רות רונן, שופטת / צילום: יוסי זמיר
בחירת השופטת רות רונן (60) לבית המשפט העליון התקבלה בשמחה במערכת המשפט. רונן נחשבת לשופטת חדה ונעימה שעורכי דין אוהבים להופיע באולמה, ככזו שיורדת לעומקם של התיקים בהם היא מעורבת, ומספקת בדרך כלל פסקי דין מאוזנים.
רונן, שמכהנת כשופטת החל משנת 1995, עת מונתה לשופטת בבית משפט השלום בתל אביב, נחשבת לשופטת ליברלית וכמי שמקורבת לנשיאת העליון אסתר חיות. בשנת 2005 מונתה לשופטת בבית המשפט המחוזי, וחמש שנים לאחר מכן מונתה לשופטת במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
לאחר שסיימה בהצטיינות את התואר הראשון שלה באוניברסיטה העברית, שבמהלכו עבדה כעוזרת פרלמנטרית של יוסי שריד, רונן החלה בהתמחות אצל נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר. בהמשך, רונן החלה לעבוד במשרד יגאל ארנון. לאורך השנים, עוד בטרם בחירתה לשיפוט, היא עבדה גם בארה"ב, ועברה בהצלחה את בחינות הלשכה בניו יורק. בשנת 2002 השלימה תואר שני באוניברסיטת תל אביב, שם גם הייתה מרצה בקורסים שונים.
עורך דין שהופיע לעתים קרובות באולמה של השופטת רונן ציין שעזיבה שלה את המחלקה הכלכלית תהווה אבידה גדולה. "כשהיא השופטת, ידענו שהיא תעמיק בחומר, ותפסוק בהתאם לראיות שמוצגות לפניה", טען. "היא שופטת נעימה וחכמה, שיודעת גם להיות קשוחה כשצריך ושומרת תמיד על מקצועיות באולם".
עורך דין נוסף שהופיע בפני השופטת רונן טען שמדובר בשופטת בעלת מזג שיפוטי נעים שמאפשרת לצדדים להתבטא באופן חופשי באולמה: "בטוח שבמידה ותתמנה לבית המשפט העליון, תקבל החלטות מושכלות ומאוזנות, ממש כפי שעשתה כשהייתה בבית המשפט הכלכלי".
ב־2008 עמדה רונן בראשות ועדה שנועדה לקדם את ייעול ההליכים משפטיים. הוועדה בראשותה המליצה, בין השאר, לקבוע תעריפי הוצאות לכל שלב בהליך, כך שניתן יהיה להטיל אגרות על בקשות ביניים ולחייב את השופטים לפסוק הוצאות משמעותיות לצד המפסיד. ההמלצות הוכנסו לטיוטת חוק ההסדרים ל־2012-2011, אך לא עברו את הצבעת הממשלה, ולא נכנסו לחוק.
בשנת 2009 אישרה רונן תובענה ייצוגית נגד מינהל מקרקעי ישראל, בהסכמתו, להשבת הפרשי ריבית לחוכרי מקרקעין בנוסף להפרשי הצמדה. זאת, בגין סכומים שהושבו להם כתוצאה מביטול עסקאות עם המינהל.
ארגון ימין התלונן, הנציב גיבה בתום הליך ארוך
לאורך השנים, בין פסיקות חשובות ומשמעותיות שכתבה ונטלה בהן חלק, היו גם רגעים קשים יותר. בשנת 2011 הוגשה נגד השופטת רונן קבילה מטעם "הפורום המשפטי למען ארץ ישראל", בעקבות פסיקה שבה הורתה למשרד הביטחון למסור מסמכים לעמותת "גישה" שפעלה למען זכות התנועה של הפלסטינים. בקבילה נטען שבגלל שבעלה של רונן הוא בכיר בקרן החדשה לישראל שתומכת בעמותה, השופטת הייתה בניגוד עניינים בזמן ההחלטה.
