הם לקחו את האנשים הכי טובים - שמוליק שם טוב, שהיה סמנכ"ל הכספים בנצבא, אמיר מלאך, שהיה המהנדס הראשי של קרדן נדל"ן, אילן קפון, עם הראייה השמאית. יש להם אורך רוח, ניסיון, הם אגרסיביים, אבל אנשי שלום, והם צברו יכולות מגוונות. הם יודעים לעשות עסקאות מורכבות. אין פרויקט שהם לא מעורבים בפרטים הכי קטנים שלו".

הצעה שאי אפשר לסרב לה

בתחילת הדרך עשתה הקבוצה כמה עסקאות הן עם ישראל קנדה והן עם חג’ג’, שכמו אקרו, גם הן החלו את דרכן כמארגנות קבוצות רכישה, וכיום עוסקות בעיקר בייזום.
מבחינת היקף הפעילות, ישראל קנדה, הנסחרת כיום בבורסה לפי שווי של 5.5 מיליארד שקל, היא הדומה ביותר לאקרו. שתי החברות מעורבות יחד בקמפוס מיקרוסופט, לצד תדהר ואלייד; במגדל הגימנסיה, שם רכשו את הקרקע בחלוקה שווה; וכן ב"אקרו בסיטי", במתחם בניין בנק לאומי בפינת הרחובות יהודה הלוי והרצל, שם התעתדו לבנות פרויקט מעורב שימושים, של מגדל בן 40 קומות ובו 10 מעל 100 יחידות דיור, לצד משרדים ושטחי ציבור. החברות החזיקו בפרויקט בחלקים שווים, אך לפני כשנה רכשה ישראל קנדה את חלקה של אקרו תמורת 120 מיליון שקל. גורמים מקורבים לאקרו מסבירים, כי ההצעה הייתה בגדר הצעה שאי אפשר לסרב לה. בכל אופן, כיום, כששני הגופים מאוד גדלו, ויתרונותיהם היחסיים דומים, נדיר יותר לראות שותפויות ביניהם.

חוץ מהדמיון באופי הפעילות, גורמים הפועלים בשותפויות עסקיות איתן, מציינים שיש הבדל גדול בין אקרו לבין ישראל קנדה. ראשית, באישיות של המובילים את החברות: ברק רוזן, בעל השליטה בישראל קנדה (יחד עם אסי טוכמאייר), חשוף לתקשורת, בעוד ארבוב מתרחק מהופעות פומביות.

מעבר לכך, בעוד אקרו מתמקדת ביזום נדל"ן, הרי שישראל קנדה המצליחה, פעילה בשלל תחומים. כך למשל, בצד פעילותה הנרחבת בתחום ייזום נדל"ן, השתלטה באחרונה על אלרוב הציבורית, כשרכשה את חלקה של כלל ביטוח באלרוב (13%). "לצחי יש חזון מאוד ברור", מסביר גורם בשוק ההון. "הוא רץ מרתון באישיות שלו, וזה מבדל אותו מאחרים. הגישה של צחי היא שהוא לא ממהר לשום מקום, אלא הולך עקב בצד אגודל".

"גם עם האירוע הזה של ההנפקה הוא חיכה. הוא רצה לפני זה להגדיל את ההון העצמי של החברה, והחזון והמיקוד של החברה לצד השקט הפנימי של צחי, זה מה שמבדיל את אקרו מהמקבילות שלה, וזה גם מה שזיהו בו מנהלי ההשקעות (הכוונה לאלה של הפניקס, השותפה באקרו, ושל הגופים שהשקיעו באקרו במסגרת ההנפקה - ה.מ) - איש שהוא מודל ושאפשר להישען עליו".

"אין רבים שנולדו כקבוצת רכישה והצליחו כמותם"

חמש שנים לאחר שהקים את אקרו, נכנסה החברה גם לתחום הייזום, וקיבלה חיזוק בדמות הכנסת שותפה: חברת הנדל"ן הפרטית של רעיה שטראוס, שביל האלה. באותה שנה החלה אקרו לראות קדימה, ורכשה קרקעות במתחם חסן עראפה, הרבה לפני שמישהו שיער לעצמו שהמתחם יהפוך להיות כל כך פופולרי.

