ד''ר אלונה וזאן / צילום: איל יצהר
אישי: בת 44, אמא לשתי בנות (19 ו-14), גרה בבנימינה
מקצועי: חוקרת פלנטות במרכז האסטרופיזיקאי של האוניברסיטה הפתוחה, חברה בצוות מחקר בנאס"א
משפחה: "נולדתי בבנימינה למשפחה וסביבה עוטפת מאוד. בנימינה היא סוג של בועה, אולי אפילו היום. תמיד הייתי ילדה שוחרת ידע, טובה מאוד בלימודים. לא היה אז אינטרנט, אז קראתי כל הזמן אנציקלופדיות. במבט לאחור, לקחתי מאמא שלי את חוסר הפשרות בדברים שאני עוסקת בהם, ומאבא שלי לקחתי פרופורציות, את היכולת לקחת דברים באיזון".
ילדות: "בגיל 5 עשיתי לילדים בגן הרצאה והדגמה איך כדור הארץ מסתובב סביב השמש והירח. זה ריתק אותי כבר אז, אבל אני לא יכולה להגיד שתמיד חלמתי להיות מדענית או לעסוק בפיזיקה. הייתה תקופה שרציתי להיות שופטת, הייתה תקופה שרציתי להיות רופאה או כלכלנית - המון תחומים מעניינים אותי".
תחילת הקריירה: "לתחום המחקר שלי הגעתי במקרה. היה לי קשה להחליט מה ללמוד ובחרתי בפיזיקה כי זה שימושי בתחומים רבים, זה כאילו לדחות את ההחלטה. אחרי שסיימתי את התואר הלכתי בכלל לעבוד בהייטק, כפיזיקאית בחברת HP אינדיגו ברחובות. לא הלכתי במסלול הישיר שהוכתב לי מגיל צעיר לחיים אקדמיים".
זום אאוט: "חזרתי לתואר שני ושלישי בעקבות לידת בתי הבכורה, כשרציתי יותר גמישות בשעות. ברור שגם רציתי ללמוד ולדעת יותר, אבל היה פה גם שיקול פרקטי של לא לוותר על המקום שלי כאמא שמגדלת את הילדה שלה; ומצד שני, גם לא לוותר על ההתפתחות האישית שלי. כשהתחלתי את התואר השני במדעים פלנטריים - התאהבתי. זה היה הרגע שבו הבנתי מה שאני רוצה לעשות. רוב תחומי העיסוק של בני האדם הם בבני האדם. מה שהקסים אותי כאן זה דווקא הזום-אאוט, לצאת ולהסתכל על הדברים ברמה רחבה יותר".
חקר פלנטות: "זה תחום שמתמקד בכוכבי לכת כמו כדור הארץ, וגם כמו צדק, אורנוס ונפטון. התגלו עד היום אלפי פלנטות בגלקסיה שלנו סביב שמשות אחרות. היום אני חוקרת באוניברסיטה הפתוחה. לפני זה עשיתי פוסט דוקים, באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת ציריך ובאוניברסיטת אמסטרדם. מבחינתי זה כיף, אני אסירת תודה שאני יכולה לעבוד במשהו שהוא ממש התחביב שלי".
החיים ביקום: "אני חברה בנאס"א ובצוותים בינלאומיים נוספים, שדנים בשאלה ובחיפוש החיים ביקום. אני די משוכנעת שיש חיים מחוץ לכדור הארץ, אבל זו לא אמירה מדעית. אם יש חיים מלבדנו ביקום, זו כבר לא שאלה פילוסופית, אלא שאלה על השולחן. בשנים הקרובות צפויות להיות השקעות מטורפות בכיוון הזה והתפקיד שלנו, כמדענים, הוא להגדיר מה מחפשים. תיאורטית, יש כיום כמה מקומות ביקום שיש בהם פוטנציאל לחיים. כלומר, שהטמפרטורה, המרחק מהשמש, האטמוספירה וכוח המשיכה הם פחות או יותר מה שאנחנו מכירים מפה. האם האלה התנאים לקיום חיים? אנחנו לא יודעים. אנחנו גם לא נוכל להגיע לשם בקרוב, זה מאוד מאוד רחוק, ומה שנשאר זה תצפיות בטלסקופים".
ג'יימס ווב: "נבחרתי לקבוצת מדענים שתבצע תצפיות ראשונות בטלסקופ החלל ג'יימס ווב של נאס"א וסוכנויות החלל האירופית והקנדית. זה הטלסקופ הכי גדול שנשלח עד כה לחלל, מדובר בפרויקט שנמצא בפיתוח כבר 20 שנה ועלה כ־11 מיליארד דולר. הוא הולך לפתוח לנו צוהר מטורף לדברים שלא יכולנו לראות עד עכשיו מבחינת איכות הצילומים ועד כמה רחוק אפשר לראות. באסטרונומיה, רחוק שווה אחורה בזמן. עם ג'יימס ווב, נוכל לצפות כמעט עד למפץ הגדול, 13.4 מיליארד שנים אחורה".
לטוס לחלל: "גם אם היו מציעים לי, לא הייתי טסה לחלל. מה פתאום! זה נורא מסוכן ואני לא רואה שום סיבה מדעית בשבילי לעשות את זה. אנחנו יכולים להשיג את כל המידע באמצעות רובוטים וחלליות לא מאוישות. כל העניין של האדם להגיע לחלל, הוא לדעתי בעיקר בשביל חקר האדם, לא חקר החלל. אגב, לחקר החלל יש גם יתרונות פרקטיים: נאס"א הביאה לחיינו את הוויי־פיי, הג'י פי אס, המיקרוגל והרבה דברים אחרים. מישהו פעם אמר לי: אם היינו מתעסקים רק בפרקטי, היינו עסוקים עד עכשיו בבניית כלובים מושלמים ללכידת ממותות".
נשים ואסטרונומיה: "אני במיעוט נשי כחוקרת בתחום. המצב הזה אמנם משתפר בעולם, אבל בארץ פחות. יכול להיות שאני רגילה לזה, כי בתיכון הייתי במגמה ריאלית, בצבא הייתי קצינת קשר בצנחנים ורכבתי הרבה על אופנועים. הייתי רוצה שיהיו הרבה יותר נשים בתחומים האלה, צריך לעודד נשים שמעוניינות בכך, אבל אני לא מסכימה לדחוף אנשים לעשות משהו משיקולים של פוליטיקלי קורקט. בעולם אידיאלי, אנשים לא צריכים להחליט שום דבר על בסיס מגדרי. ככה אני מנסה לחנך את הילדות שלי".
פנאי: "ברגע שהפכתי לאמא, מכרתי את האופנוע האחרון שלי. העבודה והילדים לא משאירים לי הרבה זמן פנוי. אבל אני אוהבת לקרוא ולבשל, לא רואה טלוויזיה ואין לי נוכחות ברשתות חברתיות".
בעוד עשור: "הייתי רוצה למצב את עצמי כמובילה בתחום המחקר שלי בקהילה הבינלאומית. בא לי להיות מופתעת מדברים שנגלה, זה חלק מהכיף. המטרה שלי היא לא פרס נובל, אלא להביא ערך מוסף משמעותי בחקר של עולמות רחוקים".