בתחילה קיבל נציב התלונות את הקבילה וקבע שהיא מוצדקת, אלא שבהמשך הפך את החלטתו וקבע: "תחולתה של חובת הבירור, המחייבת את השופט לברר עם הצדדים קיומו של מידע נוסף העלול להשפיע על עמדתם, היא מכאן ולהבא בלבד, ואין להחילה ביחס למקרה מושא התלונה".
בשנת 2017 הוגשה תלונה נוספת נגד רונן לאחר שדנה, כך לפי הנטען, בעתירה של מיליוני שקלים נגד התעשייה האווירית, אף שהייתה מיודדת עם עורך הדין שייצג את החברה הנתבעת - בעליו של משרד עורכי דין גדול מאוד ומוכר. השופטת רונן דחתה את העתירה נגד החברה שייצג חברה. בעניין זה עדיין לא התקבלה החלטתו של הנציב.
לאורך השנים פרסמה השופטת רונן כמה פסקי דין משמעותיים, והובילה לשינוי מדיניות במשפט הכלכלי בארץ. באוגוסט 2019 אישרה לנהל תביעה על סך 113 מיליון שקל נגד בי־קום, החברה שבבעלות שאול אלוביץ’, ששולטת בבזק. רונן קבעה כי בעלת השליטה בבזק חילקה דיווידנד לבעלי המניות שלא כדין, ושמדובר בדיווידנד שנועד לשמש את אלוביץ' להחזר חובות שנטל בעבר כדי לרכוש את בזק. בכך סימנה רונן קו אדום נוסף מבחינת המותר והאסור לבעלי שליטה בחברות ציבוריות, כשקבעה כי לא כל רווח של החברה יכול אוטומטית להפוך לדיווידנד.
קבעה שדירקטורים ייאלצו לפצות בנק
פסיקה חשובה נוספת הייתה אישור פשרה תקדימית בתביעה שהוגשה נגד בנק הפועלים בגין האשראי הכמעט בלתי מוגבל שהעניק לנוחי דנקנר. הפסיקה הייתה הראשונה שבה קבע בית המשפט כי דירקטורים בבנק ייאלצו לפצות את הבנק, בגלל החלטה להעניק הלוואה שהסתיימה באופן רע.
עוד פסיקה משמעותית של השופטת רונן נגעה לשאלה מתי עניין של בעלי שליטה ייחשב אישי שמחייב אישור, וכן מהי המשמעות של הסתמכות דירקטוריון על חוות דעתו של מומחה. פסק הדין של רונן, קבע כי קבלת ההחלטות של דירקטורים בעלי עניין בהשקעה שכשלה לא חושפת את המאשרים לאחריות מוגברת.
בפסק הדין, רונן מאזנת בין הצורך להרתיע דירקטורים מקבלת החלטות רשלנית, לבין הצורך להגן על דירקטורים שפעלו באופן סביר, למרות שההחלטה שלהם הובילה לכישלון. פסק הדין של השופטת רונן אושר על ידי בית המשפט העליון.
"אם דירקטורים חשים שהם אחראיים על ההחלטות העסקיות שלהם, שהם צריכים לפנות ולקבל חוות־דעת, אם הם בוחנים את האלטרנטיבות, אם דירקטורים חושבים שצריך לקיים דיון מושכל, לבחון את הדעות שלהם מול דעות אחרות - אם זו התוצאה, אז אני לא רואה בזה ביקורת אלא מימוש של משהו שאנחנו מנסים לקדם ואולי מצליחים", אמרה רונן על פסיקתה.
רות רונן
אישי: בת 60. נשואה לאיש העסקים זאב ברגמן, מבכירי הקרן החדשה, ואם לשלושה
מקצועי: סיימה תואר ראשון בהצטיינות באוניברסיטה העברית, ותואר שני באוניברסיטת ת"א. מונתה לשופטת ב־1995 ולשופטת מחוזי ב־2005. החל מ־2010 שופטת במחלקה הכלכלית במחוזי תל אביב
עוד משהו: נוהגת להגיע לדיונים בבית המשפט כשהיא רכובה על אופניים