מעבר לראיית הנולד, הייתה גם הרבה עבודה: לפנות פולשים מהקרקעות ולהסדיר את הזכויות, ולקדם תב"ע. "חסן עראפה זה הדבר הכי חם היום", אומר גורם בכיר בשוק ההון. "צריך לראות רחוק כדי להבין כבר לפני כמה שנים שהמתחם הזה יהפוך להיות כל כך לוהט. כל מה שהם עשו שם, הן עסקאות מורכבות: זה לפנות פולשים, להתעסק עם העירייה. לא כל אחד בנוי לעשות דברים כאלה".

מאז 2018 השקיעה החברה יחד עם שותפים (הפניקס ויובלים) יותר ממיליארד שקל ברכישת קרקעות במתחם. בניין המשרדים שהקימה, בהיקף של 37 אלף מ"ר, מאוכלס כבר, ומגדל אלפא, הכולל כ-120 דירות וכ-200 חדרי מלון עסקים, צפוי להתאכלס עד סוף השנה. מלבד זה, יש לאקרו עתודות קרקע במתחם.

אחת השוכרות במגדל אקרו היא חברת חללי העבודה רומס, מקבוצת פתאל. רומס שוכרת שם 17 קומות, וכן היא שוכרת בבניינים נוספים של אקרו: ב־A Tower ברעננה (4 קומות), וכן ב־One Tower, באזור הבורסה ברמת גן, שמקימה אקרו יחד עם רוגובין. מלבד זאת, קבוצת פתאל היא גם אחת המשקיעות במגדל רוטשילד 17.

"ההון האנושי בחברה מצוין", אומר עליהם שותף עסקי. "יש להם אג’נדה שהיא מאוד פרו-לקוח, ולדעתי זה נובע מכך שהם התחילו כמארגני קבוצות רכישה. אין הרבה שחקנים שנולדו כקבוצת רכישה והצליחו כמותם. הם לא איזה שחקן נדל"ן שרק מוכר לך נדל"ן. חשוב להם שאתה, כלקוח, תצליח, והם עוזרים גם במקרים שהם לא מחויבים. הם אנשי מקצוע מאוד איכותיים, מקבלים החלטות נכונות, ויודעים ליצור חיבורים".

ההכנסות ממכירת דירות צמחו ב־25%

בשנים שלאחר מכן המשיכה אקרו לרכוש עתודות קרקע בתל אביב, ליזום פרויקטים של מגורים ומשרדים, ולאכלסם. כך למשל, ב-2013 היא רכשה את הקרקע שעליה מוקם הגולף - קומפלקס עירוב שימושים בנאות אפקה, המכיל 183 יח"ד בארבעה בניינים לצד שטחי משרדים ומסחר, שצפוי להסתיים השנה. ב-2014 אוכלס פרויקט מגדלי תל אביב של החברה, ב-2015 היא רכשה את הקרקע לפרויקט דה וינצ’י - פרויקט מגורים ברחוב דה וינצ’י, בו היא שותפה בחלקים שווים עם ישראל קנדה, וב-2016 התקשרה עם ישראל קנדה, תדהר ואלייד, להקמת קמפוס מיקרוסופט, בהרצליה פיתוח. אלה נעשו במסגרת הקמת חברות בנות חדשות: אקרו יזום, ב-2011, אקרו התחדשות עירונית ב-2015, ואקרו נכסים, ב-2016, שסימנה את כניסתה להנדל"ן המניב.

שנתיים אחר כך, ב-2018, הצטרפה הפניקס כבעלת מניות בחברה. הקליק בין אנשי הפניקס לבין ארבוב היה כמעט מיידי.

בהפניקס הבינו שבמקום שהם ייזמו בעצמם, עדיף לחבור לגוף יזמי שיודע לעשות את זה כמו שצריך, ואילו באקרו הבינו שחבריה לגוף כמו הפניקס, מחזקת אותם. "צחי הוא אדם שיודע לשמוע על האינטרסים שלו, אבל בצורה הגונה ונעימה, יודע להביא פתרונות יצירתיים ומוכן להקשיב וללמוד, הוא לא מאלה שחושבים שהם יודעים הכול", אומר גורם בשוק ההון.

הפניקס, כמו גם שטראוס בן דרור, צפויות לרשום הצפת ערך משמעותית בשווי ההחזקות שלהן, אותן רכשו לפי שוויים נמוכים משמעותית מהשווי שלפיו צפויה להיסגר ההנפקה. כך למשל, הפניקס השקיעה באקרו בשנת 2018 כ-100 מיליון שקל לפי שווי חברה של כ-355 מיליון שקל בלבד, וב-2020 מימשה אופציה לרכישת נתח נוסף ממניות אקרו, הפעם לפי שווי חברה של כ-620 מיליון שקל. ואילו כניסתה של רעיה שטראוס לחברה למעלה בוצעה בדרך של עסקת החלפת מניות במהלך שנת 2020, לפי שווי חברה של כ-790 מיליון שקל לאקרו.

