רות רונן, גילה כנפי-שטייניץ, יחיאל כשר וחאלד כבוב / צילום: ענבל מרמרי, הרשות השופטת, יונתן בלום ושלומי יוסף
הוועדה לבחירת שופטים התכנסה היום (ב') כדי לבחור ארבעה שופטים חדשים לבית המשפט העליון. ארבעת המועמדים שנבחרו הם רות רונן, חאלד כבוב, יחיאל כשר וגילה כנפי-שטייניץ.
חלק משמעותי שכלל לא אוזכר בתקשורת, ואף לא נדון בקרב חברי הוועדה לבחירת שופטים, נוגע לסדר השבעת השופטים. הדבר נשמע טכני ולא רלוונטי: מה זה משנה האם השופט כבוב יושבע לפני עו"ד כשר, והאם השופטת כנפי-שטייניץ תושבע לפני השופטת רונן? ובכן, האמת שיש לכך משמעות לא מבוטלת. כידוע, הנוהג בבית המשפט העליון הוא שהשופטים משובצים בתיקים רגישים על-פי סדר הסניוריטי - על-פי ותק הכהונה בבית המשפט העליון.
אולם מה עושים כאשר שני שופטים או יותר מונו באותו יום? ובכן, הסדר שקובע הוא סדר ההשבעה. לדוגמה, כאשר מונו השופטים ג'ורג' קרא ודוד מינץ יחדיו, קרא זכה להתמנות ראשון. כך קרה שבהרכבים מורחבים של תשעה שופטים - קרא מצא את עצמו בתוך ההרכב, ואילו מינץ השמרן מצא את עצמו מחוץ לאותם הרכבים.
לאור העובדה שהכהונה של כנפי-שטייניץ וכבוב תהיה כשש שנים בלבד, לסדר ההשבעה שלהם תהיה משמעות רבה למדי.
שוב מחוץ לרשימה: השופט וינוגרד לא יתמנה לעליון
מינוי ארבעת השופטים לבית המשפט העליון משאירה בפעם השלישית את השופט רם וינוגרד מחוץ לרשימה. וינוגרד הוצע כמועמד לתפקיד הרם עוד בשנת 2016 על-ידי שרת המשפטים דאז איילת שקד, אולם בסופו של דבר מונו ג’ורג’ קרא, דוד מינץ, יוסף אלרון ויעל וילנר.
ב-2018 הועלה שמו של וינוגרד בשנית על-ידי שקד, אך ברגע האחרון היא שלפה הפתעה שמרנית מן הכובע והביאה במקומו את פרופ’ אלכס שטיין היישר מהאקדמיה האמריקאית.
כעת, ב-2022 זו תהיה הפעם השלישית שוינוגרד נשאר עם המחמאות והשבחים אך לא עם המינוי. חרף העובדה שכבר נדחה שלוש פעמים, יש להעריך שתגיע גם פעם רביעית. וינוגרד אומנם מכהן כבר 19 שנה כשופט, אולם הוא רק בן 55. באוקטובר 2023 יפרשו שתי שופטות נוספות מבית המשפט העליון - הנשיאה אסתר חיות וענת ברון.
אם שקד תממש את ההסכם הקואליציוני, עד אז היא כבר תכהן כשרת המשפטים ויו"ר הוועדה לבחירת שופטים. האם שקד תמנה הפעם את וינוגרד שיזכה לכהונה ממושכת בת 13 שנה? הערכה סבירה היא שבאוקטובר 2023 יתמודד אדם אשר נח לו בימים אלה בחו"ל לאחר קדנציה "רגועה" בת שש שנים כיועץ המשפטי לממשלה. על-פי החוק, יועמ"ש נדרש לצינון בן 18 חודשים לפני שיתמנה לעליון, ואביחי מנדלבליט ישלים עד אז את תקופת הצינון הנדרשת.
מועמד נוסף שמצא את עצמו מחוץ לבית המשפט העליון הוא מנהל בתי המשפט, השופט ד"ר יגאל מרזל, אשר הייתה התנגדות למנותו בקרב חברי הוועדה - סער, שקד ורוטמן.