בשנים האחרונות אקרו אכלסה את פרויקט פלורנטין וילאג’ - פרויקט בשותפות עם תדהר, הכולל 170 יחידות דיור בגדלים שונים; רכשה את הקרקע שעליה צפוי להיות מוקם מגדל מזא"ה, המצוי כעת בתכנון וסיומו צפוי בעוד חמש שנים, עליו צפוי לקום מגדל מגורים בן 42 קומות שבו 268 יחידות דיור במגוון גדלים; מצויה בעיצומה של הבנייה של One Tower, שסיומו צפוי בשנה הבאה; מעורבת בפרויקט יארד - פרויקט פינוי-בינוי בנוה שרת של מאות יחידו מגורים, וסיומו צפוי ב-2025; ומקימה פארק עסקים בצומת סביון.
בעשור הקודם, ביצעה החברה גם מספר רכישות במנהטן: בניין בשכונת Midtown West בשותפות עם גאיה נדל"ן, תמורת 170 מיליון דולר, ובניין נוסף בשכונת מארי היל, שאותו רכשה תמורת 75 מיליון דולר. את מלאי הדירות שצברה שם היא משכירה, אך אינה יוזמת עסקאות חדשות שם או במקומות אחרים מחוץ לישראל.

הפעילות הסופר אינטנסיבית של אקרו עשויה לגרום למישהו לחשוב שאולי יש כאן סוג של "קפיצה מעל הפופיק". גורמים המכירים את החברה ופעילותה, אומרים בעניין זה: "הם אף פעם לא השתוללו, לא לקחו סיכונים מיותרים, והם תמיד מגובים מבחינה פיננסית. הם ידעו לפזר סיכונים באמצעות שותפויות עם הקבוצות הכי חזקות: דורון אביב (השותפה עם אקרו בפרויקט המגורים ויסוצקי 6), אשדר, רוגובין, תדהר. לא סתם במהלך הדרך נוספו לחברה שותפים חזקים".

בשנים האחרונות ארבוב מכוון מהלך של כניסה לפרויקטים ב-100%, מהלך שחיזק משמעותית את ההון בחברה. כך למשל, הפניקס, שהייתה 25% בחברה, ירדה ל-17% כנגד רכישת הזכויות שלה בפרויקטים משותפים, ושביל האלה, חברת הנדל"ן של שטראוס בן-דרור, שהחזיקה 20% בחברות הבנות אקרו יזום ואקרו התחדשות עירונית, ירדה ל-14% בחברה למעלה.

בסה"כ שותפה אקרו בייזום והקמה של 45 פרויקטים (בשלבים שונים ויחד עם שותפים) הכוללים כ-7,200 דירות, מהם 26 פרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית, וגם שטחי משרדים ומסחר בהיקף מצרפי של כמה עשרות אלפי מ"ר. יש לה, יחד עם שותפים, ארבעה נכסים להשכרה בהיקף של כ-55 אלף מ"ר (פחות משליש מהם שלה) ו-13 פרויקטים בתכנון ובהקמה של משרדים, מסחר ומלונאות.

בסיכום תשעת החודשים הראשונים של 2021 צמחו הכנסותיה של אקרו ממכירת דירות ב-25% ל-290 מיליון שקל. זאת לצד עלייה בהיקפי שערוכים שביצעה, והגדלת חלקה ברווחי חברות מוחזקות, הובילו לטיפוס של יותר מ-50% בכלל הכנסותיה, שהגיעו בתקופה זו ל-452 מיליון שקל. בשורה התחתונה, הרווח הנקי של אקרו בין ינואר לספטמבר 2021 זינק ב-190% והגיע ל-135 מיליון שקל.

באשר לעתיד, החברה מעריכה שהיקף המכירות ב־2022-2029 יגיע לכ-20 מיליארד שקל - וחלקה האפקטיבי בכך יגיע לכ-12 מיליארד שקל. הרווח הגולמי מהפרויקטים יגיע לכ-6 מיליארד שקל, וחלקה יעמוד על כ-3.4 מיליארד שקל.

"היחסים בין האחים חמים עוד יותר"

ב-2009 היה ארבוב אמור להינשא לדוגמנית הודיה אוחיון, ואולם ימים ספורים לפני החתונה קיבלו המוזמנים הודעות ביטול. ב-2015 נישא לשני לוי. לאירוע החתונה, שנערך בגני התערוכה ועלותו הוערכה ב-1.5 מיליון שקל, הגיעו כ-1,000 אורחים. פחות משנה לאחר מכן, בני הזוג התגרשו. הזוגיות הבאה שלו הייתה עם גל וינשטיין, שממנה נולדה לארבוב בתו, אור, כיום בת ארבע. כשאור הייתה בת חצי שנה בלבד, בני הזוג נפרדו.

מדי יום שישי נפגשים בני המשפחה לארוחה בבתיהם של אחד האחים, דורון או אלון, המתגוררים בנוף ים. זאת אף שלפני כעשור, התרחש אירוע שהעיב על שלמות המשפחה: ארבוב גרופ, החברה שהייתה בבעלות דורון ואלון, הגישה תביעה נגד אחיהם הצעיר ונגד אקרו נדל"ן, סביב הלוואה שהעניקו להם, לטענתם, בהיקף 4.6 מיליון שקל.
בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד איתן לירז, נטען כי ההלוואה לא סוכמה בכתב, אך ניתנה התחייבות להשבתה, עם ריבית של 4.5% בחישוב שנתי.

במהלך 2012 פנתה ארבוב גרופ לאקרו נדל"ן ודרשה את השבת ההלוואה, והחל משא ומתן, על פי התביעה, צחי קטע את המשא ומתן. גם פניות שנעשו לאחר מכן, לא נשאו פרי. הגשת התביעה טלטלה את המשפחה, אולם האחים הגיעו להבנות, וכיום, אומרים בסביבתו של ארבוב, "היחסים הדוקים וחמים עוד יותר מאשר לפני התביעה, ושני האחים משקיעים באקרו ובעלי מניות בחברה".

בצד הצלחתו העסקית, ארבוב ממשיך את דרכו של אביו כפילנתרופ. המשפחה תרמה בין היתר למרכז האנדוקריני בביה"ח שיבא. "צחי הוא אחד האנשים החמודים ביותר שאני מכיר", אומר עליו פרופ’ זאב רוטשטיין, לשעבר מנכ"ל בתי החולים שיבא והדסה. "הוא מאיר פנים, חבר, אכפתניק. בזמנו האבא גייס אותו לנושא וצחי התגייס כל כולו".
גם עם אוניברסיטת רייכמן, המוסד שבו למד, שומר ארבוב על קשר קרוב. משפחתו והוא עצמו תרמו למוסד כסף לצורך הקמת מבנה כניסה, שקרוי בזכות התרומה על שם המשפחה: שער ארבוב. ארבוב אף קיבל תואר עמית כבוד של האוניברסיטה.

אקרו נדל"ן

תחום עיסוק: נדל"ן בישראל בשני תחומים מרכזיים - נדל"ן יזמי שבמסגרתו היא רוכשת קרקעות, מתכננת, ומשביחה פרויקטים, ונדל"ן מניב שבו היא מאתרת, מפתחת ומשכירה נכסים
היסטוריה: החלה לפעול ב־2006. בעל השליטה הוא צחי ארבוב
נתונים: החברה מקדמת 7,200 דירות בשלבים שונים. בין הפרויקטים הבולטים בת"א (חלקם עם שותפים): דה וינצ'י, גולף בנאות אפקה, פינוי־בינוי YARD בנווה שרת, מגדל מאז"ה. מחוץ לת"א: פארק עסקים בצומת סביון, קמפוס מיקרוסופט בהרצליה

צחי ארבוב

אישי: בן 47, גרוש ואב לבת, מתגורר בהרצליה
מקצועי: בעל תואר ראשון מאוניברסיטת רייכמן במנהל עסקים עם התמחות במקרקעין ובמימון; מייסד ומבעלי ויו"ר אקרו נדל"ן
עוד משהו: מדי שישי נפגש עם אמו ועם שני אחיו ומשפחותיהם, לקידוש ולארוחה משותפת

שווי השוק של יזמיות הבנייה הגדולות

דמרי: 5.8 מיליארד שקל

ישראל קנדה: 5.5 מיליארד שקל

אזורים: 4 מיליארד שקל

אקרו: 4 מיליארד שקל*

אפריקה מגורים: 2.8 מיליארד שקל

* אחרי הכסף